צהלות הכישלון

קמפיין השמאל, שהיה מונע משנאה יוקדת לראש הממשלה, הוביל לכישלונו. דעה

דודו אלהרר , ו' בניסן תשע"ט

גנץ והנהגת כחול לבן
גנץ והנהגת כחול לבן
צילום: יוני קמפינסקי

צהלות השמחה והריקודים של פעילי מפלגת כחול-לבן מיד עם פרסום המדגמים, מחייבות פרשנות מחודשת לפסוק "לשמחה מה זו עושה".

אי אפשר לפטור זאת בפשטות בהסבר של שמחה מוקדמת מדי ולא לרדת ברצינות לעומקם של דברים. ההישג של כחול-לבן בבחירות הללו הוא לא פחות מאשר הישג מדהים, גם אם לא מספיק בשביל לכבוש את השלטון. קשה לדרוש מפעילים, שכיתתו רגליים ועשו לילות כימים בעבודה סיזיפית, להתאפק מלצאת מיד במחולות מחניים.

המפסיד העיקרי בכחול-לבן הוא יאיר לפיד. הייתה לו מפלגה יציבה שעליה הוא עמל וטרח במשך שנים, ועכשיו צנח למעמד של זרוע זניחה במפלגה גדולה יותר ומעמד הקדקוד ניטל ממנו. לא מן הנמנע שיתגלעו מחלוקות במפלגה זו ויאיר לפיד יתעשת ויחזור לעצמו לפני שיהיה מאוחר מדי. תרגיל הגנרלים נכשל. העם לא קונה את זה.

הימין במדינת ישראל ביסס את מעמדו כרוח החיה והקובעת. השמאל קרס ואין לו פודה. בנאום התבוסה של יו"ר העבודה אבי גבאי, בלטו בהיעדרם לצידו על הבמה חברי הכנסת שלי יחימוביץ', איציק שמולי וסתיו שפיר. על מה זה מעיד? ברור לגמרי שלפנינו הפיכה מפלגתית שעוד תעלה ותפרוץ בעזרתו של איתן כבל, שהוכיח את צדקתו לאורך כל הדרך - אבי גבאי היה צריך לפרוש מזמן.

ועוד שאלה: על מה היו הבחירות הללו? לפי הקמפיין של כחול-לבן, שריכזו את כל המאבק על ראשו של בנימין נתניהו, מדובר בשנאה יוקדת לאיש עצמו. כלומר, בחירות כלליות ורציניות שהמרכיב העיקרי בהן היה שנאה. "רק לא נתניהו! להפיל את נתניהו!", כל היתר לא משנה ולא ישנה. שנאה שפשתה כמגיפה והדביקה גם את מפלגות העבודה ומרצ. אוי לנו אם שלטון יכול להיות מושג על ידי שנאה. שנאה היא יועצת רעה.

כבר כתבתי כאן בעבר שהשנאה בשמאל התגבשה לפני כשבעים שנה בפילוג הנורא שהתרחש בקיבוצים. משם הלך השמאל והתכווץ עד לפינה שולית בפוליטיקה הישראלית. הסיבה היחידה לכך היא שהשמאל מסרב בכל תוקף להבין שהחברה הישראלית נמצאת במקום אחר, ויש אומרים שהחברה עצמה נשארה במקומה ורק השמאל התעופף לו למחוזות הזויים, רחוקים מכל היגיון ושכל ישר.

מכל מקום, שינוי גדול לא יהיה פה. השליטה במדינת ישראל הופקעה מזמן מידי הכנסת או הממשלה והועברה למערכת המשפט, לאקדמיה ולתקשורת. כל יוזמה ימנית תיבלם. המבחן הראשון של הממשלה יהיה במימוש הצהרתו הברורה של ראש הממשלה באשר לסיפוח יהודה ושומרון. בזמן הקרוב הדבר יוכח שוב.