"ראינו בעיניים - הכל סיעתא דשמיא"

אריאל גומז, הילד שחלם לבנות רכבים מעופפים, מצא את עצמו מתכנן חללית שעתידה לעשות הלילה היסטוריה ולנחות על הירח.

אבנר שאקי , ו' בניסן תשע"ט

חללית בראשית
חללית בראשית
צילום: פלאש 90

נעים להכיר

"אריאל גומז, 37, נשוי ואב לארבעה, גר בבית שמש. מהנדס בחברת SPACEIL, שפתחה ושגרה לירח את החללית 'בראשית'.

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"נולדתי בצרפת, ובגיל 18 עליתי ארצה לבדי. המשפחה שלי הגיעה כמה שנים לאחר מכן. ב"ה עשיתי הרבה דברים בארץ, הקמתי משפחה, למדתי תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה במכון לב, שירתתי ביחידה טכנולוגית בצבא, עבדתי באלביט מערכות, ועוד אבל בילדותי ובנערותי גרתי בצרפת, וכמובן שיש לי משם המון זכרונות, חלקם גם שליליים.

אחד הדברים שזכורים לי במיוחד הם ההליכות עם אבא לבית הכנסת בשבת. גרנו ליד ניס, בדרום צרפת, והיינו הולכים לבית הכנסת למעלה מארבעים דקות לכל כיוון. חורף, קיץ, לא משנה. זה היה המרחק לבית הכנסת הכי קרוב. היינו רק שנינו, אחיות שלי לא באו איתנו, ואחי היה קטן מדי בשביל זה, אז היינו רק שנינו ודיברנו הרבה בדרך. אני זוכר שבאחת ההליכות סיפרתי לאבא שאני חולם לבנות רכב שיטוס מעל מכוניות. אולי שם נזרעו הזרעים שהביאו אותי לבנות חללית.

"בקשר לזכרונות הפחות טובים, אני בהחלט יכול לומר שהרבה פעמים במהלך ההליכות שלנו עוברי אורח צעקו עלינו 'יהודי מלוכלך', ועוד קללות שאין טעם לחזור עליהן. אמנם המצב בצרפת היה פחות קשה מהיום, אבל בכל זאת הדברים האלה, ורבים אחרים, הובילו לכך שרציתי לעלות לארץ. פשוט לא הרגשתי שאני בבית שלי. וזה אכן מה שב"ה קרה".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"לעבודה ב-SPACEIL הגעתי דרך חברת השמה. זימנו אותי לראיון, ולפני שהגעתי חיפשתי עליהם מידע ברשת. לא לגמרי הבנתי מה הם עושים שם, ובראיון, כשהבוס שאל אותי אם שמעתי עליהם והאם אני יודע מה הם עושים, עניתי שלא כל כך. בתגובה לכך, הוא ענה שהם בונים חללית שתגיע לירח. צחקתי בקול, ביקשתי שיענה ברצינות, והוא ענה שזה מה שהם באמת עושים.

"אמרתי לו שאני לא מגיע מרקע של חלל, והוא ענה שלא מעניין אותו שכרגע אני לא יודע איך מגיעים לירח, אלא מעניין אותו לדעת האם אני מוכן לנסות ולחשוב יחד איתם כיצד לעשות זאת. התשובה שלי הייתה חיובית, והשאר היסטוריה.

"עם זאת, הדברים לא היו פשוטים. חווינו כל מיני סוגי קשיים, אבל ברמה המקצועית למשל, אני יכול לספר שבקשו ממני לעשות דברים קשים ומורכבים שלא ידעתי איך לעשות אותם. וגם לא היה לי את מי לשאול. אף פעם אף אחד לא עשה דבר כזה בישראל, והיה הרבה חוסר ודאות סביב הנושא. למשל, הרבה פעמים כדי להתקדם היינו צריכים להניח הנחות שלא ידענו אם הן נכונות, ואף אחד לא היה יכול לעזור לנו בנושא, כי אף אחד לא ידע להגיד אם ההנחות שלנו נכונות או לא.

"צריך להבין – להגיע לירח זה דבר מאוד לא פשוט. למשל, אף מדינה אירופאית עוד לא הצליחה בכך. לפני חודשיים הגיעו אלינו נציגים מסוכנות החלל של האיחוד האירופי כדי ליצור שיתוף פעולה בינינו לבינם בתחום הזה. הם רוצים ללמוד מאיתנו. זה מאוד מעניין, כי אי אפשר להשוות בין התקציב והגודל של סוכנות החלל האירופית לבין הצוות שלנו.

