"מציאות הזויה, מסוכנת ובלתי נתפסת"

ראש עיריית אשקלון סופד לתושב העיר, משה אגדי ז"ל, שנהרג מירי רקטה. "מילים לא יספיקו לתאר את גודל האובדן והכאב הקשה מנשוא"

תומר גלאם , ל' בניסן תשע"ט

הלוויתו של משה אגדי הי"ד באשקלון
הלוויתו של משה אגדי הי"ד באשקלון
צילום: Noam Rivkin Fenton/Flash90

אנו מלווים היום למנוחת עולמים את משה אגדי זכרו לברכה, תושב העיר, שנהרג מנפילת רקטה בביתו.

הקלות הבלתי נסבלת בה רק אתמול בערב משה היה איתנו, בילה את השבת עם בני משפחתו, התפלל בבית הכנסת, דיבר וצחק, וכעת אנו טומנים אותו בעפר, אינה יכולה להימשך.

זוהי מציאות הזויה, מסוכנת ובלתי נתפסת שאף אזרח במדינת ישראל, אף תושב בעיר אשקלון, אף ילדה וילד, לא צריכים להיות חלק ממנה.

סבב אחר סבב, הסלמה אחר הסלמה, לעיתים קרובות, קרובות מדי, אנחנו משלמים את המחיר היקר ביותר שאומה יכולה לשלם על הזכות הבסיסית שלה להגן על עצמה - מחיר החיים של הקרובים לנו מכל.
בעוד יומיים נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יום שמהווה תזכורת אילמת למחיר אותו אנחנו משלמים.

לא ששים אלי קרב אנחנו, אבל אויבנו חייבים לדעת שגם הם צריכים לשלם מחיר עבור דמם של אחינו היהודים שנשפך. דם חפים מפשע, שכל רצונם היה לחיות בשלווה בארץ ישראל, להקים בה את ביתם, לגדול ולהזדקן בארץ האהובה שלנו.

ולכן, גם בשעה קשה זו, נמשיך לעמוד זקופי קומה, להפגין חוסן ואיתנות רבי עוצמה ולשדר לגורמי הטרור שמבקשים להשמידנו שאנחנו לא ניכנע להם ולא ניתן להם. דמם של חיילנו ואזרחנו לא יהיה לשווא.

האם היקרה, אשרף, האישה, יפה, ילדים, נכדים, אחים ובני משפחה,

מילים לא יספיקו לתאר את גודל האובדן והכאב הקשה מנשוא אותו אתם חווים ברגעים אלו, אבל אין לנו מה להציע לכם מלבד מילים, מלבד כתף תומכת, מלבד הסיוע הנדרש בשעה זו.

אני מקווה שבכל זאת, תוכלו למצוא מעט נחמה במורשת הנפלאה שהותיר אחריו משה - מורשת של חסד, עזרה לזולת, חיוך מאיר פנים, לב רחב ואוהב, ידיים מושטת לעזרה ודרך ארץ, מורשת ערכית ומוסרית, אותה עליכם יהיה להמשיך ולהנציח לדורות הבאים במשפחה.

משה היקר, נוח על משכבך בשלום. תהיי נשמתו של משה צרורה בצרור החיים.

ראש עיריית אשקלון בזירת הנפילה במפעל באשקלון