החיים הפרטיים של המנהיגים מעניינים בכלל?

מחקר בחן את עמדת הציבור הישראלי אודות זכות הפוליטיקאים לפרטיות בסוגיות אישיות לעומת זכות הציבור לדעת פרטים על חייהם האישיים.

שמעון כהן , ד' בניסן תשע"ט

החיים הפרטיים שלו מעניינים? גנץ
החיים הפרטיים שלו מעניינים? גנץ
צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

הקמפיינים במערכת הבחירות הנוכחית כמו בקודמותיה שילבו שיח ערכי בשיח אישי, ענייניהם הפרטיים והמשפחתיים של המועמדים התערבבו עם העקרונות והיעדים שהמועמדים הניחו לפתחו של הבוחר. אך עד כמה באמת מעניין אותנו סיפורו האישי של המתמודד כשאנחנו מגיעים לקלפי?

את השאלה הזו חקרו שניים, ד"ר דנה רביב מאוניברסיטת אריאל וחוקר התקשורת פרופ' יחיאל לימור. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' לימור על מסקנות המחקר.

את מחקרם ביצעו השניים בעזרת מכון 'מאגר מוחות' ולמעשה הוא התפרס על פני 13 שנים בהם נבחנו המגמות בציבור הישראלי אודות יחסו לחייהם הפרטיים של המועמדים. פרופ' לימור מציין כי בעוד סקר מציג את תמונת המצב העכשווית, הקרי שמחקר נותן סקירה הבוחנת תמורות ומגמות באופן מעמיק ורציני יותר.

את המחקר מתמצת פרופ' לימור בשאלת המתח שבין ערך זכות הציבור לדעת לבין ערך זכות המתמודד לפרטיות, ותחת הכותרת הזו בחן המחקר כמה חשוב לציבור לדעת פרטים הנוגעים לנושאים אישיים של פוליטיקאים וכמה חשוב לציבור לדעת מצבם הבריאותיים.

המחקר בחן לאורך השנים את יחסו של הציבור הישראלי לארבעה פרמטרים בחייו האישיים של המתמודד להנהגה, האם הוא מקבל טיפול פסיכולוגי, האם הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים, האם הוא שייך לקהילת הלהט"ב והאם הוא נוטל כדורים פסיכיאטרים. "הנתון הכי מעניין לדעתנו הוא שחמישים אחוזים אומרים שזה לא חשוב ולא מעניין אותם".

מבין הסבורים שהנושאים הללו כן מענינים אותם מתברר כי 33 אחוזים רואים בנטילת כדורים פסיכיאטריים נתון שחשוב להם לדעת אותו בעוד הליכה לטיפול פסיכולוגי אינו משמעותי עבורם ורק 6 אחוזים רואים בו אלמנט חשוב.

"אנחנו רואים כאן דבר מעניין, דווקא משום שהוזכר שאחד המתמודדים הולך לטיפול פסיכולוגי, למרות שמדובר בייעוץ פסיכולוגי ארגוני, מתבר שמצביעי מרכז ושמאל לא רואים בכך חשיבות בכלל ואלו שסבורים שהדבר כן משמעותי נמצאים בקרב מצביעי הימין", אומר פרופ' לימור המסכים להערכה לפיה החלוקה בין ימין לשמאל בהקשר זה נובעת מכך שהנושא המדובר הוא הטיפול הפסיכולוגי של בני גנץ, וממילא ההתפלגות נובעת גם מההתנגדות או התמיכה בו כמועמד לראשות הממשלה.

בדבריו מעיר פרופ' לימור כי אמנם במערכת הבחירות הנוכחית לא עלתה סוגיה כלשהי של נטילת כדורים פסיכיאטריים, אך השאלה נשאלה מאחר והיא מלווה את המחקר מראשיתו, כלומר כבר מלפני 13 שנים.

לטעמו של פרופ' לימור המסקנה המתבקשת, גם מהתמורות שחלו בדעת הקהל הישראלי לאורך שנות המחקר, היא ש"יש יותר ויותר הכרה בזכות לפרטיות של הפוליטיקאים בנושאים מסויימים, אבל בתחומים אחרים הכרה בזכות הציבור לדעת. בנושאי בריאות יש תחושה שזכות הציבור לדעת גוברת, ובנושאים אישיים פרטיים יש הכרה בזכותם של פוליטיקאים לפרטיות".