השיר הגנוז שכתב חיים גורי

70 שנים לאחר כתיבתו, הספרייה הלאומית חושפת שיר גנוז שכתב חיים גורי לזכרו של חברו גדעון (ג'וני) פלאי שנהרג במלחמת השחרור

קובי פינקלר , ב' באייר תשע"ט

השיר הגנוז
השיר הגנוז
צילום: הספריה הלאומית

ערב יום הזיכרון ו- 70 שנים לאחר כתיבתו, הספרייה הלאומית חושפת שיר גנוז שכתב חיים גורי לזכרו של חברו גדעון (ג'וני) פלאי שנהרג במלחמת השחרור.

סרן גדעון (ג'וני) פלאי היה רק בן 25 שנים בנופלו על הקסטל בו' באדר ב תש"ח (17/3/1948), אולם במהלך שנות חייו הקצרות הוא הספיק להיאסר ע"י הבריטים בגין פעילות אימונים אסורה בפלמ"ח ולשבת בבתי הכלא בירושלים ובעכו, לאמן טירונים, להיות בן זוגה של ברכה פולד – חברת ההגנה שנהרגה בליל וינגייט ומותהּ הפך לסמל המאבק העברי בשלטון הבריטי, להשתתף בקרבות על שחרור ירושלים ובעיקר הוא נודע בשל אישיותו, מנהיגותו ומסירותו לפקודיו שהפכו אותו לנערץ ע"י חברי קיבוצו - קריית ענבים וחבריו לנשק.

במרץ 1948, כאשר תנועת השיירות בכביש ירושלים – תל אביב השתבשה כמעט לגמרי, הוחלט בחטיבת הראל לתקוף את בית המוכתר בקסטל, אחת מאבני הנגף הקשות לאורך הכביש. ג'וני וחייליו יצאו להתקפה ובה הוא נהרג. קברו שוכן ליד קבר אחיו הצעיר, אבנר, שכמו לא מעט מילדי קריית ענבים של השנים הראשונות נפטר בגיל צעיר. הקיבוץ, שרק כשנה לפני כן חגג ברוב שמחה את שחרורו של ג'וני מהכלא, איבד בן שלפי כל הסימנים עתיד היה לצמוח לאחד ממנהיגיה של המדינה.

אחד ממכריו של ג'וני היה חיים גורי ששנה לאחר נפילתו חיבר שיר לזכרו. השיר שנקרא פשוט "ג'וני", הוקרא על קברו ביום השנה הראשון לנפילתו והודפס בחוברת, בעלון הקיבוץ "פינתנו", שהופץ בכמה עשרות בודדות של עותקים. מדובר באחד השירים הראשונים שכתב גורי והוא מביע, לצד תחושת ההקלה של סוף המלחמה, גם את חדוות הניצחון המהולה בכאב וכן יש בו תיאור של הטבע המאפיין את ירושלים:

....על כן הגענו להיות עמך הליל,"

בטרם נחזור איש איש אל אוהלו – נקשיבה רגע,

הנה נדם הרוח. האורנים צופים את נפילת הטל.

שמות רבים ב'קסטל', ב'רדאר', ב'כביש ירושלים',

רעות עולה, חובקת את כולנו באין הגה,

ואישונים זורחים מתוך העלטה",

(זהו בית אחד מתוך ששת בתי השיר)

ברבות השנים הפכו חוברות זיכרון אלו משנת תש"ט לבימות נשכחות ובזמנו השיר לא זכה להיות מוכר והוא גם לא שובץ באף אחד מספרי השירים של חיים גורי.

לאחרונה, הגיע לספרייה הלאומית יוסף עוזיאל, אביו של החייל גבריאל (גבי) עוזיאל, שנפל במהלך מבצע צבאי בג'נין בשנת 2003 (מבצע עליו גם קיבל צל"ש אלוף), ומסר לארכיונאי ירון סחיש מהספרייה הלאומית, חוברת בודדת שנותרה מאותו עלון קיבוץ קריית ענבים. חיים גורי השתתף בכמה אזכרות של גבי עוזיאל, כך סיפר יוסף עוזיאל לירון סחיש, האמון על ארכיון חיים גורי בספרייה הלאומית וגורלם המשותף של בנו גבי ושל ג'וני – הביא אותו לרעיון למסור את החוברת הנדירה לספרייה.

השיר הגנוז בחוברת הזכיר לסחיש כי מעט לפני שגורי נפטר (בינואר 2018) הוא מסר תיק גדוש בכתבי יד שהיו פזורים במגרות ובארגזים שנשכחו באחד מארונות ביתו. ואכן, אותו שיר לא ידוע נמצא – בכתב ידו של המשורר - בתיק האחרון שגורי מסר לספרייה, שבועות בודדים לפני מותו.

רעייתו של חיים גורי, עליזה, סיפרה שלמרות שידעה על השיר המרגש היא לא הכירה אותו היטב והשיר לא זכה לכן להיכלל באף אחד מספרי השירה שגורי פרסם. לדבריה, בשל פיזור נפשו של גורי, שלא תמיד זכר את שכתב, אך תמיד זכר את הנופלים, השיר פשוט נשכח באחת ממגרות הבית....

ראש אגף האוספים בספרייה הלאומית, ד"ר אביעד סטולמן, אמר: "ארכיון חיים גורי הוא אחד מהארכיונים העשירים והחשובים שנמצאים בספרייה הלאומית. יצירתו של גורי, ממשוררי דור תש"ח, הינה חלק משמעותי באתוס הישראלי ואנו פועלים להנגיש את הארכיון ברשת לקהל הרחב, וגם שמחים שהשיר "ג'וני", בכתב ידו של המשורר וכשכיית חמדה ישראלית , נוסף לאחרונה לאוספי הספרייה".

את השיר במלואו ניתן לקרוא באתר הספרייה הלאומית.