מחקר: פיתוח מולקולות חדשות יכול לעכב התפתחות של סרטן

חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו מולקולות מסוג חדש שמסוגלות לעכב חלבונים המעורבים בסרטן ומחלות נוספות.

ערוץ 7 , י"ב בניסן תשע"ט

מבחנה
מבחנה
צילום: פלאש 90

במחקר חדש ופורץ דרך במעבדתו של פרופ' רותם קרני ובהובלת הדוקטורנטית פולינה כהן-דניצ'נקו מהמכון למחקר רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פותחו מספר מולקולות שונות שמסוגלות לעכב את התפשטותם של תאים סרטניים בגוף האדם.

המולקולות שפותחו, הנקראות "מולקולות פיתיון ר.נ.א", נקשרות לחלבונים שאחראיים לגדילה והתפשטות של תאים ומונעות את פעילותם התקינה.

בשנים האחרונות מחקרים הוכיחו כי משפחה גדולה של חלבונים קושרי ר.נ.א מעורבת בסרטן ובמחלות אחרות כגון אלצהיימר, ALS ועוד. תפקידם של חלבונים אלה הוא להעביר את המידע הגנטי לשם יצירת חלבונים הנחוצים לשכפול ויצירה של תאים נוספים, זו הסיבה שהם בעלי חשיבות רבה במיוחד לתאים סרטניים שמתחלקים ומתפשטים בגוף ללא בקרה. למרות חשיבותם הרבה, עד כה לא הייתה ידועה במחקר דרך לעכב את פעילות חלבונים אלה בצורה ממוקדת ובעיקר בהקשרם במחלות הללו.

"למולקולות החדשות יש מספר יתרונות על השיטות הקיימות שכולן נועדו להשתיק כליל את ייצור החלבון אותו רוצים לעכב" אומר פרופ' קרני. "במקרים רבים יש לחלבונים בתא מספר תפקידים והשתקתם תגרום לתופעות לוואי קשות. בנוסף, המולקולות שפיתחנו לא תלויות במנגנונים בתוך התא אותו רוצים לעכב והן פועלות באופן מיידי".

המולקולות שפותחו במסגרת המחקר מסוגלות להיקשר לחלבונים מסוימים ולהפריע להם לקשור את הר.נ.א התאי, אותו הם קושרים בדרך כלל לשם התפתחות תאית. במחקר שבמסגרתו התבצע פיתוח המולקולות, צוות המחקר הוכיח שעיכוב שני חלבונים קושרי ר.נ.א המעורבים בהתפתחות סרטן, מסוגל לעכב תאי סרטן שד גרורתי וסרטן מוח.

המחקר שנעשה בשיתוף עם קבוצות המחקר של פרופ' גיל לבקוביץ ממכון וייצמן, פרופ' תמי גייגר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אילון יבין מהאוניברסיטה העברית פרופ' ארז לבנון מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' פרדריק אליין מאוניברסיטת ציריך, פורסם בעיתון Nature Communication.

"המחקר שביצענו מאפשר לנו כיום לתכנן מעכבים ספציפיים כמעט לכל חלבון קושר ר.נ.א, ורבים מחלבונים אלו מעורבים בהתפתחות והתקדמות סוגים שונים של סרטן. אנחנו בתהליכים של בדיקת המולקולות לעיכוב גידולים בעכברים ומה הבטיחות של השימוש בהן" מציין פרופ' קרני.

הטכנולוגיה החדשה בתהליכי רישום כפטנט בארה"ב, אירופה ויפן על ידי חברת יישום של האוניברסיטה העברית שממסחרת את ההמצאה.

המחקר מומן על ידי: הרשות הישראלית לחדשנות, הקרן הלאומית למדע וקרן אלכס סויקה למחקר סרטן הלבלב.