"חזרנו לנשום לרווחה"

מה קורה כשזוג צעיר נקלע בטעות לחובות כבדים ולא רואה דרך יציאה? סיפורם המרתק של רותי ושמוליק ל'.

ערוץ 7 , ט' בניסן תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: Istock

פסח מזמן לכולנו מחשבות על חירות ושחרור ממיצרים שונים. השעבוד לכסף מעסיק את מרבית מתושבי העולם המערבי ברמות כאלו ואחרות.

חירות אמיתית חייבת להיות מגובה בחירות כלכלית. אחרת, אנו מדמיינים שאנחנו בשליטה, אבל מהר מאד אנו עלולים למצוא את עצמנו משועבדים.

לשעבוד יש כמה פנים. שעבוד לבנק, שעבוד למעסיק שלך, שעבוד לכרטיסי האשראי ולהלוואות חוץ בנקאיות, לחיפוש אחרי מבצעים, או סתם לתחושת עניות כוללת. עצמאות כלכלית מאפשרת לפנות זמן למטרות הערכיות והאמיתיות של החיים.

לאנשים שהסתבכו כלכלית בחובות, נראה שלהצליח להתגבר על חוב של כמה מאות אלפי שקלים זו משימה בלתי אפשרית. היאוש הוא מנת חלקם של אלפי אנשים שנקלעים לחובות כספיים ונמצאים בהליכי פשיטת רגל, אבל למתבוננים מהזווית של ארגון פעמונים הדבר ישים ופתיר. אפשר לצאת מזה!

הנה סיפור אחד על שעבוד כלכלי חונק ועל יציאה לחירות ממנו בעזרת ארגון פעמונים.
אתה מוצא את עצמך עובד 24 שעות אצל השטן. לא פחות מזה. החובות ממלאים את כל עולמך ואתה עסוק רק בלהחזיר ובלחשוב על איך להחזיר וזה מטריף את הדעת. אין טעם לחיים, אין משמעות לשום דבר. כל הכנסה שלך מיד יוצאת לנושים. פיתחנו חרדות של ממש, היינו זוג צעיר שפשוט עשה כמה שגיאות בתום לב שפתאום תפחו לדבר שמאיים להחריב לך את הבית

רותי ושמוליק ל', זוג בני 36 ממודיעין, מרגישים שצלחו את ים סוף ו'עברו את הגשר', כמי שנמצאים כבר תקופה בתהליך הבראה בעזרת ליווי צמוד של ארגון פעמונים, הם מבקשים לשתף אחרים בסיפור שלהם ולפתוח פתח לתקווה בקרב אחרים שנמצאים במצב דומה.

"הסיפור שלנו יכל לקרות לכל זוג נורמטיבי. שרשרת התנהלויות כספיות שגויות הביאו אותנו לחוב של 200 אלף ש"ח שתפח למימדים שלא הצלחנו לעמוד בו ולאט לאט הרגשנו מחנק, שהכל סוגר עלינו".

"אני עבדתי כמורה", סיפרה רותי, "בעלי היה רכז תחום התפתחות הילד בעזר מציון. קנינו דירה לפני שבע שנים, שיפצנו אותה מכסף שלא היה לנו ומשם המדרון היה חלקלק. בעלי התחיל 'לגלגל' את החוב. מי שלא בעולם הזה לא מכיר, אך יש אלפים שמתנהלים כך".

רותי תיארה את המדרון החלקלק, "לוקחים כסף ממישהו כדי לסגור הלוואה ואז חיביים לאותו אדם את הסכום הזה פלוס ריביות, אז אתה לווה ממקום אחר ויש לך שוב ריבית, והריביות תופחות ותופחות ובבת אחת אתה קולט שאתה בפלונתר. זו תחושת מחנק שקשה לתאר.

אתה מוצא את עצמך עובד 24 שעות אצל השטן. לא פחות מזה. החובות ממלאים את כל עולמך ואתה עסוק רק בלהחזיר ובלחשוב על איך להחזיר וזה מטריף את הדעת. אין טעם לחיים, אין משמעות לשום דבר. כל הכנסה שלך מיד יוצאת לנושים. פיתחנו חרדות של ממש, היינו זוג צעיר שפשוט עשה כמה שגיאות בתום לב שפתאום תפחו לדבר שמאיים להחריב לך את הבית.