"אני חושב שמה שעשינו זה מדהים. אני זוכר שבלא מעט רגעים קשים בדרך אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שה' שם אותי במקום מסוים מבלי לתת לי את הכלים להצליח. אז התפללתי הרבה, והשתדלתי בנושא, וב"ה והצלחנו. הדבר הזה יזכר וילמד לדורות, ואני מודה לה' על הזכות הגדולה שהוא העניק לי להיות חלק מכך".

אריאל גומז ואבנר שאקי
צילום: ללא

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"ה' נוכח בחיי באופן משמעותי ביותר, והוא מאוד משפיע על עשייתי. ואתן כמה דוגמאות. למשל, כל מה שקשור לירח קשור לקידוש החודש. במסכת ראש השנה מובא סיפור על שני עדים שהגיעו לרבן גמליאל והעידו על כך שראו את הירח. בעקבות עדותם, רבן גמליאל החליט לקדש את החודש, ואילו חכמים אחרים החליטו שלא. בסופו של דבר קדשו את החודש, כי רבן גמליאל היה ראש הסנהדרין.

"בהמשך, הגמרא שם מפרטת מה הייתה המחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים שחלקו עליו. העדים ספרו שהם ראו את הירח בשעות הבוקר, ושזמן קצר לאחר מכן הוא נעלם. רבן גמליאל אומר שם, בגמרא: 'מקובלני מבית אבא שפעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה'. הסתכלתי ברש"י ובמפרשים וראיתי שפירוש דבריו הוא שיש אי דיוק מסוים במסלולו של הירח. שיש חזרה לאחור במסע הילוכו. ולכן העדים ראו אותו בבוקר, ואחר כך כבר לא.

"חכמים, מאידך, חשבו שזה לא יכול להיות. שאם לא רואים אותו, סימן שהוא עוד לא נראה. ולכן אי אפשר לקדש את החודש. לרבן גמליאל אמנם לא היה הסבר לכך, אבל הוא אמר: 'מקובלני מבית אבא', שיכול להיות שיראו את הירח, כלומר שהוא התחיל להתמלא, ואז להיעלם מעינינו.

"כל השנים לא הבנתי את הגמרא הזו, אבל במהלך העבודה על פרויקט 'בראשית' למדתי שיש מצבים בהם הירח מתקדם כהרגלו - ואז הולך מעט אחורה. ושזו הסיבה שבגללה הירח נעלם פתאום מעיניהם של העדים. רק לפני כמה עשרות שנים מדענים גילו את התופעה הזו, ומשנות ה-60 התחילו לתעד אותה.

"זה מדהים לדעת שאצלנו יש מסורת עתיקה כל כך לגבי הדבר הזה, שרק יחסית לאחרונה התגלה בעולם. וזה מראה את האמת שיש בתורה. וגם אם אנחנו לא מבינים את מה שכתוב בה, זה לא אומר שהדברים לא נכונים. וזה שאפשר לקדש את החודש גם כשאנחנו לא מבינים, זה הכוח של התורה. יש מסורת לישראל, והיא מאוד חזקה.

"ובכלל, יש עוד הרבה הקשרים יהודיים לדברים שעשיתי בעבר, ולעבודה הנוכחית שלי. מבחינתי מה שאני עושה זו לגמרי שליחות תורנית, ואני מרגיש בה המון סיעתא דשמיא. לגבי 'בראשית', המנכ"ל שלנו קורא לזה 'יותר מזל משכל', אבל ראינו בעינינו איך הכל זה סיעתא דשמיא. דברים מצליחים לנו, עובדים טוב, ואנחנו ממש רואים ניסים.

"עוד לגבי ההקשר היהודי, לגבי כל הקשור לתפעול החללית בשבת אני יכול לספר דברים מאוד מעניינים. אמנם אנחנו רק שני דתיים בצוות, מתוך שלושים, אבל לכל הצוות מאוד חשוב העניין היהודי. אנחנו מייצגים את כל עם ישראל ב ב'ראשית', ולכן חשוב לנו שכולם ירגישו כמה שיותר בנוח עם מה שאנחנו עושים. וחוץ מזה, לי ולמהנדס השני גם חשוב כמה שיותר לשמור על ההלכה במובן האישי.

"לגבי תפעול החללית בשבת היינו במכון הטכנולוגי להלכה, והתייעצנו איתם בנושא. בנוסף לכך, יועץ מיוחד שלנו לענייני הלכה הגיע לכאן, עשינו יחד ניתוח ברמה הטכנולוגית של תפעול החללית בשבת, כתבנו את כל האתגרים ההלכתיים שיש בנושא, וניסינו להבין מה המינימום ההכרחי שאפשר לעשות בשבת. בסופו של דבר חשוב לזכור שלא מדובר פה בפיקוח נפש, אלא במשימה אזרחית. לאחר איסוף הנתונים נציגים שלנו נפגשו עם הרב יצחק יוסף, שעיין בדבר, ולאחר מכן הדריך אותנו כיצד לפעול בנושא. הרב יוסף התיר דברים מסוימים, ואסר אחרים, הורה לנו להשתמש בשבת בכל מיני מקלדות מיוחדות, ואת הכל אנחנו עושים לפי הוראותיו.

