"בעוד חצי שנה יגידו שאין זכר לישראלים"

הטרגדיה של התרסקות המטוס האתיופי לא נגמרה: גופותיהם של שני הישראלים שנספו באסון טרם נמצאו.

יוסף ארנפלד , ו' בניסן תשע"ט

משפחות ממדינות אחרות הסתפקו בארונות ריקים. המטוס שהתרסק
משפחות ממדינות אחרות הסתפקו בארונות ריקים. המטוס שהתרסק
צילום: דוברות זק"א

השבועות הסוערים בישראל הותירו מאחור את אסון המטוס שהתרסק באתיופיה לפני כחודש. היה נדמה שהסיפור הכואב נגמר, אך מתברר שבשביל משפחותיהם של שני הנספים הישראלים הוא רק מתחיל. "אבי היה איש אהוב ומיוחד, כל כך משמעותי בחיים של המשפחה והחברים", מספרת נעה מצליח, אלמנתו של אבי מצליח ז"ל שנהרג באסון. "זו אבידה ענקית. אם זה לא מספיק, אנחנו גם צריכים להתמודד עם המצב שבעצם אין הלוויה ואין קבר".

אבי הוא אחד מתוך 157 בני אדם שנספו בתאונה, לאחר שמטוס בואינג MAX-8 737 התרסק סמוך לאדיס אבבה שבאתיופיה. לפי ממצאים מחקירת ההתרסקות, מערכת מניעת הזדקרות הופעלה אוטומטית שלא לצורך, והיא שגרמה כנראה לתאונה הקשה. הנוסעים בטיסה היו מ-32 לאומים שונים, רובם מקניה, אך היו ביניהם שני ישראלים: אבי מצליח ושמעון ראם ז"ל. מצליח, בן 49 ממעלה אדומים, היה נשוי ואב לשתי בנות, עבד בחברת היי-טק ונסע לאפריקה במסגרת נסיעת עבודה. שמעון ראם, תושב זיכרון יעקב בן 58, היה אב לחמישה ילדים ושימש כסמנכ"ל אבטחה בחברת שפרן ייעוץ וניהול.

אותו יום, בשביל נעה מצליח, היה יום שגרתי בעבודה. בסביבות עשר וחצי בבוקר, הבת של אבי מנישואיו הקודמים התקשרה וביררה אם אבי היה בטיסה. התשובה הייתה חיובית. "היא שלחה לי את הידיעה שפורסמה באחד מאתרי החדשות. מאותו הרגע הבנתי שככל הנראה בעלי היה על הטיסה הזאת. שלחתי לו הודעה בווטסאפ וחיכיתי לראות את הוי הנוסף, אך הוא בושש להגיע, למרות שהמטוס כבר היה אמור לנחות. עדכנתי את אח של אבי ויחד פנינו למשרד החוץ כדי לבדוק מה קורה".

משרד החוץ פתח חדר מצב. במקביל הגיעו נציגים של האינטרפול לבית המשפחה, ועדכנו את מה שהיה ידוע להם באותו שלב – שהוא אכן עלה על המטוס ושאין ניצולים. לאחר מכן אילן מצליח, אחיו של אבי, עלה למטוס עם משלחת של זק"א בדרך לאתיופיה. "לתומנו חשבנו שתוך יום-יומיים הם יחזרו עם הגופה של אבי, תהיה הלוויה ונשב שבעה, כמו כל נפטר אחר. אבל ככל שעברו הימים, לאט לאט הבנו שהאתיופים מסרבים לתת למשלחת של זק"א להיכנס לאתר".

"אף אחד לא הצליח לכופף אותם"

"הגענו לשם כבר באותו היום", מתאר יהודה משי זהב, יו"ר זק"א, את השתלשלות העניינים. מרגע הגעתם נכחו בשטח ה-,FBI כדי לוודא שאין חשש לאירוע טרור. למחרת חברת בואינג עשו את הבדיקות שלהם בשטח, ורק לאחר יום נוסף החל המאבק המתיש מול האתיופים עצמם – שלא אפשרו את כניסת המשלחת. "חלק מהזמן נכנסו לאתר בגניבה ואספנו כ-150 שקיות עם ממצאים", הוא מגלה.

"המטוס הגיע במהירות של 600 קמ"ש ויצר מכתש של 80 על 80 מטרים בפיזור של קילומטר, כך שמדובר בשטח גדול מאוד", מסביר משי זהב את הבעיה. "בפועל, העבירו את הממצאים לבית חולים מקומי, שם הקדישו שלושה חדרים כדי לקחת דגימות של דנ"א מהמשפחות, ומאז עוברים על הממצאים. לאחר מכן ישלחו אותם ללונדון, שם נמצאת המעבדה המקצועית ביותר לבדיקות הללו, אבל ייקח לפחות חצי שנה. הפחד הוא שאחרי חצי שנה יגידו שאין זכר לישראלים, כי לא נאספו מספיק ממצאים".

לאחר שיחה של ראש הממשלה נתניהו עם ראש ממשלת אתיופיה, חמישה ימים לאחר האסון, אפשרו למשלחת זק"א להיכנס לאתר רשמית. בשלוש שעות הם אספו שלושה שקים, מתוך הבנה שלפניהם עוד המון עבודה, אך פתאום הוציאו אותם מהאתר ולא אפשרו להם לחזור. "משרד החוץ ושר הפנים אריה דרעי היו מעורבים לכל אורך הדרך", מוסיפה מצליח מהזווית שלה, "הם ניסו ככל שביכולתם לקדם את הדברים, אבל גם ידיהם כבולות".

