בשבע מהדורה דיגיטלית

כן תזכי לשנה הבאה

זו המדינה היחידה בעולם שהיא כבר בת 71, אבל עדיין לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה

דביר שרייבר , ה' באייר תשע"ט | עודכן: 12:53

רק בישראל. אילוסטרציה.
רק בישראל. אילוסטרציה.
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זו המדינה היחידה בעולם שבה בתחילת השבוע אתה לא יודע אם בסוף השבוע תחגוג את יום העצמאות במנגל או במקלט.

זו המדינה היחידה בעולם שנמצאת באסיה, משתתפת בתחרויות באירופה אבל חושבת שהיא אמריקה.

זו המדינה היחידה בעולם שהאזרחים שלה הגיעו מארבע כנפות תבל ובכל זאת יש ביניהם קשר גנטי ונפשי.

זו המדינה היחידה בעולם שבה שמאלנים וימנים ודתיים וחילונים צורחים זה על זה במלוא גרון ועוצמה, ואז נפגשים יחד לסעודת שבת מלאה חיבוקים אצל אבא ואמא.

זו המדינה היחידה בעולם שכל האזרחים שלה סובלים מפוסט-טראומה היסטורית, אבל בכל הסקרים אומרים שהם האנשים הכי מאושרים בעולם.

זו המדינה היחידה בעולם שיש בה את אחוז ניצולי השואה הכי גבוה בעולם, וכל הזמן מאשימים אותה שהיא נאצית.

זו המדינה היחידה בעולם שיש נגדה חרם בינלאומי חובק עולם.

זו המדינה היחידה בעולם שכשאומרים לה בי-די-אס, התושבים שלה הולכים לקלפי ומצביעים בי-בי-אש.

זו המדינה היחידה בעולם שכמה שהיא לא תגדל, אתה תמיד תכיר בה מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר אותך.

זו המדינה היחידה בעולם שבה כולם, איכשהו, מחוברים לאותה קבוצת ווטסאפ.

זו המדינה היחידה בעולם שבה כל אזרח הוא חייל גם אם הוא לא עשה צבא.

זו המדינה היחידה בעולם שהיא גם יהודית, גם דמוקרטית, גם קריוקית וגם צריכה פסיכולוג ארגוני דחוף.

זו המדינה היחידה בעולם שבה מותר לך לשנוא יהודים בלי להיחשב אנטישמי.

זו המדינה היחידה בעולם שמאפשרת חופש דת ופולחן לכולם, חוץ מיהודים.

זו המדינה היחידה בעולם שבה הכבישים עומדים מלכת שלוש פעמים בשנה – דקה ביום השואה, שלוש דקות ביום הזיכרון ועוד 25 שעות ביום הכיפורים.

זו המדינה היחידה בעולם שבה אתה כבר לא מצליח להסביר לילדים אם עכשיו זו אזעקת אמת או צפירה של יום הזיכרון.

זו המדינה היחידה בעולם שבה אתה לא מצליח להסביר את זה אפילו לעצמך.

זו המדינה היחידה בעולם שהמציאה פיתוחים גאוניים כמו ווייז, מובילאיי, דוד שמש והתפלת מים, אבל עדיין לא מצליחה לגרום לרכבת ישראל לעמוד בזמנים.

זו המדינה היחידה בעולם שגאה בתוצרת כחול-לבן, קונה הכול מטורקיה ומאחלת לארדואן שיפשוט את הרגל.

זו המדינה היחידה בעולם שבה השמאל מקבל שמונה אחוזים מהקולות בבחירות ועדיין בטוח שהוא הרוב במדינה.

זו המדינה היחידה בעולם שלאורכה ולרוחבה יש כיפת ברזל, אבל כיפה על ראשו של ילד בקבלת שבת בגן היא הדתה.

זו המדינה היחידה בעולם שאם שומעים ברדיו שיר שקט מיד שואלים אם קרה משהו.

זו המדינה היחידה בעולם שיש בה 40 אחוז עניים, 10 אחוז עשירים ו-120 אחוז שנוסעים לחו"ל לפחות פעמיים בשנה.

זו המדינה היחידה בעולם שבה טוחנים לך את המוח כל השנה, אבל ביום העצמאות רק עם פטישי פלסטיק.

זו המדינה היחידה בעולם שיש לה עם קשה עורף שמקבל הוראות מפיקוד העורף.

