איילת שקד הגיעה, בנט ויתר. ישיבת הממשלה השבוע
איילת שקד הגיעה, בנט ויתר. ישיבת הממשלה השבועללא קרדיט צילום

כשהתותחים רועמים הפוליטיקה לא ממש שותקת, אולי רק עוברת ללחישה.

הפגישות והשיחות הפוליטיות שמנהל נתניהו בדרך להרכבת הקואליציה, נמשכו השבוע גם במקביל לדיונים הביטחוניים הארוכים בלשכת ראש הממשלה בקריה.

אנשים שנכחו בפגישות משני הסוגים התפעלו מיכולתו של נתניהו לנהל את המערכות במקביל ובריכוז, או כפי שאמר גורם בליכוד ספק בהלצה ספק ברצינות - המשא ומתן שמנהל נתניהו עם שותפיו לקואליציה העתידית קשוח לא פחות, להבדיל כמובן, מהמשא ומתן מול חמאס והג'יהאד האסלאמי. גם התסכול בשני המקרים דומה, וגם התוצאה צפויה: סופו של סבב הסלמה ביטחוני הוא תחילתו של עוד סבב פוליטי.

הנעלם המרכזי הוא אביגדור ליברמן, שהתפטר רק לפני חצי שנה ממשרד הביטחון בעקבות סבב דומה, ותובע היום את אותו משרד בדיוק. השבוע הוא שמר על דממת אלחוט. בתחילת החורף הוא הגדיר את ההסדרה עם חמאס "כניעה לטרור", אבל על אותה התנהלות בתחילת הקיץ הוא לא השמיע ולו מילת ביקורת אחת. ליברמן זעם אז על העברת 15 מיליון דולר לחמאס. בתום הסבב הזה נתניהו התחייב להעביר 40 מיליון במזומן. 500 רקטות נורו אז, הפעם המספר היה קרוב ל-700.

גם מחיר הדמים הפעם היה גבוה: ארבעה אזרחים ישראלים נהרגו מאש חמאס בעורף הישראלי. בסבב ההוא הקורבנות היו סא"ל מ', שנהרג בפעולה מבצעית חשאית יזומה בתוך הרצועה, ועוד פועל פלשתיני מחברון שנפגע מרקטה באשקלון. "אנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך", אמר ליברמן בצדק בנאום ההתפטרות שלו בתחילת כסלו, מילים שאפשר לומר שוב גם בראשית אייר, אבל לעת עתה הוא נמנע מכך.

בליכוד ניסו השבוע להבין מה מסתתר מאחורי השתיקה הזאת. האם ליברמן ירד לבונקר כדי לא לקרוע את החבל, או שהוא שוקל מחדש את תוכניותיו הפוליטיות. משרד הביטחון, הוא יודע היטב, עלול להכניס אותו למלכוד. השבוע הזה היה רק הדגמה קטנה למה שצפוי לו שם. את המדיניות הביטחונית בישראל קובע בסוף בנימין נתניהו, מהזהירים והמחושבים בראשי הממשלה שהיו כאן. מערכה כוללת היא מבחינתו מוצא אחרון, אם בכלל. ליברמן יוכל לקבל את המפתחות ללשכה שבקומה ה-16 בקריה, אבל יצטרך ליישר קו עם ההכלה וההבלגה של נתניהו. בקיץ מורט העצבים שעוד צפוי כאן, הוא ימצא את עצמו מהר מאוד שוב במבוי הסתום שהוביל אותו להתפטרות בפעם הקודמת. כיבוש עזה הוא לא סעיף שאפשר להכניס לקווי היסוד של הקואליציה, ולכן ליברמן ישקול ברצינות תפקיד אחר. או שילך לאופוזיציה, אפשרות שנתניהו ינסה למנוע בכל מחיר, מכיוון שבלעדיו אין לו 61 אצבעות.

אין אתגר

גם הביקורת הקבועה והשנואה כל כך על נתניהו מכיוונו של נפתלי בנט פסקה. ראשי איחוד הימין, הרב פרץ ובצלאל סמוטריץ', אומנם פרסמו הודעות תוקפניות, אבל התמקדו בחמאס ונזהרו בכבודו של ראש הממשלה. כינוס הקבינט, מהלך שנתניהו נמנע ממנו חודש וחצי כולל כשטיל חמאס החריב בית במושב שמרת מצפון לכפר סבא, התקיים לו בנחת ובאריכות, וכרגיל, בלי שום השפעה על ההחלטות שבסופו של מתקבלות בהתייעצות בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון נתניהו. בנט אומנם חבר בו באופן רשמי, אבל לא טרח להגיע ונסע לדרום. "הצעותיו המבצעיות של השר בנט ידועות היטב לחברי הקבינט, אך לא התקבלו. בנט מסייר בשעה זו בעוטף עזה כדי לחזק את התושבים", נמסר מטעמו. איילת שקד דווקא השתתפה בדיון וגם בישיבת הממשלה שקדמה לו.

בנקודה הזאת, אם נתעלם מהנבזיות שבטענה על כך שתושבי הדרום שתמכו בנתניהו "קיבלו מה שביקשו", צריך לשים לב לכך שאזרחי ישראל, ובוודאי תושבי ערי הדרום שתמכו בליכוד בשיעור גבוה מאוד, אכן הודיעו בבחירות שהם מעדיפים את נתניהו כמנהל המדיניות הביטחונית, למרות או בגלל רתיעתו המפורסמת, אולי מפורסמת מדי, ממלחמות. המפלגה היחידה שאתגרה אותו מימין כדגל מרכזי בנושא הזה לא נכנסה לכנסת.

