אלפי בני אדם השתתפו הערב (חמישי) בעצרת לנעילת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אשר נערכה בקיבוץ יד מרדכי.
הטקס, שהתקיים לרגלי האנדרטה של מרדכי אנילביץ', נערך בהשתתפות ניצולי שואה ובמעמד נשיא מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר מפלגת "כחול לבן" בני גנץ, ואלוף פיקוד דרום תא"ל הרצי הלוי.
ראש עיריית סלוניקי, יאניס בוטאריס, מגדולי הלוחמים באנטישמיות ביוון ובאירופה, הדליק משואה מיוחדת לזכר יהודי סלוניקי שנרצחו בידי הנאצים. את משואת ניצולי השואה הדליקה ענת הרפז.
"עוצמת ההתנגדות היהודית למען החירות, ובשם החיים, רוממה את רוחם של יהודים מדוכאים למודי יגון וסבל, מוות ושמד", אמר הנשיא ריבלין. "שאיפת הנקם והתעוזה למרוד בליבה של אימפריית הכיבוש הנאצית, הכוח לומר 'עד כאן' השאירו על העם כולו רושם עז לדורות.
''לא רק העם היהודי עמד משתאה נוכח אלה שמרדו בחיה הנאצית בשיא כוחה ללא סיכוי של ממש; מרידתם שיבשה את התוכניות הגרמניות וחיילי האס.אס. צעדו לראשונה, בזהירות, ברחובות ורשה".
"מרד גטו ורשה הפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית", הוסיף הנשיא, "אולם מרד גטו ורשה לא היה המרד היחידי או צורת ההתנגדות היחידה. מחתרת פעלה בסוביבור, ומרד אסירים הוציא מכלל שימוש את מחנה טרבלינקה, הזונדרקומנדו באושוויץ-בירקנאו התקוממו, ויהודים בגטאות רבים לחמו ונקמו. דווקא כאן, כָּאן, בְּ'יַד מָרְדְּכַי', בַּמָּקוֹם שֶׁהוּקַם עַל חָוּרְבוֹתָיו הַהֶרוֹאִיּוֹת שֶׁל הַבּוּנְקֶר בִּרְחוֹב מיל"א 18, זה המקום לשוב ולהשלים את הזיכרון שלנו. לזכור ולא לשכוח".
"עבורי, המימד ההיסטורי לאומי, אישי ואנושי של השואה מחייב למידה, מחייב קביעת דרך", אמר יו"ר כחול לבן, רא"ל (מיל') ח"כ בני גנץ. "איך אנחנו - שחיים בסביבה כה מאתגרת מבחינה פנימית וחיצונית, ואין כמו קיבוץ יד מרדכי היושב בחזית האתגר המדיני ביטחוני מול עזה להבין ולחוש זאת - נדע שאנחנו עושים ופועלים נכון? אנחנו מחויבים לעוצמה וליכולת ביטחונית שתבטיח את קיומנו ואנו מחויבים למוסר יהודי, ואנושי, המכבד את רוח האדם ומכבד כל אדם באשר הוא אדם. אנחנו לא יכולים שלא לשלב בין השניים", הוסיף.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, אמר כי "על רקע המציאות היום יומית של פעולות אנטישמיות באירופה וארה"ב, הרי שיום הזיכרון לשואה שב ומבליט לנו כי השואה לא הייתה טירוף חולף או אידיאולוגיה שכבר עברה מן העולם. השנאה לישראל היא נצחית. נלמד מן העבר לגבי העתיד".
כלת פרס ישראל לתיאטרון, ליא קניג, הקריאה מתוך קטע שכתב איציק מאנגר, "גורלו של שיר", המספר על רגעיה האחרונים של נערה יהודייה שנספתה בגטו ורשה: "הכל שמעו (את השיר שמלמלה). כולם הרגישו כי הציפורים שעפו מעל העץ הן אינן סתם ציפורים, אלא אבות, אימהות, אחים ואחיות, חברים וידידים - הציפורים היפות ביותר של יהדות פולין".