בדיקת ירקות עלים – חובה

תגובה לטורו של הרב אליעזר מלמד ('רביבים', גיליון 839)

הרב קמינצקי והרב יהודה עמיחי , ו' בניסן תשע"ט

הרב יגאל קמינצקי
הרב יגאל קמינצקי
צילום: יוני קמפינסקי

במדור 'רביבים' בשבוע שעבר נכתבו הנחיות הלכתיות בנושא חרקים בירקות עלים. סוגיות אלו התלבנו במשך שלושה עשורים על ידי רבני מכון התורה והארץ. לאורך השנים נפגשו רבני המכון עם גדולי דור זה והדור הקודם, על כל גווניהם, וביררו עמם סוגיות הלכתיות אלו לעומק. הדברים שלהלן מתמצתים את התפיסה ההלכתית המקובלת בנושא.

ראשית, התורה חייבה לבדוק כל דבר מאכל שרובו נגוע בחרקים. מאכל שרק מיעוטו נגוע, החיוב לבודקו הוא מדברי חכמים. אחוזי נגיעות חרקים בירקות העלים הם גבוהים ביותר, 70‑80 אחוזי נגיעות (ולפעמים הרבה יותר, תלוי בעונות השנה), ולפיכך חיוב הבדיקה שלהם הוא מדין תורה.

איסור חרקים קיים רק בחרקים שנראים בעין אדם רגילה. לפי מחקרים מדעיים, אדם יכול לראות ממרחק של 25 סנטימטרים חרק בגודל של 0.1 מילימטר בראייה רגילה, ללא צורך במכשירים וציוד עזר. כל חרק שנראה רק על ידי מכשיר איננו נחשב לחרק מבחינה הלכתית, ואין חובה לבדוק אחריו, אך החרקים שאנו דנים בהם בירקות עלים גדולים מ-0.2 מילימטר.

בירקות עלים ישנם חרקים שקשה מאוד לזהות אותם, מכיוון שצבעם קרוב לצבע המאכל, ולכן לגביהם חסרה הניגודיות הנדרשת לראיית העין. בנוסף לכך, חלק מהחרקים קשים לזיהוי מכיוון שהם מתו על המאכל וחדלו מלזוז (כגון כנימות) – אבל אין זו סיבה להתיר אותם, מכיוון שגם חרק שאפשר לראות כשהוא הולך ולאחר מכן מת נאסר באכילה.

מלבד זאת, ישנם חרקים שנמצאים בעובי העלה, וזיהויָם אפשרי רק מול שמש. ישנם חרקים שמחוברים ודבוקים לעלים (כגון אקריות וכנימות) ואינם יורדים בשטיפה רגילה, וישנם חרקים שיכולים לרדת בשטיפה. העובדה שקשה למצוא את החרקים אינה מתירה לאכול אותם.

אדם שאינו יודע כיצד לבדוק – צריך ללמוד כיצד נראים החרקים, ומהו אופן הבדיקה היעיל. גדולי הדורות האחרונים הורו, לא בתור חומרה אלא כהלכה: "לא אוכל להתאפק מלהזהיר ולהודיע לעם חומר איסור התולעים, לפי שנעשה קל בעיני הבריות... והחמירה התורה בזה בהרבה לאוין ומלקיות, להיות שהוא איסור מצוי מאוד" (פרי חדש, יורה דעה פד, נג). "ואין לך גידולי קרקע שאין בהם מהשיקוץ, שומר נפשו ישמור את הדבר" (אור החיים ויקרא יא, מג). "במין חזרת (=חסה) מצוי מאוד בימי פסח תולעים קטנים שאינם ניכרים לחלושי עין, על כן מי שאין לו אנשים מיוחדים בעלי יראה שיבדקנו כראוי, טוב יותר ליקח תמכא" (משנה ברורה תעג, מב).

ישנן שתי שיטות בסיסיות לקבלת ירק נקי מחרקים. שיטה אחת היא טיפול בירק במהלך כל תהליך הגידול: פיקוח על השתילים שמגיעים מהמשתלה, בדיקות לפני הקטיף ולאחריו ועוד. השיטה השנייה אינה כוללת פיקוח ובדיקה, אלא ריסוס כמויות של חומר קוטל חרקים לפני הקטיף, שבשלו מופחתת מאוד כמות החרקים שבירק. ברור שהשיטה השנייה קלה, זולה ומהירה, אך היא מסוכנת מאוד בשל שאריות חומרי ההדברה שנשארים בירקות. בגלל סכנה זו יש להימנע מלהשתמש בירקות אלו. כיום יש חברות שתוצרתן עוברת בדיקה במעבדות מוסמכות לאיתור שאריות חומרי הדברה, ובמוצרים אלו אין חשש לפגיעה בבריאות האוכלים. על כן יש לקנות ירקות ללא חרקים שאין בהם שאריות חומרי הדברה.

בעניין זה כתב הגר"ע יוסף זצ"ל: "ובחמלת ה' עלינו יצאו אנשי מדע החרדים לדבר ה' והמציאו כרפס וחזרת בלי תולעים... כל ירא ה' יקנה ירקות הללו מהם דווקא" (הליכות עולם ח"א עמוד רצד). וכן כתב הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "וכיום שיש בשוק חסה המוחזקת ללא תולעים, מיישובי גוש קטיף, יש חיוב לקנות חסה זו ולא לסמוך על בדיקת עין... ואף על פי כן ישטוף וירחץ את החסה לפני החג" (הלכות והגדה של פסח תשס"א, עמ' 30 סעיף יז).

בימינו רבים אינם יודעים ואינם מסוגלים לבדוק ירקות מחרקים, וכן אין להם הזמן הדרוש להשקיע בבדיקות, לכן יש לקנות ירק ללא חרקים שכשרותו טובה ומהודרת. כמובן, יש לקנות רק מחברות שמקפידות שלא יישארו חומרי הדברה בירק.

הכותבים הם רבני מכון התורה והארץ