זו המדינה היחידה בעולם שבה לכל אזרח יש סמארטפון חדש ובו 500 אפליקציות, אבל עם משרדי הממשלה אפשר לתקשר רק בפקס, אם בכלל.

זו המדינה היחידה בעולם שבה כל אחד הוא גם אומן, גם מאמן, גם מעצב פנים וגם יועץ ביטחוני בכיר.

זו המדינה היחידה בעולם שהיא כבר בת 71, אבל עדיין לא יודעת מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה.

זו המדינה היחידה בעולם שקמה בדרך הטבע, ושורדת בניסים שהם הרבה מעל לטבע.

זו המדינה היחידה בעולם שאני אוהב, שהיא הבית, שאני מוכן להילחם בשבילה ולסלוח לה על חולשותיה.

זו המדינה היחידה בעולם שהיא שלי.

קואליציה על האש

יש כאלה שעושים מנגל ביום העצמאות, ויש כאלה שכל יום. אי שם בירושלים, למשל, עומד ראש ממשלה אחד בגינה הממוגנת ומנפנף בעזוזיות מעל הגחלים הלוחשות. "תפסיקו ללחוש", מתעצבן ראש הממשלה, "תגידו כבר מה אתם רוצים ונסגור עניין".

"אני רק משפטים, בפיתה", אומר בצלאל.

"לא בריא לך משפטים", נוזף בו הרב רפי, "הרופא אמר שזה לא טוב ללחץ הדם של בג"ץ".

"המשפטים בקצה של המנגל זה שלי", מתערב יריב, "שמתי אותם קודם, אני מחכה שהם יהיו וול-דאן".

"אגב וול-דאן", אומר ביטן לביבי, "נראה לי שאפשר כבר להוריד את גדעון סער מהאש".

"תשאיר, תשאיר", צועק ישראל כץ, "שיהיה רך ועסיסי מבפנים".

"למה הכול פה חזה עוף?" מסתכל אביגדור על המנגל, "איפה חוק הגיוס שלי?"

"נתתי לחתולים", אומר ליצמן, "הוא לא היה בהשגחת הבד"ץ".

"אז שלום", אומר אביגדור, "אני הולך".

"בבקשה, אביגדור, תישאר", מתחנן ביבי.

"טוב", מסכים אביגדור, "אבל אתה שם לי על המנגל חוק גיוס חדש, תיק קליטה מורחב ושיפוד ביטחון עם הרבה סלטים".

"לא אמרת שעל השיפוד אתה שם את הנייה?" נכנס בו דרעי.

"אני הולך", אומר ליברמן ומיד חוזר, כי ממש לידם עומד נתן אשל עם צלחת מלאה כנפיים ומנסה לפתות את הח"כים של כחול-לבן שעושים בצד מנגל טבעוני בחסות מיקי חיימוביץ'.

"חבר'ה!" קוראת להם מיקי, "מי רוצה צ'וריסו טופו בטעם אופוזיציה?"

"בואו אלינו", משדל אותם נתן, "מי שיגיע מאוחר יישארו לו רק נקניקיות".

"זה לא יעזור לך", אומר יאיר, "אנחנו נמרר לכם את החיים היום, מחר ובעוד חודשיים".

"מה יש בעוד חודשיים?" מתעניין בוגי.

"אני בדיוק חוזר מחו"ל לכמה ימים בארץ", מסביר יאיר.

"בצוללת?" שואל בוגי, אבל אף אחד כבר לא שומע כי כולם עסוקים במריבה שמתפתחת אצל ביבי על השאריות האחרונות של הפרגיות במרינדה.

"ילדים, תירגעו!" נוזף בהם ראש הממשלה, "או שתגמרו כמו ההוא שיושב שם בצד ומסתכל עלינו בעיניים רעבות".

"אני בכלל לא מסתכל עליכם", אומר לו בנט בתגובה, "תזרקו איזו עצם, תעשו טובה".

"טוב, נמאס לי", מנפנף ראש הממשלה בשתי ידיים, "או שכל אחד יסתפק במה שיש, או... או..."

"או מה?" שואל כחלון.

"או שאני הולך עכשיו לעם ומביא עוד בשר", אומר ביבי.

"סבבה", מתלהב אמסלם, "תביא גם חמוצים".

"לא צריך", רוטן נתניהו, "יש מסביבנו מספיק שמאלנים".

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com