היפני שהציל את עולם התורה

במיוחד ליום השואה: הסיפור המופלא על הישיבה שהצליחה להינצל יחד עם אלפי יהודים בזכות הקונסול היפני, חסיד אומות העולם

מתנאל ראט , כ"ז בניסן תשע"ט

עולם התורה ששרד את התופת
עולם התורה ששרד את התופת
צילום:iStock

צ'יאונה סיגוהארה היה בכיר יפני שהחליט למרוד בשלטונות ולהיאבק במכונת ההשמדה הנאצית. במעשיו הוא הצליח להציל אלפי יהודים מהתופת, בהם ישיבה שלמה- ישיבת מיר.

הכל התחיל לאחר שהנאצים פלשו לעיירה מיר שברוסיה. תלמידי ישיבת מיר ששהו בעיירה הבינו את חומרת המצב ורובם ברחו לעבר העיר וילנא השכנה, שלא הייתה תחת שלטון גרמני. הקונסול ההולנדי בליטא החליט לסייע לפליטים היהודים לברוח מהכוחות הגרמניים והעניק לכל מי שביקש ויזת מעבר אל האי קורסאו שהיה בשליטה הולנדית. אבל לפני שיכלו היהודים לברוח מהמדינה, הכוחות הסובייטים כבשו את האזור וביטלו למעשה את כל אשרות המעבר הקודמות.

צ'יאונה סיגוהארה היה באותו הזמן הקונסול בקובנה מטעם הממשלה היפנית, כאשר תפקידו האמיתי היה לפקח על פעילות הצבא הסובייטי והגרמני באזור. כאשר הגיעו אליו הפליטים היהודים בבקשת עזרה, סוגיהארה, שכבר לפני המלחמה התנגד למעשי ממשלתו במהלך כיבוש סין, החליט גם הפעם ללכת אחר מצפונו ולסייע ככל יכולתו. סוגיהארה פנה שלוש פעמים לממשלת יפן בבקשה להעניק אשרות מעבר ליהודים, אך ממשלת יפן, בתור בעלת ברית של גרמניה הנאצית, לא מיהרה לסייע ליהודים.

לבסוף, החליט סוגיהארה לפעול על דעת עצמו והנפיק בניגוד לדעת הממשלה ויזות מעבר אל עבר האי ההולנדי דרך יפן. מדי יום הגיעו אל הקונסוליה מאות אנשים שלכולם כתב סוגיהארה ויזות בכתב יד בעבודה מתמשכת תוך כדי סיכון עצמי. עם הזמן, מספר מבקשי הויזות רק עלה, והקונסול גייס למשימה הסודית גם את אשתו ואף תלמיד מישיבת מיר שיסייעו לו בכתיבת כל אשרות המעבר. בזכות העבודה המאומצת של הקונסול היפני, עד לסגירת הקונסוליה הצליחו למעלה מ3,000 יהודים ומשפחתם לברוח אל עבר יפן, ביניהם תלמידי ישיבת מיר.

תלמידי הישיבה התשכנו בתחילה ביפן, ולאחר שגילו השלטונות שאין ביכולתם להמשיך לעבר המדינה ההולנדית, הגלו אותם לעבר שנגחאי שבסין. לאחר הקמת המדינה עלו תלמידי הישיבה לארץ והצמיחה מתוכה חלק מגדולי התורה של הדור הבא וביניהם רבי חיים שמואלביץ.

לאחר המלחמה חזר סוגיהארה ליפן ופוטר ממשרתו במשרד החוץ עקב מעשיו. בישראל הוא הוכר כחסיד אומות העולם והוערך בעקבות מעשיו, אך רק שנים רבות לאחר המלחמה גם היפנים הבינו בגודל מעשיו של הדיפלומט האמיץ והכריזו עליו בתור גיבור לאומי. הממשלה הקימה מוזיאון לזכר מורשת ההצלה שלו, ואף קראה רחוב על שמו. וסוגיהארה עצמו? הוא סירב לקבל פרסים וכיבודים בזכות מעשיו ורק אמר שצריך לעשות את הדבר הנכון רק משום שהוא נכון- ולא משום סיבה אחרת.

רוצים עוד? כתבות חדשות כל יום בנוער ערוץ 7- המקום בשבילכם