בג"ץ דחה עתירה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו

"העתירה שלפנינו אינה מגלה כל עילה להתערב בהחלטתו של נשיא המדינה", קבעו השופטים דפנה ברק ארז יוסף אלרון ועופר גרוסקופף.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ח בניסן תשע"ט

ריבלין ונתניהו
ריבלין ונתניהו
צילום: חיים צח\לע"מ

שופטי בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף דחו היום (שלישי) עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ בנימין נתניהו.

בעתירה, אותה הגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות נטען כי הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, "אינה חוקתית ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינה ישראל".

לאור החסינות המוקנית לנשיא המדינה, בהתאם לסעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה, הדגישו העותרים כי עתירתם אינה מופנית נגד הנשיא עצמו, אלא נגד החלטתו, על דרך של תקיפה עקיפה.

השופטים דחו את טענות העותרים וקבעו כי נשיא המדינה ריבלין קיבל את החלטתו באופן ראוי ולאחר שמילא אחר כל דרישות החוק.

"בשים לב לאופי הסמכות בה עסקינן, העתירה שלפנינו אינה מגלה כל עילה להתערב בהחלטתו של נשיא המדינה", כתב השופט גרוסקופף, "אין חולק כי הנשיא קיים אחר הוראות החוק, נפגש עם ראשי הסיעות, הפעיל את שיקול דעתו, והטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שסבר כי סיכוייו להרכיב את הממשלה הם הגבוהים ביותר. בכך מימש כהלכה את הסמכות שניתנה לו, ולא ראינו לא טעם ולא סיבה כי נתערב בה".

לדברי השופט גרוסקופף, "הלכה למעשה, עמדת העותרים היא שעל נשיא המדינה הייתה מוטלת חובה להתעלם מתוצאות הבחירות, ומהמלצות ראשי הסיעות, ולקבוע כי מר בנימין נתניהו פסול מלשמש כראש ממשלה בשל כתב החשדות החמור התלוי נגדו. עמדה זו של העותרים לא ניתן לקבל: היא אינה תואמת את אופיו של מוסד הנשיאות (שהוא ממלכתי וא-פוליטי במהותו); היא אינה מתיישבת עם תפקידו של נשיא המדינה בהליך הרכבת הממשלה (המתמקד באיתור חבר הכנסת שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה); היא אינה עולה בקנה אחד עם המידע על פיו נדרש נשיא המדינה לגבש את הכרעתו (עמדות הסיעות השונות ביחס למועמד עליו הן ממליצות לשמש כראש הממשלה); היא אינה מתיישבת עם הליך הבחירות הדמוקרטי אשר סמכות הנשיא מהווה חלק אינטגרלי ממנו (במסגרתו נבחרו חברי הכנסת ה-21, ובכללם מר בנימין נתניהו). בקיצור – היא בגדר עירוב מין בשאינו מינו".

"סיכומו של דבר, אין זהו מקרה חריג שבחריגים בו יתכן כי ניתן לשקול התערבות שיפוטית בהחלטה של נשיא המדינה. לפיכך, דין העתירה שלפנינו להידחות כבר מטעם זה, מבלי שהתבקשה התייחסות המשיבים לטיעונים השונים שמעלה העתירה לגופו של עניין. משלא התבקשה תשובה ובמכלול הנסיבות אין צו להוצאות", חתם השופט את פסק הדין.