להיות עם חופשי בארצנו

חירות האדם באה לידי ביטוי ע"י שאילת שאלות שיגבשו את ערכיו ויקטינו את היסחפותו אחרי תורות זרות שלא ישאירו בידיו יכולת להיות עצמו

בני בהגון , י' בניסן תשע"ט

בנימין בהגון
בנימין בהגון
צילום: מקסים גולובנוב

"להיות עם חופשי בארצנו". מהו החופש הנזכר בהמנון? האם הוא זהה לחופש שיצאנו ממצרים? מהו בכלל ההבדל בין חופש לחירות? מהו החופש ומהי חירות בימינו?

האם מושגים אלו מקבילים ל-FREEDOM ו-LIBERTY? כדי להבין מושגים אלו נביט בהפכיהם ומתוכם נבין גם אותם טוב יותר.

התורה בפרשת משפטים מציינת כי עבד יישלח לחופשי ומכך אנו מבינים שהפכו של החופש היא העבדות. מאפייני העבדות הינם נטילת סמכות ההחלטה מאדם שהיה חופשי ועכשיו נתון אך ורק למרות בעליו המחליט על תכנון זמנו של העבד ועל תוכן מעשיו.

יחד עם זאת יכול העבד עדיין לתת דרור לחשיבתו ולערכיו. לעם ישראל בגלות בבל נשלל החופש אך אחת מפאר יצירותיו "התלמוד הבבלי" נוצר דווקא על אדמת בבל. זוהי חירות אמיתית המגלה את זהותו של האדם בן החורין שהיפוכה-השעבוד.

במצרים היו בנ"י בעבדות קשה ובשעבוד רוחני לאלוהות המצרית (הבקר). 40 שנה לקח לעם להסתגל להנהגה חופשית ובמעמד הר סיני לקבל על עצמם "שעבוד" חדש לקב"ה וכבר העידו חז"ל "אין לך בן חורין אלא זה העוסק בתורה". כל יציאת מצרים היתה מלווה ב"תרגילי" מעבר מעבדות לחופש באמצעות תכנון זמן חדש: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" ויחד עם זאת שחרור מהשעבוד לאלוהי המצרים באמצעות הובלתו ושחיטתו של השה לעיני המצרים-אדוניהם.

כיום תבוא לידי ביטוי חירותו של אדם בכך שלא יפחד לשאול שאלות קשות שיגבשו בסופו של דבר את ערכיו והתנהגותו ויקטינו מאוד את היסחפותו אחרי תורות זרות והתמכרותו לפעולות שלא ישאירו בידיו זמן ויכולת להיות הוא עצמו.

מכללת "תלפיות" כמוסד חינוכי דואגת להכשיר את הסטודנטיות למתודת הוראה של שאילת שאלות ע"י התלמידים המגבירים בכך את סקרנותם והמוטיבציה ללמידה משמעותית ומשלימים בכל השנה את דברי ההגדה והמצווה המוטלת על הילדים לשאול שאלות.

הבה נצא לחג הפסח מתוך חופש עשיה הנובעת מחירות עצמית בהתאם לתורתנו ולעמנו ובכך נחוש: "להיות עם חופשי בארצנו".

הכותב הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך ''תלפיות''