"מעבר לכך, אנחנו לא עושים תמרונים בשבת. וזה לא פשוט, כי זה עולה לנו בדלק יקר, שלכאורה לא היה צריך לבזבז. בנוסף, הלכנו גם לרב נחמיה זלמן גולדברג, ראש בתי הדינים בירושלים, וגם איתו התייעצנו לגבי דברים הלכתיים שקשורים לחללית. בעקבות הבדיקות שערכנו עם רבנים, יש הנחייה אצלנו שלא לשדר לחללית בשבת דברים שלא לצורך. ומעבר לכך, אנחנו הרבה פעמים עובדים הרבה יותר לפני שבת, כדי לא לעבוד בשבת.

"דבר מעניין נוסף בנושא השבת, קרה מעט לפני ש 'בראשית' שוגרה. לפי התכנון ההתחלתי, הזמן המיטבי לשיגור החללית היה בערב שבת. יש בזה הרבה שיקולים, למשל סיבוב כדור הארץ ביחס לירח, אך לא נאריך בזה. האמריקאים לחצו שזה יהיה בשבת, ולא הסכמנו בשום אופן. התאריך המיטבי בשני היה במוצאי שבת, וגם לכך לא הסכמנו, כי גם בזה היה כרוך חילול שבת. הדבר הזה היה כל כך חשוב לנו, עד כדי כך שהוא הוכנס בחוזה הראשוני של הפרויקט. בסופו של דבר השיגור היה בחמישי בלילה, וזה היה קידוש ה' מאוד מאוד גדול".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"בכל מה שקשור לחלל ולירח, ובכלל לגבי הרבה דברים, אני ממש שואב השראה מהרבי מלובביץ'. הרבי היה הרב הראשון שאמר שצריך להתייחס לתחום הזה, עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת. הרבי אמר שצריך לעשות שידורים לוויינים, שצריך להשתמש בטכנולוגיה הכי מתקדמת, והכל לפי ההלכה כמובן.

"מעבר לכך, היו כמה סוגיות תורניות סביב העניין של הירח, והוא יישב את הדברים. בתוך כך, יש לרבי מאמר מיוחד על הגעה של אנשים לירח. היו אנשים שחשבו שיש איסור להגיע לירח, בגלל מה שאומרים בקידוש לבנה: 'ואיני יכול לנגוע בך', אבל הרבי התיר את העניין. מעבר לכך, הרבי גם לימד דרך בעבודת ה' בעזרת הטיסה לחלל. הרבי אמר שאסטרונאוט יכול להרגיש שהוא לבד בעולם. שאין אף אחד סביבו. אבל יחד עם זאת, הוא שומע אנשים, שנמצאים במרחק מאוד גדול ממנו, שאומרים לו 'תעשה כך, תעשה אחרת'.

"הרבי אומר שקשה להבין איך יתכן שאנשים כל כך רחוקים ממך אומרים לך מה לעשות, ויחד עם זאת לדעת שאם לא תקשיב להם אתה מסכן את החיים שלך. אדם, אומר הרבי, הרבה פעמים לא מבין איך מדברים אליו ממרחק כזה. איך זה שה', שהוא כזה גדול, ולכאורה רחוק, אומר לאדם מה לעשות. אבל כן, אדם צריך להקשיב גם לדברים שמגיעים מרחוק, ואם לא – זה יכול להיות מאוד בעייתי ומסוכן עבורו".

סיפור מעניין שקרה לך/היית שותף בו?

"כשהתחלתי לעבוד בפרויקט 'בראשית' אמרתי לילדים שלי שהתחלתי עבודה חדשה. הבן הגדול שלי שאל אותי במה אני מתחיל לעבוד, והאם אמשיך להתעסק בלייזרים ומצלמות, ועניתי לו שאני הולך לבנות חללית. אני ממש זוכר את ההלם שהוא היה בו באותן שניות. האמת שהלם זו תגובה הגיונית לרגע שבו אבא שלך אומר לך שהוא הולך לבנות חללית שב"ה תגיע לירח.

"כשהגיעה הצעת העבודה מ 'בראשית', אני זוכר שהתייעצתי עם אשתי ועם אבא שלי האם ללכת לפרויקט של שנתיים או להישאר בחברה גדולה ויציבה. אבא שלי אמר שבחיים יש רכבות שמגיעות, ואתה יכול להחליט על אילו מהן אתה עולה. הוא אמר שלפעמים כדאי לעלות ולפעמים כדאי להישאר על הרציף, ושבמקרה הזה הוא חושב שכדאי לי לעלות על הרכבת. היום אני מאוד שמח שהקשבתי לו.

