זכר השואה באינסטגרם – מכובד או מבזה?

'הסטורי של אווה' מעורר מחלוקת. האם מדובר בפגיgה וזילות זכר השואה או בשיח המותאם לדור הצעיר שפחות ופחות קורא ספרים וחי ברשת.

שמעון כהן , כ"ד בניסן תשע"ט

לזכור בשפה הצעירה
לזכור בשפה הצעירה
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

לזכור גם בשפה הצעירה. לב און

הדעות סביב פרויקט 'הסטורי של אווה' חלוקות. האם נכון וראוי לספר את סיפור השואה לבני הדור הצעיר בארץ ובעולם דרך האינסטגרם המבקש להעיר לחיים את סיפורה של ילדה יהודייה בת 13 "המתעדת" לכאורה את חייה בתקופת השואה.

על המחלוקת שוחחנו עם פרופ' אזי לב-און, ראש מכון המחקר למדיה חדשה, חברה ופוליטיקה. מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ולטעמו ניתן להבין את שני הצדדים בויכוח הגובר סביב הפרויקט, ועצם קיומו של ויכוח ודיון סביב נושא השואה בעקבות המיזם מלמד על הצלחתו.

באשר לו עצמו, פרופ' לב-און מצדד במיזם ורואה בו יוזמה ברוכה וסבור כי לנוכח השנים החולפות מאז תקופת השואה ו"התמסמסות" הזיכרון, ולנוכח המעבר של הדור הצעיר לשיח בפלטפורמות שונות מאלו שאיפיינו את הדור המבוגר יותר, זה המשמר את זכר השואה, ראוי לבחון מחדש את שאלת האמצעים הראויים והיעילים להצפת זכר השואה ולקחיה. "חשוב לדבר אל הצעירים, לחנוך לילד כפי דרכו, גם מבחינת הפלטפורמות, פייסבוק אינסטגרם או כל פלטפורמה אחרת, וגם צריך לחשוב על מסרים יותר קצביים, אבל מבלי ליצור זילות שאנחנו לא רוצים ליצור".

דוגמא לכך הוא מוצא מחייו שלו, כאשר הוא ורעייתו קוראים לביתם הקטנה מתוך ספר הקומיקס על חייה של אנה פרנק, ספר המעביר את המסרים בצורה נכונה על אף שגם על העברת המסרים דרך קומיקס הייתה בעבר ביקורת.

בהמשך הדברים קורא פרופ' לב-און לבחון את הדברים על פי תוכנם ולא על פי המדיה והפלטפורמה שבהן הם מועברים. לטעמו יש לוודא שלא נבנה עולם תרבותי חלופי, וירטואלי, שבו מגומדת השואה ומעברים ערכים הפוכים לרצוי. במקרים שכאלה יהיה מקום לדבר על זילות השואה, אך במקרה שלפנינו, מקרה 'הסטורי של אווה' אין כל כוונה שכזו ועל כן יש לקבל את פלטפורמה ולדון בעומקו של המסר אותו מנסים להעביר בדרך זו.

בהקשר זה של העברת מסרים עלה במהלך השיחה איזכורו של הסרט 'החיים יפים' שעורר פולמוס גדול אם הדרך ההומוריסטית שבה הועברו מסריו של הסרט ראויה לנושא כבד כואב ורציני כמו השואה. מדוגמא זו עולה כי הפלטפורמה יכולה להיחשב למכובדת - קולנוע, תיאטרון או ספרות – אך כאשר המסרים המועברים בה רדודים או אחרים יש בכך כדי לקומם.

לכך מוסיף לב-און ומציין כי דווקא בשל הקלות וההיקף בהם מופץ סרט קולנוע נזקם של מסרים בעייתיים שבו עלול להיות הרבה יותר גדול מאשר שורה כזו או אחרת באינסטגרם.