הגיע הזמן לתיק התרבות

במקום לשנות פסקה או שתיים בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, אפשר לתת מימון והכרה ליצירה שאינה מתביישת ביהדות ובלאום. דעה

חגי לובר , ו' בניסן תשע"ט

חגי לובר
חגי לובר
צילום: יח"צ

לפני כחודשיים פגשתי בכנס ירושלים של 'בשבע' את בצלאל סמוטריץ', והתגלגלה בינינו השיחה על התיקים בממשלה העתידית. כימני קלאסי הוא דיבר כמובן על תיקי החינוך, המשפטים והבינוי. אמרתי לו שהגיע הזמן לצאת מהקופסה ולהיאבק על קבלת תיק התרבות. הוא חייך כאילו סיפרתי בדיחה לא מוצלחת.

כמנהל תיאטרון יהודי בעשרים השנים האחרונות, אני מנסה להסביר לאנשי ציבור, לרבנים ולחברי כנסת את החשיבות הדרמטית של התרבות, אך בדרך כלל לשווא. הם לא מבינים שהתרבות מחנכת הרבה יותר מהחינוך. בתי הספר, ברוב שעות הלימוד שלהם, אינם מתעסקים בשאלות מהותיות לחיי האדם אלא בעיקר בהנחלת ידע (ע"ע השר בנט ותוכניות האנגלית והמתמטיקה). העיסוק בערכים ובשאלה מה אהיה ולא מה אדע, שמור רובו ככולו לעולם התרבות. מה שעשתה הסדרה 'סיפורה של שפחה' לטובת מעמד האישה לא עשו אלף שיעורי חינוך על שוויון מגדרי, ומה שעשו עשרות הצגות תיאטרון שמאלניות לניתוק הקשר לארץ לא יעשו אלף סימפוזיונים בנושא שטחים תמורת שלום.

לצערי הימין הדוגמטי מסרב לפקוח עיניים, לצאת מהבועה ולהבין את המסר הפשוט הזה. בסלוגן הקמפיין שלהם, הבטיחו באיחוד הימין שהם מחויבים. לארץ ישראל, לחינוך, להתיישבות, לתורה, לחקלאות ועוד ועוד, אבל מחויבים לתרבות? לא עלה על דעתם כנראה.

סמוטריץ' הצהיר שהוא רוצה את תיק החינוך. ולמה? כדי "לבטל את ההדתה במשרד החינוך", כלומר לתקן את ספרי הבגרות באזרחות. עד כמה משפיעה פסקה בספר אזרחות? הרי התלמידים שורפים את הספרים האלה רגע אחרי שהם מוחקים מזיכרונם את החומר שדחסו למוח לפני הבגרות. בניגוד לספרים הללו, את השירים והסרטים אשר מהללים ניכור לאומי, יהודי ודתי אף תלמיד לא שוכח. אפילו הימניים והדתיים שרים את השירים, וחוזרים על הבדיחות של 'היהודים באים', גם אם הן רומסות את התנ"ך.

חבריי מהציונות הדתית, איפה ההיגיון? מחוזות התרבות שבויים בידי מעוזים שמאלניים רבי כוח, שמטרתם אחת: לקבל תקציב למוסדות שלהם. אנשיהם שולטים במוקדי הכוח בלב משרד התרבות. הם דואגים להפנות תקציבים לבתי ספר לאומנות ולמשחק שרוויים בניכור ובשנאה לכל דבר יהודי. אלה מקומות שלא ירשו לעשות פרויקט חיובי על מתנחלים, אבל יעודדו פרויקט אומנותי שמעודד טרור. מקומות שבהם הבורות במקורות העתיקים של עמנו מהווה גאווה וכרטיס כניסה למועדון.

כבר שנים אני נאבק בידיים קשורות בממסד השמאלני שהתנחל במשרד התרבות ועושה בו כבתוך שלו. חמש שנים לקח לי להביא את הוועדה שתצפה בנו ותאשר אותנו כתיאטרון רפרטוארי. שש שנים לקח לי להעביר בחוק תת סעיף שמעניק אפליה מתקנת מזערית לתרבות יהודית. עשר שנים אני נאבק לקבל מקום, בית ליצירה יהודית, כפי שקיבל כל תיאטרון רפרטוארי חילוני.

אני קורא לחברי הכנסת של איחוד מפלגות הימין, ולכל מי שעיניו בראשו, להיאבק על התיק החשוב הזה. מירי רגב התחילה, סמוטריץ' ימשיך.

הכותב הוא מנכ"ל תיאטרון אספקלריא