חיים רמון: מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי

שר המשפטים לשעבר חיים רמון לערוץ 7: מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי. 'כחול לבן' אינה אלטרנטיבה.

שמעון כהן , ט' בניסן תשע"ט

חיים רמון
חיים רמון
צילום: אורי לנץ, פלאש 90

לא אלטרנטיבה. רמון

מפלגות השמאל-מרכז תלו תקוות רבות בהתמודדותו של בני גנץ לראשות הממשלה כתקווה להחלפתו של בנימין נתניהו.

זה לא קרה. ב'כחול לבן' טוענים שהדבר אולי יקרה בפעם הבאה, לאחר שהמפלגה תצבור ניסיון ובסיס מצביעים נרחב, אולם קיימים גם תרחישי פילוג במפלגה, לצד קריאות להדחתו של אבי גבאי מכהונת יו"ר המפלגה השותפה, מפלגת העבודה.

האם המשבר בשמאל בר תיקון? האם קיים סיכוי שמפלגת העבודה תחזור למעמדה כמפלגת שלטון? את השאלות הזו הצבנו בפני שר המשפטים הבריאות והפנים לשעבר חיים רמון.

על שאלת הסיכוי שמתישהו תחזוק מפלגת העבודה למעמדה כמפלגת שלטון, משיב רמון בחצי צחוק: "מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי כבר לפני עשר שנים והפכה להיות מפלגת נישה. היא סגרה את הבסטה המדינית ב-2013 כשאהוד ברק הכתיר את נתניהו כראש ממשלה כשעוד היה סיכוי לרוטציה בין ציפי לבני לבינו, ומאז היא הלכה והתדרדרה עד שסומנה כמפלגת נישה שרק רוצה להיות סייענית של נתניהו ולא אלטרנטיבה. לכן היא סיימה את תפקידה ההיסטורי מזמן ועכשיו זה גם רשמי".

"אני מניח שחלק ממנה צריך להתחבר עם מרץ וחלק ממנה צריך למצוא פלטפורמה לאלטרנטיבה אמתית", אומר רמון וכשהוא נשאל אם מפלגתו של בני גנץ יכולה להוות אותה אלטרנטיבה מדוברת הוא שב ומגחך על הרעיון: "בני גנץ, מה הוא אומר? הוא אומר שאנחנו רוצים לאמץ את מדיניות ביבי רק שביבי מפריע לנו. ניסח את זה יועז הנדל טוב מכולם כשהוא אמר שביבי הוא מדינאי ענק אבל אורחותיו לא מתאימות לי, ולכן הוא הולך עם 'כחול לבן' שלא הציגה שום אלטרנטיבה מדינית-ביטחונית למרות תנאים אידיאוליים כשבראשה שלושת הרמטכ"לים. אמרו שרק אם תבוא אישיות ביטחונית ותעמוד בראש גוש מרכז-שמאל ינצחו את הבחירות. יתר על כן, 'כחול לבן' שבויה בידי שבעה ח"כים שהם הימין החדש. האוזר והנדל ביכו מרות בציוץ את מות 'הימין החדש' ובירכו את בנט ושקד על תרומת למדינה ואמרו שהם ימשיכו את דרכה של הציונות הדתית. כלומר 'הימין החדש' לא עבר את אחוז החסימה, אבל בצורתו החדשה הוא נמצא בתוך 'כחול לבן' והם לא מתכוונים להיות אלטרנטיבה".

בדבריו מוסיף רמון ומבקר גם את דבריו של יאיר לפיד בנאומו לאחר הבחירות כאשר הבטיח למרר את חיי נתניהו בכנסת הבאה על ענייני כתב אישום וצוללות ולא על סוגיות רציניות ומשמעותיות כסוגיות הביטחוניות-מדיניות. את דברי לפיד נגד העברת המיליונים לחמאס דוחה רמון ומזכיר כי יעלון, שותפו של לפיד למפלגה, העביר תחת כהונתו מיליארד דולר לחמאס, כך שלא ניתן לראות בדברי לפיד אלטרנטיבה רצינית.

לכך הוא מוסיף ומעיר כי "אם מנהיג המרכז-שמאל נואם באיפא"ק ולא מזכיר את קיומם של הפלשתינים ולא את השלום, אפילו לא כמשאת נפש רחוקה, אז הם לא אלטרנטיבה. יש שם אנשים שאם ביבי לא היה בליכוד הם היו חוברים אליו בתוך שניה".

רמון קובע נחרצות כי גם אם יהיו מי שירצו לטשטש זאת המחלוקת המחלקת את הציבור בישראל היא מחלוקת בין ימין לשמאל, ובלשונו שלו "זה או מדינה דו לאומית על כל ארץ ישראל או מדינה יהודית על חלק מארץ ישראל. זה היה נכון בשנות החמישים וזה נכון כעת", וכל עוד לא תהיה פלטפורמה פוליטית שתישא על נס את תפיסת השמאל לחלוקת הארץ לא תהיה אלטרנטיבה ראויה אפילו לא כדי לקיים שיח רציני אודות עתידה של ישראל. "האנשים הללו לא מבינים שמול חד הנס של ארץ ישראל צריך להיות חד נס של מדינת היהודים וזה הדגל היחיד, ותחתיו חסידי בית המשפט, סוציאליסטים וקפיטליסטים יוכלו להתכנס"

לקראת תום הדברים נשאל רמון אם לנוכח פני הדברים הללו בשמאל הישראלי, אולי הוא עצמו יישא את הנס הפוליטי ויקים מפלגה שאלו עמדותיה. "אני לא הולך להקים שום דבר. אני רק נותן דיאגנוזה. אם אהיה חלק מהתרופה, לא אעמוד בצד ואהיה מוכן לסייע למרות שאני חי חיים מאוד טובים כמו רוב תושבי ישראל".