המחנה המתפזר

מגמת הפיזור הפוליטי בקרב בני הציונות הדתית מתעצמת ומחייבת את ראשי המפלגות לחשב מסלול מחדש. דעה

אשר כהן , ו' בניסן תשע"ט

פרופ' אשר כהן
פרופ' אשר כהן
צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

המאמר הזה נכתב תוך כדי המתנה לקולות החיילים, ומדובר בהמתנה עד לקולו של החייל האחרון בספירה, דבר שיקרה לאחר ירידת גיליון זה לדפוס. הן איחוד מפלגות הימין והן הימין החדש תלויות בקולות החיילים - איחוד הימין כדי להבטיח סופית את המושב החמישי והימין החדש כדי לעבור את אחוז החסימה.

בעת כתיבת שורות אלה, הימין החדש עומד על 3.14 אחוזים מהקולות, כאשר נדרשים 3.25 אחוזים מהקולות כדי להיכנס לכנסת עם ארבעה מושבים. כדי שזה יקרה המפלגה תצטרך לקבל בקרב החיילים כמעט פי 2 מההישג בקלפיות האזרחיות, כ-5 אחוזים מהחיילים. בהקשר זה ראוי לציין, שבבחירות 2015 הבית היהודי הייתה המפלגה היחידה והחריגה מאוד שהגיעה במעטפות החיצוניות שרובן מצה"ל להישג של כמעט פי שניים מההישג בקלפיות האזרחיות.

בלי קשר לשאלה אם הימין החדש עוברת או לא, ברור כבר עתה שבציונות הדתית לגווניה נמשכת ואף מתעצמת מגמת הפיזור הפוליטי. הסתייגות מקדימה: הניתוח שלהלן מתבסס על נתונים ראשוניים בלבד של כמה קלפיות ויישובים. ניתוח השוואתי מקיף יותר יוכל להיעשות רק בהיקף גדול בהרבה של מאות קלפיות.

הציונות הדתית לא נכנסה מתחת לאלונקה. זה לא היה כך באופן משמעותי ב-2015 ולא נכון גם ב-2019. בקלפיות ציוניות דתיות לא הייתה נהירה לליכוד. יש בהן כמובן את הדתיים שמצביעים בקביעות לליכוד בלי הרבה תזוזות בין מערכות בחירות. מוקד הפיזור הראשון, אם כן, הוא לליכוד.

ברוב הקלפיות הציוניות דתיות נמצא כמעט תמיד שלוש מפלגות חזקות ובולטות במיוחד: איחוד הימין, הימין החדש והליכוד (ב-2015 היו אלה הבית היהודי, הליכוד ויחד). אפשר להבין את הפיזור הפוליטי של הציונות הדתית בדרך הבאה: ככל שהיישוב נוטה לאגף החרד"לי והתורני יותר, כך ניכר שהקולות שניתנו למפלגת יחד ב-2015 עברו לאיחוד מפלגות הימין והימין החדש חלש (דוגמת אלון מורה ובית אל, שבהם הימין חדש עם פחות מ-10 אחוזים). ולהפך, ככל שהיישוב ליברלי יותר, ניכר שוויון בקירוב ואף יתרון לימין החדש. באלקנה, לדוגמה, 41 אחוזים מול 30 לטובת איחוד הימין. לעומת זאת, באלון שבות הימין החדש מנצח את איחוד הימין – 37 אחוזים מול 32.

הסיפור הגדול בקלפיות ציוניות דתיות הוא משה פייגלין, שלא נלקח בחשבון בתחילת מערכת הבחירות. בריכוזים ציונים דתיים מפלגת זהות זוכה להרבה יותר מהממוצע שלה. כך באלוני הבשן היא קיבלה 8 אחוזים, באפרת 9 אחוזים, באלקנה 4 אחוזים וכן הלאה.

כל רכיביה של הציונות הדתית שאינם תומכי הליכוד יצטרכו לחשב מסלול מחדש: תומכיה של מפלגה פתוחה המשותפת לחילונים ולדתיים יצטרכו למצוא ולבנות בסיס אלקטורלי משמעותי ויציב בקרב החילוניים, כזה שלא יברח לנוכח כל קמפיין געוואלד שהופך לקבוע. תומכי המשך קיומה של מפלגה דתית לאומית יצטרכו לחשוב גם הם על בסיס התמיכה שלהם, מכיוון שבלא הצטרפותה של עוצמה יהודית גם הם מגיעים למצב שהימין החדש הגיע אליו.

בכל מקרה, היכונו לקריאות האחדות, אחדות שנפרמה וקשה לראות כיצד תיבנה מחדש.

פרופ' אשר כהן הוא ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן