בשבע מהדורה דיגיטלית

תיק התיקים

זו הייתה אמורה להיות הממשלה הקלה ביותר להקמה, אלא שדווקא הדמיון לממשלה הקודמת מגביר את החיכוכים בין הצדדים.

ניצן קידר , ג' באייר תשע"ט

באיחוד הימין לא נסוגים מתיק המשפטים. ראשי איחוד מפלגות הימין
באיחוד הימין לא נסוגים מתיק המשפטים. ראשי איחוד מפלגות הימין
צילום: באדיבות אתר סרוגים

רגע האמת, מה שמכונה בספורט ה"מאני טיים", של המשא ומתן הקואליציוני הולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק.

נתניהו עדיין לא מפגין לחץ, אם כי אין ספק שיידרשו לו השבועיים הנוספים הקבועים בחוק להקמת הממשלה הבאה. נראה שהגישושים המתמשכים שהתקיימו השבוע לצד ההסלמה בעזה, מביאים כל מפלגה לתחילת השבוע הבא עם הבנה ברורה יותר מה רוצה הליכוד לתת, היכן הוא לא יהיה מוכן לוותר, ובעיקר – על מה כדאי להתעקש במיוחד במצב שבו כל מפלגה חיונית.

עם ישראל ביתנו מתנהלים המגעים על אש קטנה יחסית והדרישות הבסיסיות ברורות מאוד. משה כחלון מנהל את המגעים בעצמו, בלי צוות, ומעוניין לסגור הכול באופן אישי מול ראש הממשלה נתניהו. גם במקרה שלו מרחב התמרון קטן. בליכוד מניחים שיהיה קל יותר עם המפלגות החרדיות, שברגע האמת יסתפקו במה שיינתן להן, וזה יהיה לא מעט, וביחס לאיחוד מפלגות הימין טוענים בליכוד שבסופו של דבר תהיה פשרה על תיק המשפטים, אחרי שדי ברור שהחינוך ילך אליה.

אלא שבמציאות שום דבר לא קל. בש"ס מתעקשים על תיק שהליכוד לא מעוניין לחלק (השיכון), וגם ביהדות התורה יש דרישה לקבל את התיק עם סגן שר בלי שר מעליו. נתניהו מצידו בכלל התכוון לתת את משרד השיכון, עם סמכויות נרחבות, לבצלאל סמוטריץ', אך הבין מראש שפניו יושבו ריקם בעניין הזה.

לחרדים התיק מאוד בוער בגלל הביקורת הציבורית. מצוקת הדיור בציבור החרדי היא שיחת היום, והמחוקקים בשתי המפלגות הבינו שאולי שליטה במשרד השיכון היא זו שתביא פתרונות. ביהדות התורה מעוניינים בתיק, אבל לא פוסלים אפשרות לסגן שר מטעמם, כששר מהליכוד יכהן במשרד ויאפשר לסגנו יד חופשית באשר לדיור החרדי. כך, אגב, יהיה את מי להאשים במקרה שהסוגיה לא תבוא על פתרונה בצורה כזאת או אחרת.

ביהדות התורה גם עשו טריק פוליטי וביטלו השבוע פגישה עם צוות הליכוד בטענה שאי אפשר לנהל מגעים בזמן שהממשלה מתירה חילול שבת לקראת האירוויזיון. בדיקה שנערכה גילתה כי חברי הכנסת של המפלגה, כמו גם אלו של ש"ס שלא נקטו בצעד הזה, ידעו מראש על המצב. ביהדות התורה פשוט לא היו מרוצים מההצעות שניתנו להם לתיקים כמו תיירות ואיכות הסביבה, שם יקבלו סגני שר במעמד שר, זאת כמובן פרט לתיק הבריאות וראשות ועדת הכספים.

עם ש"ס יש בעיה נוספת. איחוד מפלגות הימין מעוניינת באחיזה ברורה בחלק מהמשרד לשירותי דת שהמפלגה החרדית-ספרדית לא מוכנה לוותר עליו בעד שום הון שבעולם. נתניהו ואנשיו מנסים לרבע את המעגל ולמצוא גם במקרה הזה נוסחה שתניח את דעתם של שני הצדדים.

אין איום

ביחס לאיחוד מפלגות הימין, אפשר לומר שלמעט בסוגיית התיקים הם נמצאים במצב הכי מתקדם. בשיא ההסלמה בדרום, במוצאי השבת, מצא ראש הממשלה את הזמן לשבת עם יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' לשיחה בארבע עיניים. השיחה עסקה בפערים במשא ומתן הקואליציוני, ונתניהו גם ניסה לבדוק אלטרנטיבות לתיק המשפטים. המסר שהועבר לו היה שמדובר בדרישת סף. פרט לכך דובר על דרישות קואליציוניות נוספות שדווקא בעניינן הושגו הסכמות בין הצוותים של שתי המפלגות, שכן חלק מהסוגיות פורקו לצוותי משנה שכבר מגבשים את הסיכומים.

סמוטריץ' אף הציע לנתניהו באותה פגישה להיכנס במקביל למשא ומתן מואץ במקום אחד עם כל המפלגות, בעזרת כמה צוותים מטעם הליכוד, כדי להקים במהירות את הממשלה הבאה. מבחינת נתניהו מדובר בהצעה חלומית, אבל נראה שהוא לא באמת מסוגל לבצע אותה.

נתניהו שמע את סמוטריץ' והפריח למחרת בלון ניסוי. הספין היה שפרט לתיק החינוך שכבר הובטח למפלגה, יקבל יו"ר האיחוד הלאומי את תפקיד השר לביטחון הפנים, וכן שותפות באופן מסוים בהתוויית מדיניות משרד המשפטים תחת השר יריב לוין. באיחוד מפלגות הימין התייעצו בזריזות ונתניהו קיבל את התשובה הבאה: תודה, אבל לא.

באופן כללי, נראה שהשותפות שעל חשיבותה כתבנו כאן בשבוע שעבר מתחזקת, וגורמת לצוות הליכוד לא מעט כאבי ראש. יו"ר איחוד מפלגות הימין הרב רפי פרץ מצוי עמוק בתוך העניינים, ופועל עקב בצד אגודל עם סמוטריץ'. גודל השעה ברור לכולם. ייתכן שהציונות הדתית תלמד את נתניהו אחרי הרבה שנים שהיא לא מיישרת קו, אלא שצריך ליישר איתה קו.

לנתניהו אין הפעם איום אמיתי ביד. הוא מעדיף להקים את הממשלה הנוכחית עם הרבה תרעומת בליכוד והרבה תפקידים לשותפות, מאשר להישאר עם שורה של אנשים מרוצים בליכוד בדרך להחזיר את המנדט לנשיא ולומר שלא הצליח.

נתניהו ציפה מאיחוד מפלגות הימין למצמץ. לפחות לתת לו אופציה. תיק ביטחון הפנים נשמע מבחינתו הצעה כבדת משקל. באיחוד מפלגות הימין אומרים בפשטות: זה תיק עם הרבה כבוד כביכול, אבל הוא לא מהווה שום קיום הבטחה לבוחרים. "דיברנו על רפורמות משפטיות משמעותיות", אומר ל'בשבע' גורם במפלגה המעורה במשא ומתן, "איך נבוא לבוחרים ונסביר להם שהתפשרנו על תיק חשוב, אבל לא כזה שיביא את הבשורה שבשבילה ביקשנו את אמונם?"

ההערכה במפלגה היא שאם הקו המאוחד והנחרץ שמיוצג כרגע הן על ידי הבית היהודי והן על ידי האיחוד הלאומי יימשך עד הרגע האחרון, למרות שאין ספק שנתניהו ינסה לזרוע זרעי פיצול ולהבטיח הבטחות, תקבל איחוד מפלגות הימין הן את תיק החינוך ואת תיק המשפטים, הן סגן שר בעל סמכויות במשרד הדתות וגם דרישות נוספות ייענו.

