אות התקומה הוענק בירושלים

מפקד בספינה 'אקסודוס', משורר ומחנך ואחיות יוצרות המנציחות את השואה זכו ב'אות התקומה' המוענק לקראת יום העצמאות.

שמעון כהן , ב' באייר תשע"ט

בן סבו (משמאל) עם זוכי האות האחרים
בן סבו (משמאל) עם זוכי האות האחרים
צילום: באדיבות עמנואל בן סבו

לקראת יום העצמאות הוענק אתמול (שני) ''אות התקומה'' במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים, לארבעה זוכים תחת הכותרת: ''זה הזמן לאומה, לחגוג את התקומה''.

זוכי האות השנה הם מפקד בספינת המעפילים ''אקסודוס'' יצחק גנוז, המשורר והמחנך עמנואל בן סבו, והיוצרות מנציחות השואה האחיות צלילה והדסה באו .

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בן סבו על האות שהוענק על ידי אורה פיקל צברי, מנהלת המוזיאון, ועו"ד חגי סיטון, יו"ר הנהלת המוזיאון ובהנחית יו''ר אגודת הסופרים העבריים לשעבר, הרצל ובלפור חקק.

בן סבו מספר כי הופתע כשנודע לו על זכייתו באות המוענק "לאנשי רוח עם השלכה לחיי המעשה". את האות קיבל כמי ש"מקדיש את חייו לחינוך ילדים ונוער בסיכון ומעניק להם סיכוי, אופק ותקווה", כלשון ועדת הפרס. "במשך 30 שנה הצליח עמנואל לשזור חינוך, יצירה ואהבה בקרב אלפי תלמידי הפנימיות הטיפוליות שיקומיות וקרב אליהם את אהבת השיר והספר. דרך הכתיבה של עמנואל בן סבו לאורך כל ספריו היא לשלב בין ספרות יפה לבין עולם הילדים. מבחינת עמנואל הכוונה היא להקנות ערכים, לעצב את האישיות, לפתוח בפניהם אופקים, לפרוש עלילות שיציירו מתכּונות שונות של מציאות, של חֲברות שונות", נכתב בנימוקי הפרס.

בדבריו מספר בן סבו על האישים הנוספים שזכו באות: "התוודעתי גם לזוכים האחרים, יצחק גנוז שהוא דמות מופת, ולאחיות באו שסיפור המשפחה שלהן הוא סיפור משואה לתקומה, סיפור אהבה בין האבא יוסף, שבמשך שנים רבות זייף דרכונים עבור אנשי המוסד, ובהם גם אלי כהן, והסצנה המפורסמת ב'רשימת שינדלר' מבוססת על סיפורו כמי שהתחפש לאישה נכנס לגטו קרקוב והלך יחד עם מי שהייתה לרעייתו יחד לבית העלמין ושם נישאו, ובשלב מאוחר יותר השלימו את טקס הנישואים כדת משה וישראל".

על יצחק גנוז כתבה ועדת האות: "המשורר יצחק גנוז, מאז שעלה לארץ באנייה "אקסודוס" עושה הכול מתוך שליחות היסטורית. יצחק גנוז בכל כתיבתו ובכל מעשיו רואה עצמו נרתם למען הכלל, למען היחד, למען העם. יצחק חדור תחושת שליחות, נביא מודרני שבא לדובב את אלה שאינם. בכתיבתו היוקדת יש נתיבים להעניק חיים לאלה שאינם איתנו עוד. מדובר ביוצר שחי בתחושה שהוא עלה שמחובּר לענף לגזע ולשורשים. יצירתו הענפה באה לגשר בין העברית ובין היידיש וכותב בשתי השפות, שיריו מחוללים מחדש את התקומה ויש בה מורכבות: שירים שמדובבים את הדו-שורש, את ייסורי השורשים הכפולים. יצירתו ומפעליו התרבותיים הם שילוב של שואה, תקומה והנחלת הזיכרון".

עוד נכתב בנימוקים: "במשך שנים עורך יצחק גנוז כתב עת ייחודי ורב ערך בשם 'ידע עם' – ובאמצעותו שוקד הוא על תיעוד המחקרים בנושא מורשת בית ישראל, חקר קהילות ישראל, מאמרים שמאירים את התמורות בחיי העם היהודי בגולה ובארץ ישראל".