יום אחד נלקח אחד המלווים שבעלי עמד איתם בקשר, לחקירה במשטרה בחשדות לעבירות בתחום הפיננסי. אני קלטתי את המצב ואמרתי לו –'לדעתי אתה הבא בתור', הוא היה בהכחשה וזרק לי 'אל תדאגי, יהיה בסדר'.

למחרת בבוקר דפקה לנו משטרה על הדלת. בבת אחת אתה נהיה 'עבריין'. במהלך החקירה שארכה כמה שעות והייתה מאוד לא נעימה, אימתו אותו עם המציאות. הוא הבין שהוא בתוך בור שרק הולך ומעמיק. למזלו חבר טוב שעבד איתו הציע לו ללכת לשמוע מה יש לארגון פעמונים להציע לו וזה היה קרש ההצלה שלנו.

אני זוכרת את הרגע שבו ישבנו עם נציג הארגון שאמר לנו 'תזכרו את היום הזה. תוך 12 חודשים אתם יוצאים מזה' לא האמנו למילה שלו, זו האמת. הייתי אז עשרה חודשים אחרי לידת תאומים, עם ילדה בת חמש בבית, היה בי המון כעס על בעלי, אבי היה חולה מאוד באותה תקופה, מאוד לא התאים לי שינוי בחיים. וכמו שפעמונים בחנו אותי, אני בחנתי אותם.

לא הבנתי מאיפה האופטימיות הזו שכל כך ברור להם שאנחנו נשתקם ונצא מזה. לא ידעתי מאיפה מתחילים בכלל. התחלנו באותו יום תהליך של סדר ובירור בחיים. חששנו שמשמעות התהליך תהיה שינויים מרחיקי לכת.

חשבנו שנצטרך למכור את הבית שלנו ולהפתעתנו פעמונים אמרו לנו שזה ממש לא הכיוון ושלא נעז לעשות טעויות שכאלו. בדיעבד עברנו תהליך של ייעול כלכלי. צמצמנו הוצאות ולאחר מכן היינו בתהליך של הגדלת ההכנסות.

בהמלצת המלווה שלנו הלכתי ללמוד פרסום וכיום יש לי משרד פרסום קטן בבעלותי שב"ה מצליח. אני מעסיקה גרפיקאיות ומצליחה לתמרן בין עבודה כמורה להוראה מתקנת לבין עבודתי כעצמאית. החלטנו שאנחנו עושים 'סור מרע' לגמרי. עזבנו את ענייני גלגול הכספים ואנחנו עובדים לאט אבל בטוח, בהבנה שאין קיצורי דרך, בשאיפה לסגור את החוב שלנו".

איך בפועל יוצאים מכזה מצב?

"זכינו במלווים ותומכים נפלאים מטעם פעמונים שישבו עם הנושים שלנו ודיברו על לבם. הם העבירו אותנו תהליך של אימון ואמון בעצמנו. הגדלנו הכנסות והילדים שלנו חיים עם תודעה של חסכנות. חשוב להבהיר שאנחנו עדיין בחובות ענקיים, אבל אנחנו 'על הדברים' ועוברים תהליך אמיתי של הבראה וייעול.

פעמונים נותנים לנו אוויר, הם מעודדים אותנו ברגעי משבר, הם עוזרים לנו להזכר שאנחנו מסוגלים לצאת מזה והם גם משחררים לנו טיפה את החבל ההדוק שאנחנו חיים איתו- במדידת שקל לשקל.

אחרי תקופה אנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים להצליח. אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה ולמעשה אנחנו חייבים להם את החיים שלנו. כל החיים עוד לפנינו, אנחנו היום במקום שמאמין שיש דרך אחרת, אנחנו נסיים את החובות ונצא לדרך חדשה בע"ה. אני בטוחה שעוד נהנה מהכסף שלנו".