וכשזה המצב, הבכיר היחיד בימין שמתח ביקורת רמה וברורה ומאיימת על נתניהו הוא גדעון סער. "הפסקת האש, בנסיבות בה הושגה, נעדרת הישגים לישראל. טווחי הזמן בין סבבי ההתקפות האלימות על ישראל ואזרחיה הולכים ומתקצרים וארגוני הטרור בעזה מתעצמים ביניהם. המערכה לא נמנעה אלא נדחתה". ציוץ אחד, פחות מ-280 תווים, הספיק כדי להכניס את לשכת ראש הממשלה לסחרור. תחילה נשלח תדרוך לכתבים בשם "גורמים בליכוד" על כך שמטרתו של סער היא להפיל את נתניהו. לאחר מכן פרסם ראש הממשלה הודעה כתובה שמבהירה ש"המערכה לא הסתיימה", ולקראת המהדורות בטלוויזיה שיגר נתניהו גם סרטון באווירה קרבית, כשמימינו ניצב אלוף פיקוד הדרום ומשמאלו סגן הרמטכ"ל. ניצבים ושותקים.

סער גרף שבחים על האומץ שהביא אותו להתבטא בחופשיות למרות חלוקת התיקים שבדרך, אבל האמת כנראה הפוכה: הוא הבין שממילא נתניהו מייעד לו תיק זוטר ושאין לו מה להפסיד. השארתו מחוץ לממשלה מטעמי נקמה תהיה טעות קשה של נתניהו, שזקוק לכל אצבע בהצבעה שעוד תבוא על חוק החסינות. זו גם הסיבה שהוא התפייס עם יולי אדלשטיין אחרי העימות החריף ביניהם בחגיגות העצמאות בשנה שעברה, וכמובן גם המקום הראשון שקטף בפריימריז הליכוד. גם סער, שתפס את המקום הרביעי בפריימריז, הוכיח את עוצמתו במפלגה למרות כל המתקפות של נתניהו, ולכן בידוד שלו רק ימשיך ויבנה אותו כאלטרנטיבה לנתניהו.

ועוד קטנה: איני יודע אם החזרה לסיכולים הממוקדים והגברת ההרס בצד האויב בסבב הזה קשורה לחילופי הרמטכ"ל. אבל מהאזנה לנאומיו של אביב כוכבי ניכר שהמילה "קטלני", על הטיותיה השונות, חביבה במיוחד על הרמטכ"ל הצמחוני הראשון.

הרב דרוקמן יענה

גם בלי ההסלמה הביטחונית, החגים הלאומיים והאירוויזיון, כנראה שנתניהו היה נדרש לבקש מהנשיא ריבלין את ההארכה הקבועה בת השבועיים כדי לנסות להקים את ממשלתו. למה להקים ממשלה ב-28 הימים שקבועים בחוק, אם אפשר לקבל עוד 14? מלבד שתיקתו של ליברמן ומצב רוחו הזעוף של כחלון, גם החרדים החליטו להקשיח עמדות. התירוץ הרשמי הוא חילול השבת בהכנת האירוויזיון. הדבר אומנם היה ידוע כבר בפגישת המשא ומתן הראשונה, או מדויק יותר – כבר לפני חודשים ארוכים, בממשלה הקודמת שבה היו חברים ובמהלך הקמפיין שבו נשבעו אמונים שוב ושוב לנתניהו. ובכל זאת עיתון המודיע הכריז השבוע: "איננו רוצים לחבור, וקל וחומר לא לתמוך, בממשלה שעושה את שבת קודש הפקר לרכבות ואירועים".

כבודה וקדושתה של השבת חשובים אומנם, אך נראה שהקצף יצא בעיקר על סירוב הליכוד לשורת דרישות שהציגו נציגי יהדות התורה. כשדרשו בפגישה הקודמת את תפקיד סגן שר הרווחה כדי שיוכלו לפקח מקרוב על מתן היתרי עבודה בשבת, נציגי הליכוד התאפקו שלא לצחוק. לא יקום ולא יהיה, הם הבהירו. גם לחרדים זה לא באמת כדאי, כי עם הכוח תבוא האחריות, וכל סוף שבוע ייהפך לאירוע עם פוטנציאל נפץ של משבר קואליציוני. טוב להם שההיתרים שממילא מחולקים יינתנו על ידי אחרים. מה שהם לא יידעו לא יזיק להם.

מי שעדיין מנהל יחסים קרובים וחיוביים עם נתניהו הוא בצלאל סמוטריץ', שנפגש במוצאי השבת באריכות עם נתניהו בקריה, בין דיון ביטחוני אחד למשנהו. נתניהו ניסה לשכנע אותו לוותר על תיק המשפטים לטובת יריב לוין. ממילא המדיניות תהיה אותה מדיניות, הוא אמר לו, תסתפק בביטחון הפנים. סמוטריץ' השיב: אם כך, תן ללוין את ביטחון הפנים ואני אבצע את המדיניות במשפטים. למחרת נפגשו סמוטריץ' והרב פרץ עם פורום מצומצם של זקני רבני הציונות הדתית. הרבנים גיבו לחלוטין את הדרישה הכפולה לתיקי החינוך והמשפטים. אחד מהם אמר לרב דרוקמן: "אבל בסוף ביבי יתקשר אליך". הרב דרוקמן השיב: "נכון, ואני אענה לו".

לתגובות: [email protected]