לא לשכוח את גבורת המ"מ הצעיר

סמוך למערה בה נמצאו גופותיהם של פילון פרידמן ושני חייליו שלחמו לשחרור מצודת נבי יושע בתש"ח הוצב שלט זיכרון המספר את סיפור הקרב.

שמעון כהן , י"ב בניסן תשע"ט

השלט שהוצב סמוך למערה
השלט שהוצב סמוך למערה
צילום: יעקב שנקמן

ביום ח' באייר תש"ח התרחש ההישג הצבאי הראשון של מדינת ישראל הצעירה. היה זה כאשר דגל ישראל הונף מעל מצודת נבי יושע, שם הייתה תחנת המשטרה הבריטית שהועברה לידי צבא ההצלה של קאוקג'י זמן קצר טרם תום שלטון המנדט על ארץ ישראל.

בימים האחרונים הוצב שלט הנצחה לצד מערת פילון, המערה בה נמצאו גופותיהם של פילון פרידמן ושניים מחייליו שהיו חלק מכוח הטעיה במהלך אחד הקרבות לכיבושה של המצודה. על המערה, הקרב ועל פילון שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם חוקר ארץ ישראל יעקב שנקמן.

"מדובר בקרב הקשה ביותר שנוהל על ידי פלוגה ב' בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, גדוד הגליל. כוח שעלה מצפון למצודה אמור היה לפרוץ לתוכה בחסות כוח רתק והטעיה דרומי. הקרב התחיל לפנות בוקר. הכוח הצפוני הסתבך מסיבות מסוימות ולא הצליח לבצע את המשימה שלו ולא פוצץ חור בקיר המצודה. היו 17 אנשים שנהרגו בצד הצפוני של המצודה, חלקם גם תוך כדי הנסיגה".

ממשיך שנקמן ומתאר את קורות הקרב ההוא: "הכוח הדרומי הוא כוח של אנשי פלמ"ח, רובם אנשי גח"ל, ניצולי שואה שגוייסו למחלקת הפלמ"ח בפתח תקווה. הם ביצעו את התקפת ההסחה מכפר נבי יושע שמדרום למצודה, פוצצו מספר בתים בכפר והתקדמו לכיוון מחסום הטנק, פוצצו מטענים כדי להרעיש ולהטעות בכך את הערבים. הערבים הבינו שהם מותקפים מצפון והייתה אזעקה של כל הכפריים והכוח שהתחיל לסגת הותקף גם מהמצודה וגם מהכפר. פילון פרידמן היה צעיר מאוד, בגיל 18.5-19, ופקודיו היו "זקנים" במובנים של הפלמ"ח, בגילאי 25 לערך. הם אהבו אותו מאוד היה האבא והאמא של המחלקה".

"נהרגו שם ניצולי שואה רבים. פילון נותר עם שני פצועים קשה מאוד. לפי עדות שמסר לי מיכאל פישר ז"ל, אביו של הזמר דודו פישר, פילון הבין שהקרב מצפון נכשל וניסה להציל את המצב. הוא קרא לשניים מאנשיו לקפוץ מעבר לקיר אבנים ולרוץ לעבר המצודה. השניים טיפסו על הקיר וחתך אותם צרור שכמעט וקטע את הרגליים שלהם. כאן החל ויכוח קשה בין פילון המ"מ לבין משה רודזינסקי, פרטיזן בעבר. משה ניסה לשכנע אותו שייסוג כי אין טעם שיישאר איתם כי ראה את מוראות המלחמה וראה איך טנקים רוסים דורסים פצועים אבל פילון סירב בכל תוקף לסגת, פקד על המחלקה לסגת לכיוון רמות נפתלי והוא עצמו נשאר עם הפצועים".

בדבריו מציין שנקמן כי הויכוח בין השניים הפך לימים למקור לדיונים רבים בבית הפלמח ובבה"ד 1 על תפקידו של המפקד במציאות שכזו.

"הוא סחב את השניים מקיר האבנים לאורך 20 מטר במדרון למערה קטנה, הוא גונן שם עליהם עד הרגע האחרון, וכשהערבים התקרבו הוא ירה בהם ואת הכדור האחרון ירה בעצמו. קודם לכן היו באזור הזה של נבי יושע חמישה מקרים של התעללות בגופות שהברברים הללו עשו לא רק באזור ירושלים וכנראה שזו אחת הסיבות שהביאו אותו לעשות את מה שעשה".

כאמור, בימים האחרונים הוצב ליד המערה בה נותר פילון עם שני פקודיו הפצועים שלט המתאר את הקרב והמערה.