המוטיבים מהקתדרלה הגיעו גם לבתי כנסת

קתדרלת נוטרדאם היא המבנה הגותי המפורסם ביותר. איך גלש סגנון הבניה המאופיין בסממנים דתיים כל כך לכל רחבי אירופה. גם לבתי כנסת.

שמעון כהן , י"ב בניסן תשע"ט

דליקת הענק בכנסיית נוטרדאם, הערב
דליקת הענק בכנסיית נוטרדאם, הערב
צילום: REUTERS/Julie Carriat

מאז השריפה בקתדרלה בנוטרדאם אנחנו שומעים שובה ושוב על סגנון הבניה הגותי, סגנון שאפיין את הקתדרלה המפורסמת, אך גם מבנים רבים נוספים בני אותה תקופה ובהם גם בתי כנסת.

על הסגנון האדריכלי המיוחד שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם האדריכל ד"ר שמואל רוקח, מרצה בבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל.

על סגנון הבניה הייחודי של הקתדרלה שגלש לקתדרלות נוספות ואף לבתי כנסת ברחבי אירופה מספר ד"ר רוקח ״זהו סוג של בניה שמתפתח באירופה בסוף המאה ה-12 במהלך ימי הביניים המאוחרים. יש זיקה בין התחלת העיור במערב אירופה לתחילת הסגנון הגותי. מדובר בקתדרלה גותית שהיא הבניין המרכזי של כל עיר בימי הביניים. הסגנון הזה מתחיל בצרפת וזהו סגנון בניה צרפתי חדש שמתפתח ומתפזר לכל אירופה ובכל מדינה הוא מקבל סגנון ייחודי".

ד"ר רוקח מציין כי אמנם "אנחנו מקשרים את הסגנון הזה לבניה דתית, אבל מצד שני זה גם סגנון שמאפיין את הבניה החילונית במרכזים העירוניים של אותה תקופה וגם בכמה בתי כנסת".

אז מה מאפיין את הבניה הגותית? "הגובה של הבניין, הרבה פתחים של שערים וחלונות וגם שימוש של הקשת הגותית, קשת שאנחנו מזהים אותה עם שפיץ שמאפשר להעלות את גובה הבניין. ריבוי הפתחים מכניס הרבה יותר אור ומאפיין חשוב נוסף הוא הוויטראז', חלונות מזכוכית מצוירת שמפארים את הבניין, וגם זה מכניס הרבה אור לבניין".

על הקשר הדתי של הבנייה הגותית מספר רוקח כי "כל הקתדרלות הגותיות הוקדשו למרים אמו של ישו מסיבות תיאולוגיות מובהקות", ואת הקשר הזה בין אלמנט אדריכלי לבין דמות דתית הוא מסביר: "ב-1348 פרצה המגיפה השחורה, אחד האסונות הגדולים של האנושות. כמעט מחצית מהאוכלוסייה באירופה נעלמה בעקבות המגיפה, ובמקומות מסוימים שני שלישים מהאוכלוסייה נעלמו. בעקבות המגיפה אנשים חשו קטנים וחסרי אונים כלפי האל והמתווך היה בעיניהם מרים אמו של ישו. הם לא הרגישו מספיק חזקים כדי להתפלל אל האל ישירות ולכן התפללו אל מרים המתווכת את התפילות. משום כך שמה של הקתדרלה הוא נוטרדאם שפירושו גבירתנו שבפריז. כמעט כל קתדרלה באירופה נקראה על שמה של מרים".

הקשר בין מרים אמו של ישו לבניה הגותית בא לידי ביטוי גם במאפיינים ומוטיבים מסוימים הקבועים במבנים: "בחזית המערבית ישנו השושן הגדול, עיטור מאוד נשי. כשנכנסים לקתדרלה גותית יש שלושה שערים, ואם שער אחד מוקדש לישו, השני מוקדש תמיד לאימא שלו וזהו השער שלימינו, החשוב יותר, ובשמאל שער שמנציח קדוש מקומי, ובנוטרדאם זו חנה, אמא של מרים".

לנוכח הקשר ההדוק כל כך בין האדריכלות הגותית לבין מוטיבים נוצריים מובילים מתחזקת ועולה השאלה כיצד זה דווקא בתקופת ימי הביניים על הפוגרומים והרדיפות שבה, בחרו יהודים להעתיק את סגנון הבנייה הזה לבתי כנסת.

ד"ר רוקח מסביר: "צריך לזכור שבמהלך ימי הביניים אמנם היו פוגרומים ובסמוך לכנסיית נוטרדם שרפו את התלמוד ויש פסלים שמתארים את המאבק בין בית הכנסת והכנסייה, אבל היו גם מקומות שהיה טוב ליהודים. לא בכל מערב אירופה היו פוגרומים. אחד המקומות שבהם היה יחסית טוב ליהודים ללא רדיפות היה פראג ולכן שם נבנה אחד מבתי הכנסת היפים ביותר, השול של פראג, שהוא בסגנון גותי מובהק שיש בו גם חיקוי של מה שיש בסביבה". עם זאת מוסיף ד"ר רוקח ומציין כי לצד החיקוי של הבניה שמסביב הקפידו הקהילות היהודיות לבדל את המבנים הגותיים שלהם בהבדלים, חלקם בוטים יותר וחלקם פחות, לעומת הכנסיות והקתדרלות.

על הסיכוי לעמוד במשימה שנשיא צרפת הציב לעמו, שיפוץ ושיקום הקתדרלה בתוך חמש שנים, משוכנע ד"ר רוקח שאכן יעלה בידו לעמוד בכך, והוא מזכיר כי לאורך ההיסטוריה היו לא מעט אירועים של הרס ופגיעה בקתדרלה ומכולם היא שוקמה:

"הבניה התחילה ב-1160 והסתיימה ב-. 345 ובמהלך המאה ה-16 היו הרבה מלחמות דת. הפרוטסטנטים גרמו להרבה נזק ששוקם בהמשך, במהפכה הצרפתית הורידו את הראש לפסלי מלאכים ומאוחר יותר שיחזרו את זה. בעקבות 'הגיבן מנוטרדאם' של ויקטור הוגו הגיעה הוראה לשפץ את הכנסייה", אומר רוקח המציין כי דווקא הצריח שקרס בשריפה הגדולה אינו חלק מהמבנה המקורי אלא תוצר של בניה מאוחרת במאה ה-19.

עם זאת להערכתו הנזק הרב ביותר נגרם לקורות גג הקתדרלה, אך מאחר וישנן כל התכניות של המבנה ועיקרו נותר על תילו ניתן יהיה לעמוד במשימה ולשפץ את המקום בתוך חמש שנים. בדבריו מזכיר ד"ר רוקח כי קתדרלת נוטרדאם אינה רק אייקונה דתית אלא גם סמל חילוני עבור צרפת. "המקום שבו נזכרת באופן קולקטיבי שואת יהודי צרפת נמצאת בגן שמאחורי נוטרדאם כך שהחשיבות היא מעבר לעניין הדתי-קתולי".