מניין ההתנגדות החרדית לצפירה?

בעדה החרדית מגדירים את הצפירה כמנהגי גויים, בעוד מנהג שכזה לא ממש מוכר. ניסינו לברר מה פשר ההתנגדות לצפירה עם בכיר בעדה.

שמעון כהן , כ"ו בניסן תשע"ט

מאה שערים
מאה שערים
צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

הרחוב החרדי חלוק בדעתו באשר ליחס לצפירת הזיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

יש שעומדים, יש שעומדים ואומרים פרקי משניות ותהילים לזכר הנרצחים, יש המקפידים שלא לצאת לרחוב על מנת שלא להתריס בפני הציבור הכללי, יש שממשיכים בדרכם ומתעלמים ויש מי שרואים בצפירה עדות לחוקי המדינה הציונית ולכן מוצאים לנכון להבליט ברגעים אלה התנהגות הפוכה לזו של העומדים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב אברהם בצלאל, דובר העדה החרדית הספרדית, בניסיון לפענח את הסיבה לסירובה של העדה החרדית לעמוד בצפירה. "יש לנו פסק שאומר שאין לעמוד דום משום חוקי הגויים", פותח הרב בצלאל ומוסיף:

"אנחנו מדברים על השואה במלחמת העולם שהכחידה יהודים רבים בעולם ואף ביטלה קהילות שלמות של יהודים, אחד החורבנות הנוראיים ביותר של העם היהודי". ובאשר לעצם העמידה בצפירה הוא מבקש להבהיר: "מה העניין שלא לעמוד דום? כאן באים לומר שנזכור אותם בדרך חוקות הגויים בעוד שאנחנו יודעים שעל פי הפשט יש לומר משניות ועל פי הסוד יש לומר זוהר. כשאנחנו זוכרים אותם בדרכי הגויים אנחנו מחללים את זכרם. אלו יהודים שמסרו נפש. הניצחון הוא הקמת קהילות על דרך היהדות".

על דבריו אלה והטענה ולפיה מדובר במנהג גויים נשאל הרב בצלאל מניין נולדה הקביעה הזו בה בשעה שלא ראינו בעמים אחרים מנהג של צפירת זיכרון שבגינה העם כולו עומד דום לזכר נרצחים וחללים. "הקביעה הזו נקבעה על ידי בית הדין דאז ואני לא יודע איך הגיעו לדבר הזה. כנראה שבדקו", הוא מעריך.

עוד מזכיר בדבריו הרב בצלאל את דברי התלמוד ולפיהם בשעת הגזירה אין להחליף שרוך נעל, על אף שבשרוך הנעל אין כל עניין תורני הלכתי. שאלנו אם אין כאן עירוב דבר בשאינו מינו שהרי לא מדובר בגזירה ולא בשעת שמד שעליה התייחסו דברי התלמוד. הרב בצלאל השיב: "זו החלטה חילונית שלא מכירה בעניין הכבוד היהודי על ידי משניות או זוהר", ובדבריו הוא שב על הקביעה של רבני העדה החרדית בדור הקודם ולפיה מדובר במנהג גויים. "אני מעריך שזו הייתה החלטה מבוססת", הוא אומר כשהוא נשאל שוב על מקורה של הקביעה הזו, שלכאורה אין לה ביסוס במציאות הגויים כלל ועיקר. "יש כאן דבר שהוא כמעשה הגויים והוא משנה את מנהגנו ויוצר פשרה במנהגים".

גם בהמשך הדברים שב הרב בצלאל על העיקרון לפיו "זו פסיקה שזה מנהג גויים, ואנחנו לא יכולים לעשות דבר אסור". עוד ציין כי הוא עצמו לא בחן את הדברים אך מקובלים עליו הדברים שנקבעו בעבר. "לא בדקתי אבל אנחנו מסתמכים על הפסיקה", הוא אומר ומבטיח לבדוק את הדברים ולשוב עם מסקנות ברורות יותר בדבר מקור הקביעה שהובילה לאיסור העמידה בצפירה, אם כי לא התחייב להשלים את הבדיקה בפרק זמן מוגדר.

לקראת תום הדברים העיר כי גם האדמו"ר מקאליב זצ"ל, ניצול שואה שעבר את התופת "גם הוא לא עמד. כך מספרים נאמני הבית שלו".