ספר חדש:המנגינה של רוזי

סיפור חייה האמיתי של רוזי, שבזכות צמד מסרגות וערימת חוטים שנטוותה מעלים, הצליחה להציל את משפחתה בזמן מלחמת העולם השניה.

קובי פינקלר , כ"ג בניסן תשע"ט

המנגינה של רוזי
המנגינה של רוזי
צילום: יח"צ
המנגינה של רוזי
צילום:יחצ
המגינה של רוזי
שרה בסון
סיפור חייה האמיתי של רוזי, שבזכות צמד מסרגות הצליחה להציל את משפחתה.

סיפור גבורתם של הילדים בשואה מתגלה בכל פעם מחדש. הפעם, לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה יוצא ספר חדש 'המנגינה של רוזי' המספר את סיפור חייה האמיתי של רוזי, ילדה נערה בתופת השואה, שבזכות צמד מסרגות (ממוטות של מטריה שבורה!) וערימת חוטים שנטוותה מעלים, תושיה רבה, נחישות ושפע אדיר של אומץ לב, הצליחה להציל את משפחתה ומשפחות נוספות מלגווע ברעב בזמן מלחמת העולם השניה.

את המנגינה המיוחדת ששמעה שרה בסון, ביתה של רוזי ומחברת הספר, שיחד עם הסופרת מיכל פרץ מביאות את סיפורה שאת הנגינה לאורך כל ימי ילדותה ובגרותה אי אפשר היה לעצור.

את הצלילים הקבועים, קליק וקלאק, הפיקו לא כלי מיתר ולא כלי נשיפה, גם לא פסנתר ישן וכבד שעמד בפינת הסלון, אלא צמד מסרגות סריגה פשוטות. ובמנגינה שהפיקה אימה של שרה, רוזי, היה טמון סוד שנצרה בליבה כל חייה. סוד שהסתירה מהיקרים לה מכל, ורק המסרגות הנאמנות וסלילי הצמר שהתגלגלו למרגלותיה בכל פעם שסרגה, רק הם ידעו ושמרו את סודה, תוך השמעת הצלילים המנחמים, קליק קלאק.

עד ליום בו גילתה ביתה שרה שאותה מנגינה הצילה את אימה מהנאצים. שאותן צמד מסרגות וכמה סלילי צמר, הביאו למשפחתה של רוזי אוכל בזמן המלחמה, כשכולם מסביב סבלו מחרפת רעב.


וכך היא מספרת:

"אמא, לא נמאס לך לסרוג כל הזמן?" האביב כבר היה בפתח ושתינו עמלנו על סריגת מפת שולחן לכבוד ליל הסדר. אבל אמא לא ענתה. מוזר. תמיד קשקשנו בינינו בזמן הסריגה המשותפת, אך הפעם, רק נעימת הקליק קלאק הפרה את הדממה. שלחתי מבט לעברה וראיתי שעיניה התמלאו דמעות. המשכתי לסרוג איתה בדממה, כשלפתע היא אמרה בקול רועד: "יש דברים שאת לא יודעת מיידלע שלי".

היא בלעה לרגע את רוקה ואני הנחתי את המסרגות על ברכיי והתבוננתי לתוך העצב בעיניה. "הסריגה הצלה אותי ואת משפחתי מרעב בזמן המלחמה" אמרה וקינחה את אפה.
רעב? מלחמה? איך בדיוק סריגה יכולה להציל מרעב? ומה זו אותה מלחמה שמילאה את אמי ביגון?
כל מה שרציתי היה להמטיר עליה את כל השאלות שהתרוצצו בתוכי, אבל ידעתי שאסור. לא עכשיו, אולי בפעם אחרת. אני חייבת לדעת למה היא אף פעם לא מסוגלת להפסיק. קליק קלאק.

גם כששרדה את התופת, עלתה רוזי ארצה והקימה משפחה, היא מעולם לא סיפרה כיצד ניצלה וסירבה לדבר על השואה. ביתה שרה, מחברת הספר, גילתה על עברה המצמרר של אימה, רק לאחר מותה של האם, וזאת מעדויות שהיא נתנה ליד השם. הסיפור ואודותיו לא נתנו לשרה מנוח, ואחרי שהצטרפה בעצמה לקורס במכון שם עולם להנחלת השואה, החליטה להעלות את סיפורה של האם על הכתב.

הספר מיועד לילדים, מונגש בשפה עשירה מרגשת וקולחת, והוא יצא לאור ממש היום, טרי טרי מבית הדפוס. חשוב לקרוא, להקריא ולהביא את סיפורם של הילדים בשואה עד כמה שניתן.