ח"כ מיכל שיר
ח"כ מיכל שירצילום: אלעד גוטמן

זמן קצר לאחר שהושבעה כחברת כנסת הגישה חברת הכנסת מיכל שיר מהליכוד הצעת חוק התואמת את החלטת מרכז הליכוד להחלת ריבונות ישראל על ההתיישבות ביהודה ושומרון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו איתה על ההצעה וסיכוייה.

"אנחנו אחרי יום מרגש מאוד. אני כבר עשרים שנה במערכת הפוליטית ומכירה היטב את הכנסת, אבל עדיין בפעם הראשונה שמושבעים מבינים את כובד האחריות שעל הכתפיים וזה בהחלט מרגש ולכן מבחינתי חובת העבודה המיידית הייתה לי מאוד חשובה", אומרת ח"כ שיר.

ואולי, שאלנו, נכון היה לה לבחון את השיקולים המדיניים והפוליטיים שעיכבו עד היום את חקיקת הריבונות, על מנת שהצעת החוק תהיה ברת סיכוי רב יותר לכשתנוסח בהתאם לתובנות הללו? "ההגיון הפשוט אומר שאין סיבה שדקה אחת נוספת שהאזרחים ביו"ש ובבקעת הידן יחיו כאזרחים סוג ב', שניצולי שואה, נשים וילדים לא יקבלו את הזכויות שלהם ומערכות החינוך לא יקבלו את הזכויות שלהם, בעוד הם מקיימים את החובות. פקודת מס הכנסה הרי מיהרה להחיל שם את הריבונות. אין כאן עניין של תזמון. זה נכון מאוד לעשות זאת כרגע".

"אני לא אומרת משהו חדש. ראש הממשלה חזר ואמר את זה לפני הבחירות ואנחנו ערב תכנית טראמפ. אם יש תזמון נכון אנושית פוליטית אידאולוגית מדינית ובינלאומית זה בדיוק עכשיו", קובעת חברת הכנסת שיר ומוסיפה: "עברנו תקופה שבה הכנסת הייתה בפגרה בגלל תקופת בחירות. כרגע ברמה הפוליטית זה הדבר הנכון לעשות.

''אני לא רואה שום סיבה שההצעה לא תעבור, לא רק בגלל שמרכז הליכוד אישר אותה לפני זמן רב, אלא גם בגלל שראש הממשלה שאני מעריכה אותו מאוד אמר זאת והצהיר שהוא מתכוון לפעול בנושא".

שיר אינה מוכנה לקבל את הפרשנות לפיה דברי נתניהו נאמרו כהצהרת בחירות ותו לא. "אני לא מקבלת זאת. ראש הממשלה הוא אדם רציני שמבין את מערכה הפוליטית ואת המשקל של כל מילה שלו. אם הוא אמר את המילים הללו והתחייב לכך אני חושבת שמתפקידי כחברת סיעה לתת את ההזדמנות להעברת החוק הזה ואני מצפה שהיא תעבור מוקדם ככל האפשר".

עוד שאלנו את חברת הכנסת שיר אם בטרם עולה הצעת חוק משמעותית כל כך מתקיים שיח כלשהו עם ראש הממשלה או עם אחד מאנשיו, אולי על מנת שלא להפתיע אותו. "שוחחתי טלפונית עם ראש הממשלה, אמנם שיחה קצרה אבל מאוד חמה וידידותית. אני מאוד מעריכה את האיש. העברתי את המסר שבכך אני מתכוונת לעסוק וכך אני מתכוונת לפעול.

''לפני 25 שנה בהיותי ילדה צעירה שהצטרפה לנוער הליכוד, זה היה בעקבות אסון אוסלו והרגשתי מחובתי שאעשה ככל יכולתי כדי שהוא יהיה ראש הממשלה. אני רואה בכך סגירת מעגל של החלת הריבונות ביהודה שומרון ובקעת הירדן".

לדבריה של שיר קיימת חשיבות רבה להעלאת סוגיית הריבונות דווקא בשעה זו: "יכול להיות שמאוד נופתע כי בהחלט מדברים על זה" לטעמה על ממשלת ישראל "להעביר את המסר שמה ששלנו צריך להישאר שלנו".

כתושבת תל אביב, היא מספרת, על שיח עם מכריה בעיר הגדולה שאינה מתאפיינת בעמדות ימניות במיוחד, אך כאשר עולה סוגיית זכויות האדם הדברים ברורים גם שם. "אני בחורה חילונית תל-אביבית מיינסטרימית, וכשאני מדברת עם חבריי מהמרכז שמאל וימין מתברר שיש אפס מודעות בציבוריות הישראלית. זה נשמע כמשהו ימני קיצוני מתלהם, אבל פתאום מעבירים מסר שאפשר היה לפטר אישה בהריון כי היא גרה באריאל ולא בתל אביב, או שניצול שואה לא קיבל את הזכויות שלו כי הוא גר במעלה אדומים הם לא מבינים איך זה יכול להיות.

''כשמעבירים מסר לציבור הישראלי בשפה שהוא מבין ופותחים את המידע הזה מקבלים תמיכה. נופל שם אסימון. צריך לעבוד בעיקר על האוכלוסייה הזו שמחזיקה בעמדות מרכז-ימין וגם מרכז-שמאל, וכשמדברים בהיגיון זה נקלט".

ומאחר והצעת החוק שלה מתמקדת בישובים ובדרכי הגישה אליהם עולה השאלה בדבר שאר השטח. "במערכת הפוליטית גיליתי שצריך לתפוס את מה שיכולים. זו הצעת חוק שיש לה סבירות גבוהה לעבור, ומיד אחר כך נגיש הצעות נוספות, אבל זה עניין של תהליך. אני מעדיפה להיות חכמה ולעשות צעד ראשון ולא להיות צודקת ולהישאר כך רק על הנייר כפי שקרה בקדנציות קודמות. תהליך חקיקה תלוי בסבירות הפוליטית ובמה שעובר תקשורתית למיינסטרים הישראלי. כך הרבה יותר קל להסביר זאת לציבור ברמת זכויות האזרח. עקב בצד אגודל להיות חכם ולאו דווקא צודק במאה אחוזים. נעבור את שלב א' ונגיע לשלב ב' ואני מקווה שנשלים את התהליך בצורה הנכונה והטובה".

לקראת תום השיחה איה ביקשנו מח"כ שיר לספר על נושאים נוספים שהיא מתכוונת להתמקד בהם בעבודתה הפרלמנטרית: "שני נושאים נוספים שאני מתכוונת לעסוק בהם: כעצמאית בעשור האחרון אני מכירה את העול והקושי שהעצמאים מתמודדים אתו עם הבירוקרטיה והסחבת הבלתי אפשרית. יש עדיין הרבה עבודה לעשות בנושא הזה.

''נושא נוסף הוא קרבנות תקיפה מינית. כאם לילדים קטנטנים אני יודעת שהסטטיסטיקה עובדת נגדנו. הציבור לא מודע עד כמה התופעה נפוצה. מדובר באחד מכל חמישה ילדים, ונדרשת תכנית חירות לאומית. אעשה הכול כדי למגר או לפחות לצמצם את התופעה".