להתכונן לעשרת ימי תשועה

הרב יונה גודמן מסביר איך להתכונן עם המשפחה לרצף הימים בעלי המשמעות הלאומית: יום השואה, יום הזיכרון וחג העצמאות.

רפאל לוי , כ"ד בניסן תשע"ט

הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמן
צילום: עצמי

הרב יונה גודמן מסביר בפינת החינוך בערוץ 7 כיצד להתייחס בזירה המשפחתית לרצף הימים בעלי משמעות לאומית: יום השואה, יום הזיכרון וחג העצמאות.

לדברי גודמן, התפתח נוהג מוזר בו ערכי היסוד הגלומים בימים אלו מוקנים לילדינו בעיקר על ידי בתי הספר ותנועות הנוער, ואילו המשפחה לרוב עומדת מנגד.

הרב סובר כי גם ההורים בבית להעניק משמעות לימים אלה: "בדיוק כמו שבפסח, לב החינוך נעשה בבית, בליל הסדר ולאורך החג; ובדיוק כמו שבסוכות אנו בונים סוכה משפחתית ומחנכים לאורו (ובצלו), כך ראוי גם לגבי תאריכים לאומיים. יש לנו, כהורים, זכות וחובה להאיר את הימים הללו ותוכנם בחיק המשפחה, במבט רוחני שלנו, וחשוב לעשות כן".

הרב גודמן מציע לאמץ לימים אלו את הכינוי "עשרת ימי תשועה". לדבריו, לא בכדי יש דמיון בין כינוי זה ובין המונח המקורי של 'עשרת ימי תשובה': "בעשרת ימי תשובה תפקידנו לעצור, להתבונן ולשקול את מעשינו במישור האישי. כן הדבר כעת, בעשרת ימי תשועה, עת עלינו לא להסתפק בטקסים או בחגיגות אלא לעצור ולהתבונן במשמעותם, לבחון יחדיו לאן הגענו וכיצד בע"ה רוצים להמשיך מכאן".

מכיון שהיום הראשון מעשרת ימי תשועה שנפגוש הוא יום השואה הקרב ובא, הרב מרחיב לגביו דווקא: "אנו מודעים לכך שהרבנות קבעה את יום 'עשרה בטבת' כיום הקדיש הכללי, ואכן בעשרה בטבת אנו זוכרים את השואה ואת כל מי שנספה ומועד מותו אינו ידוע. אך החינוך הדתי החליט, בצדק לטעמי, שבעת שכל עם ישראל זוכר את השואה ב'יום השואה', לא נעמוד מנגד ונתנהג כיום רגיל, אלא נשתתף אף אנו, בדרכנו, באירועי יום חשוב זה".

ברמה הפרקטית, מעלה הרב גודמן שתי הצעות פשוטות: מעשית, להדליק נר זיכרון ביום השואה, יחד עם הילדים, ולהסביר להם מה מדליקים ומדוע. הוא אף מפנה לאתר "שם ונר" בו ניתן לקבל פרטים של נספה מסוים ולהדליק את הנר לזכרו. לדבריו, באתר יש אפשרות לחפש נספה לפי מאפיינים כמו מגדר, גיל ועיסוק ובכך ניתן לבחור מישהו שמאפייניו דומים קצת לשלנו (לחפש במאגר השמות ולהפעיל את המסנן).

שנית, הרב מציע לבחון, יחד עם ילדים בגילים בוגרים יותר, בערך החל מגיל 11, את שם היום. לדבריו, "אין בלוח הישראלי 'יום השואה' אלא 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. קובעי שם היום הקפידו לציין גם את גבורת הפרטיזנים והמורדים, כמו שהקפידו להסמיך את מועד היום למועד פרוץ מרד גטו ורשה".

הרב מציע לשוחח עם הילדים בבית על תפיסת השואה בראשית ימיה של המדינה, עת היו שהעריכו רק את הפרטיזנים ומתחו לעיתים ביקורת על השאר, לעומת תפיסתנו הרואה גבורה גם בלימוד תורה בתנאי גטו או בתפילה במחנה כפייה. לדבריו: "אפילו ההחלטה לקום בבוקר ולחלוק פרוסת לחם עם השכן, היא מעשה גבורה. בעולמנו היהודי, גבורה אינה רק פיזי, ויש לנו מה ללמוד ולהעריך מכל מי שנאבק על עצם חייו בימים קשים אלו".

הרב גודמן מסיים בקריאה לעצור ולתכנן את האופן בו נפגיש את ילדינו עם תכני הימים החשובים הללו בחיק המשפחה, באופן שיוסיף לבנה נוספת בבניין החינוכי שלהם.