הבעיה העיקרית, מספר משי זהב, הייתה שהאתיופים לא ממש הבינו מה רוצה המשלחת הישראלית. "היו שם נוסעים מ-34 מדינות, ואף אחד לא העלה דרישות כמונו. היה קשה מאוד להסביר להם מושגים כמו עגונה או חסד של אמת. לכן הם גם שיקרו לאורך כל הדרך וטענו שאספו הכול. הם כיסו את הבור של המכתש ולמחרת שוב פתחו. בחלק מהפעמים שיחדנו את השומרים וכך נכנסנו. עדיין נשארו המון ממצאים בשטח, האירוע גדול עליהם. מה שמוזר הוא שאף אחד לא מצליח לכפות עליהם את הפעילות הקריטית שלנו. הנשיא, ראש הממשלה וראש המוסד דיברו עם מקביליהם באתיופיה, גם אנחנו נפגשנו עם הפטריארך הראשי, איש הדת הכי בכיר במדינה, אבל אף אחד לא הצליח לכופף אותם".

שמונה ימים אחרי ההתרסקות הכריזה ממשלת אתיופיה על האתר כשטח צבאי סגור, ובזק"א הוחלט על חזרת משלחת המתנדבים לארץ. "אפילו באנו אליהם עם הצעה לקנות את השטח, אבל לא היה עם מי לדבר", מציין משי זהב בצער. "בהערכת מצב עם השגריר והקונסול הישראליים באתיופיה הוחלט שאין טעם להמשיך ולהחזיק את צוות מתנדבי זק"א בכוננות מאישור לאישור. משרד החוץ והמל"ל בישראל ימשיכו במאמץ הדיפלומטי ובדרכי פעולה אחרות להשגת אישור קבוע ומסודר, כדי שמתנדבי זק"א יוכלו לחזור ולסיים את עבודת הקודש באופן יסודי ומקצועי. נהפוך עולמות כדי להביא את גופות הישראלים הנספים לקבר ישראל".

בית הדין: בינתיים הנשים עגונות

לאחר חזרת המשלחת הישראלית, הבינה המשפחה שלא כל חלקי הגופות נאספו מהאתר, וחלקן נשארו שם כאשר האתיופים כבר התחילו לכסות אותם באדמה. לשאר משפחות הנספים אפשרו לקחת לקבורה קצת אדמה מהשטח, או להסתפק בארונות ריקים עם תמונות הנפטרים. "למרות הבקשות והתחנונים שאנחנו כיהודים מחויבים להביא את הגופות לקבר ישראל, נתקלנו באטימות".

לפני כשבועיים הוקם בית דין מיוחד שידון במעמדם ההלכתי של הנספים הישראלים. בראשו עומד הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הדיין הרב מיכאל עמוס והרב יעקב רוז'ה. בפני בית הדין המיוחד הופיעו יהודה משי זהב ואליעזר סמט, מתנדב מארגון זק"א. השניים העידו בפניהם על הממצאים שראו באזור, וגם הציגו כמה תיעודים שנמצאו במקום. "מצאנו בשטח חמישה כרטיסי ביקור של אבי מצליח, מצאנו חולצה של דלתא בתוך שקית של סטימצקי והכירו שזאת חולצה שלו. הבאנו עדות של מישהו שישב איתם על קפה לפני הטיסה".

בנוסף לכך, נציג משרד החוץ הציג בפני הדיינים מסמך של חברת התעופה אתיופיאן איירליינס, ובו רשימת כל העולים למטוס, ביניהם מצליח וראם. נמסרו גם עדויות של ישראלים שראו את הנספים עולים על המטוס, ומסמכים רשמיים משלטונות אתיופיה אשר מאשרים שהשניים היו בטיסה.

לאחר דיונים ארוכים פסק בית הדין, בפסק שמתארך על פני שמונה עמודים ובו מאות מקורות הלכתיים, כי על משפחות הנספים ראם ומצליח לשבת שבעה ולקיים את מנהגי האבלות – אך נשותיהם של אברהם מצליח ושמעון ראם ייחשבו עגונות, ולא יותר להן להינשא אלא לאחר סיום זיהוי שרידי הגופות בעוד כמה חודשים.

כעת, הכתובת היחידה מבחינתה של מצליח היא ראש הממשלה. "פנינו כמה פעמים לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, באמצעות העוזרים והיועצים שלו, בבקשה שיפנה לראש ממשלת אתיופיה בצורה אסרטיבית וידרוש להחזיר את זק"א לאתר ההתרסקות. לצערנו ראש הממשלה עסוק מכדי לסייע לנו להחזיר את יקירינו לקבורה בישראל. זה לא מסוג הדברים שאפשר לדחות. החשש שלנו הוא שבעוד כמה חודשים, אחרי שיסיימו את הבדיקות המדעיות היכן שנמצאים חלקי הגופות שנאספו, עלולים להגיד לנו שאין זיהוי של אבי ושל שמעון, ונמצא את עצמנו בלי אפשרות להביא אותם לקבורה בארץ".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד החוץ, משרד ראש הממשלה וראש הממשלה באופן אישי עוקבים מקרוב אחר הנושא והממצאים האחרונים, וממשיכים לפעול כל העת אל מול שלטונות אתיופיה על מנת לאפשר את חזרתם לשטח של צוותי זק"א ומז"פ להמשך החיפושים. ראש הממשלה נתניהו אף שוחח בטלפון עם מקבילו, ראש ממשלת אתיופיה, בבקשה לסייע בנושא. ממשלת ישראל תמשיך לפעול בכלל המישורים לסייע למשפחות בשעה קשה זו ולהביא לפתרון הסוגיה".