פיקציית פייגלין

יו"ר מפלגת זהות חושב שכולנו אידיוטים ולא יודעים לקרוא מספרים, ועל הדרך משווק לנו את המחלות של ארה"ב כחבילה אטרקטיבית. פרשנות

שלמה פיוטרקובסקי , ג' בניסן תשע"ט

מאבק כולל. פייגלין
מאבק כולל. פייגלין
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1. לעקוב אחרי הראיונות של משה פייגלין בתקשורת זה מעניין (בעיקר כאשר הוא מוותר על הקטע עם המסאז' האלים בכפות הרגליים) כי מדובר באמת באחד הפוליטיקאים הרהוטים שהיו כאן.

זו הסיבה שבגללה הקשבתי הבוקר רוב קשב לראיון שהעניק פייגלין לאסף ליברמן וקלמן ליבסקינד ברשת ב', כולל החלקים היותר מעניינים והפחות מעניינים שלו.

הרבה דברים חדשים לא למדתי מהראיון הזה, מה שכן למדתי ממנו הוא שפייגלין אימץ לחיקו באופן מאוד ברור את ההגיג החביב על בני הנוער, "נכון - לא נכון, חרטט בביטחון".

2. במה דברים אמורים? במהלך הראיון נשאל פייגלין על מקורות המימון של קמפיין זהות. מדובר בשאלה מאוד מעניינת, כי מי שקצת מכיר עלויות של קמפיין יודע שקמפיין זהות הוא לא קמפיין זול.

פייגלין ענה את התשובה הבאה, "הקמפיין ממומן על ידי תורמים, תורמים פרטיים, לא אתה, לא הכנסתי את ידי לכיסך ומימנתי את עצמי על חשבונך, רק אנשים פרטיים וקטנים וזה מה שיפה פה".

כלומר, אם לתרגם את פייגלין לעברית, הטענה שלו היא שקמפיין זהות ממומן מכסף פרטי של תורמים קטנים, לא מתקציב המדינה (מימון מפלגות) ולא מתורמים גדולים.

3. אז מה לעשות, ובמדינת ישראל יש חוק והחוק מחייב כל מפלגה לדווח באתר האינטרנט של מבקר המדינה על תרומות וגם על ערבויות. תרומות זה פשוט, כל בית אב יכול לתרום עד 11,500 שקל. ערבויות זה כבר סיפור אחר.

מאחר שמפלגות חדשות לא מקבלות מקדמת מימון על חשבון המדינה הן לוקחות פשוט הלוואות בבנק. בשביל לקחת הלוואה מישהו צריך לערוב לה, וכך יוצא שאנשי עסקים מעניקים ערבויות למפלגות החדשות, שבונות על המימון שתקבלנה מהמדינה. הסיפור פשוט: לקחת ערבויות - סימן שאתה בונה על מימון המפלגות שתקבל בסוף הקמפיין.

אז פתחתי את אתר המבקר ובדקתי מה קורה אצל פייגלין. מתברר שעד היום גייסה מפלגת זהות 535,699 ש"ח מתרומות, ובנוסף לכך גייסה ערבויות בסכום של 2,305,030 ש"ח. אם ננייח שתקציב הבחירות הוא הסכום הכולל של תרומות וערבויות, הרי שהנתח של התרומות מתוך תקציב הבחירות הוא פחות מרבע. בכל היתר פייגלין בהחלט בונה על תקציב מימון המפלגות שהוא יקבל מהמדינה אחרי הבחירות.

אגב, סכומי הערבויות הם כמובן גם לא סכומים של תורמים "קטנים". מדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים עד כמיליון שקלים. זה לגמרי לגיטימי, כמובן, אבל זה לא בדיוק "קטנים".

האם זה בעייתי? ממש לא. יש סיבות טובות לעניין הזה של מימון מפלגות לבחירות. זה לגמרי סבבה. רק נא לא לחרטט אותנו עם דמגוגיות כמו "לא הכנסתי את ידי לכיסך ומימנתי את עצמי על חשבונך, רק אנשים פרטיים וקטנים".

4. ועכשיו עוד מילה קטנה על תכנית פייגלין לפירוק הביטוח הלאומי, שהוצגה על ידו בראיון, כרגיל, בכישרון רב מאוד. מה שפייגלין מציע למעשה, עם נקלף מעל הדברים את שכבות הדמגוגיה, הוא ליישם את מודל ביטוח הבריאות האמריקני על רשת הביטחון הסוציאלי בישראל. כלומר, ביטול הביטוח הלאומי והפניית האזרחים לשוק הפרטי לצורך הדאגה לביטחון הסוציאלי שלהם.

עכשיו, אני כמובן האחרון שאטען שהביטוח הלאומי מושלם. יש הרבה מאוד מה לתקן במוסד הזה אבל מה שפייגלין מציע הוא לא תיקון אלא חורבן.

בסופו של דבר מה שהוא מציע זה ליצור מצב שבו כולנו אמנם נהיה לכאורה מבוטחים ברשת ביטחון סוציאלי, אולם רשת הביטחון הזו תחליש עוד יותר את החלשים, משום שמימוש הזכויות שמוקנות מכוחה יהיה תענוג יקר מאוד. מי שחברת הביטוח תסרב לשלם לו מייד, וכולנו מכירים חברות ביטוח, יאלץ להוציא כסף רב על מנת לממש את מה שמגיע לו.

התוצאה תהיה שמגזר עורכי הדין יתעשר, חברות הביטוח יתעשרו, והאזרח הקטן והחלש, לא זה שמרוויח שכר ממוצע ומעלה אלא זה שמרוויח שכר חציוני ומטה, יהיה נתון לשרירות לבן של החברות שתעשינה בו ככל העולה על רוחן. העשירים והמבוססים יהיו עשירים יותר, והעניים הזקנים יושלכו ברחובות ככלי אין חפץ בו. זו לא אוטופיה, זו דיסטופיה.