"הכל פה התחיל בגלל תחרות של גוגל, וזה מדהים לראות לאן זה התפתח. גוגל פרסמה שהיא תעניק 20 מיליון דולר לקבוצה הלא ממשלתית הראשונה שתצליח לשגר חללית לירח, לנחות ולצלם את עצמה עליו, ולנסוע עליו מרחק של 500 מטר. הסכום שגוגל הציעה לא מכסה את ההשקעה, שמוערכת בכ-100 מיליון דולר, אבל ב"ה תורמים עזרו לנו. ארבעים קבוצות התחילו להתחרות, אבל רובן נשרו בגלל סיבות כספיות או טכנולוגיות. כיום נשארנו הקבוצה היחידה.

"אמנם התחרות כבר נגמרה, כי 2018 הייתה השנה האחרונה שבה היה אפשר לזכות, אבל כאמור בכל מקרה הסכום מגוגל לא היה מכסה, ומה שמניע אותנו במשימה המטורפת הזו אלה דברים אחרים לגמרי, ואני שמח מאוד שהצטרפתי לעניין. כיום אני, ושאר חברי הצוות, גם מעבירים סדנאות חינוכיות שקשורות למה שאנחנו עושים כאן, מה שהופך את העניין להרבה יותר חיובי, חיוני וחשוב".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה? ואיך זה גורם לך להרגיש?

"תמיד ראיתי את עצמי כמהנדס, אבל מודה שלא חלמתי להגיע כל כך רחוק. ומבחינתי 'בראשית' זה בהחלט רחוק. לא מעט קבוצות נשרו במהלך התחרות, אבל אני חושב שאפשר לסכם את הסיבה שבזכותה נשארנו בחמש מילים: 'אין דבר העומד בפני הרצון'. למייסדים שלנו לא היה כסף ולא ידע להגיע לירח. זה היה ממש בחינת 'נעשה ונשמע'. הם פשוט החליטו שהם עושים את זה – והלכו על זה. במהלך הדרך היו הרבה רגעים קשים, מכשולים, ואפילו גלי פיטורים. ובסיעתא דשמיא ענקית זה הצליח. התפקיד שלי בפרויקט הוא מהנדס מערכת של החללית, כבר מ-2016. זה אומר שאני ועוד כמה אנשים בעצם אחראים על כמה דברים חשובים בחללית, וביניהם על הסימולטור, על הניסויים שהיא עושה, על בחירת מקום הנחיתה המדויק על הירח, ועוד".

לקח כואב שלמדת בחייך?

"כמו שאמרתי, בעבודה על הפרויקט היו כמה משברים מאוד גדולים. היו פיטורים, וזה מאוד הלחיץ אותי. הייתה בעיה תקציבית, ופתאום אתה רואה שמימין ומשמאל אומרים לאנשים לא לבוא יותר. התייעצתי עם אשתי האם להתחיל לחפש עבודה חדשה, או לחכות עם זה ליום שבו שיפטרו אותי. זה היה ברמה הזו. אמרתי לאשתי שכל בוקר אני הולך לעבודה ויודע שאם המנהל קורא לי אליו למשרד – זה כדי לפטר אותי.

"ב"ה זה לא קרה, המשכתי לעבוד, וכל הזמן אמרו לנו לעבוד בלי לחשוב על הבעיות הכספיות, אבל זה כמובן היה מאוד קשה. בתקופה ההיא רק קיוויתי שבסוף החודש תגיע המשכורת. אבל בכל זאת לא התייאשנו. אני זוכר שבמוצאי שבת אחד עשיתי קידוש לבנה, הסתכלתי על הירח, ופתאום הרגשתי שאין מצב שאני עוזב שם. אמרתי שאם יפטרו אותי, אז ככה ה' רוצה. אבל אני לא אעזוב מעצמי.

"הדברים המשיכו להסתבך, ובשלב מסוים התעשייה האווירית הפסיקה לעבוד איתנו. היה נראה שהעסק גמור. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בחיים שלי בדבר כזה, אבל החלטתי להמשיך. אמרתי לעצמי: 'אם הקב"ה שם אותי כאן, אז אני לא הולך'. וב"ה יצאנו מזה. כי לא התייאשנו. סמכנו על ה', ובעזרתו התגברנו על הקשיים. וזה ממש לקח שאני לוקח לחיים האישיים שלי, וגם אומר אותו לאחרים. אנשים לא יודעים למה הם הגיעו למקומות מסוימים. אז כל עוד שאתה רואה שזה טוב, ושזה נתון להחלטתך – תמשיך. כן, לפעמים חלומות מתגשמים".

מתוך אתר הידברות


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il