תלמידי ישיבת בני עקיבא בקפריסין
תלמידי ישיבת בני עקיבא בקפריסיןצילום: דוברות

השנים של מלחמת העולם השניה היו גם השנים הראשונות שהציונות הדתית החלה להתבסס בארץ ישראל.

במהלך שנות המלחמה הגיעו לארץ ילדים רבים אשר הוברחו ע"י הוריהם מן השואה והשתקעו בעיקר בקיבוצים השונים, כך גם היו ילדי טהרן - מעל 700 ילדים אשר הוברחו מאירופה ובעזרת הסוכנות היהודית בטהרן הועלו ארצה.

ישיבת כפר הרא"ה אשר בראשה היה הרב משה צבי נריה זצ"ל, קלטה למעלה מ-100 מהילדי טהרן שהגיעו ממשפחות דתיות מרחבי אירופה.

אחד מן הילדים שנקלטו הוא הרב דב ליאור מי שלימים הפך לרבה הראשי של קריית ארבע וחברון ונחשב לגדולי פוסקי הציונות הדתית.

המעורבות של הרב נריה זצ"ל לא פסקה גם לאחר המלחמה. עם סיומה, הגיעו לארץ ידיעות כי רבים מן היהודים המבקשים לעלות לארץ נתקעים במחנות בקפריסין וכי יש נוער רב שיושב במחנות ללא מעש.

כאשר שמע הרב על הבעיה החליט לשלוח נציגים מטעם ישיבת כפר הרא"ה שירכזו את הנוער הדתי למסגרת לימודים. על המשימה הופקד הרב מרדכי ברויר אז ר"מ בישיבה.

זאת היתה הפעם הראשונה שישיבת כפר הרא"ה הוציאה שלוחה שנקראה ישיבת בני עקיבא קפריסין וכך בעצם הפכה לראשונה לרשת ישיבות שהתפתחה להיות רשת ישיבות בני עקיבא של היום.

אל הרב ברויר חבר הרב מנחם אופן, פליט שואה בעצמו, ויחד הקימו את ישיבת בני עקיבא קפריסין שהוותה מסגרת חינוכית לנוער במחנות הפליטים באי.

הרב מרדכי ברויר נהג לעדכן את חברי הישיבה בישראל בחוויותיו במכתבים שהיה שולח מעת לעת וסיפר על הקשיים שלו לאגד את הנוער שהיו פזורים במחנות השונים ולהביא אותם ללמוד ועל הדרך שגרם להם להגיע לשיעורים בקביעות.

"אני נותן כמה שיעורים וזו הבראה טובה לכולם", כתב הרב ברויר והוסיף, "היה פה אי סדר גדול חברים אין באים לשיעורים".

הרב יצחק נריה מייסד קרן 'אחד לאחד' ונכדו של הרב משה צבי נריה מספר כי באותם ימים חיבר סבו את המילים הנפלאות למנגינה החסידית של "אימתי קא אתי מר?".

וכך כתב, "הוי עם בוטח, חי קיים על אף הכל, על מוקד מזבח יצא במחול. דם עשן ואש, ים צרות גועש, על ציון מתי אור חדש תאיר? שמע קולנו, השמיענו, מתי יבנה? יבנה המקדש".

"אנו מצווים היום להמשיך ולבסס את עולם התורה הציוני דתי למען כלל ישראל כולו", דברי הרב נריה.