שכחו להכריע

במערכת הביטחון, בדרך כלל גורם ממתן בכל הקשור לעזה, יש הפעם ביקורת על האופן שבו הסתיימה המערכה בגבול הדרום ונכנסה לתוקפה הפסקת האש. גם בליכוד יש ביקורת פנימית לא מועטה, אבל מעטים החברים שיש להם אומץ להשמיע אותה. גדעון סער עשה זאת השבוע וייתכן שבכך חרץ את גורלו לשבת על ספסלי הקואליציה, אך לא במושבים המיועדים לממשלה. סער, אגב, לא מתחרט ובצדק.

"הפסקת האש, בנסיבות בה הושגה, נעדרת הישגים לישראל. טווחי הזמן בין סבבי ההתקפות האלימות על ישראל ואזרחיה הולכים ומתקצרים וארגוני הטרור בעזה מתעצמים ביניהם. המערכה לא נמנעה אלא נדחתה", כך כתב השר לשעבר בחשבון הטוויטר שלו, ובעצם אמר בקול את מה שרבים חושבים בשקט ולא מעזים לומר.

ההתבטאות הזאת נתנה את האות לעליהום כללי על סער, שבסך הכול ניסה לומר שאי אפשר להגיד שיצאנו מהמאבק הנוכחי בעזה מחוזקים. במיוחד לא לנוכח העובדה שאת הסבב הנוכחי מסיימת ישראל עם ארבעה הרוגים, לראשונה מאז מבצע צוק איתן, עם פצועים רבים ועם ספיגה של יותר מ-700 רקטות. הביקורת הפנימית בפורומים סגורים היא על העובדה שעד שכבר בוצעו חיסולים ממוקדים, ישראל הסכימה להפסקת אש שממנה רק החלה הספירה עד הסבב הבא.

שוב העניין הוא כסף קטארי, הפעם מדובר ב-30 מיליון דולרים. ספק אם סוכם על מנגנוני סינון, ועוד יותר ספק אם הכסף הזה לא יגיע לידי חמאס. בארגון הטרור לא הסתירו את העובדה שמבחינתם מדובר ברגיעה זמנית, עד הפעם הבאה שיחפצו לערער את הביטחון של תושבי הדרום. "המערכה לא הסתיימה והיא דורשת אורך רוח ושיקול דעת. אנחנו נערכים להמשך. המטרה הייתה ונשארה להבטיח את השקט והביטחון לתושבי הדרום", אמר ראש הממשלה בתגובה להפסקת האש. ביישובי הדרום שמעו והתקשו להאמין שנתניהו שוב נסוג ברגע האחרון. שישראל הלכה להפסקת אש, בגלל מגוון תירוצים שהמקומם שבהם היה חשיבות השקט בימי האירוויזיון.

תושבי הדרום ספגו ובלעו מאות רקטות. מעגל הנפגעים התרחב. אנשי מס רכוש עמלים במרץ כדי שהפיצויים לנפגעים יגיעו מהר ככל האפשר. אבל תחושת הביטחון הולכת ומתערערת. עצוב לצטט את דברי דובר החמאס סמי אבו זוהרי, שענה לנתניהו ואמר: "ההצהרות של ראש ממשלת ישראל מגוחכות. הצלחנו לייצר הרתעה מול צבאו של נתניהו – וכפי שהוא אמר הסבב הזה נגמר – אבל העימות לא הסתיים ולא יסתיים עד שיוכנע".

בינתיים, אבו זוהרי ומחבלי חמאס יכולים לסכם את הסבב האחרון בסימן ה"וי" המפורסם של המחבלים. גורם ביטחוני אמר השבוע כי "ההרתעה הישראלית איבדה עוד נקודות במאבק המתמשך מול חמאס". אומנם במערכת הביטחון לקחו בחשבון אפשרות של הפסקת אש, אבל לא ציפו שהיא תתרחש כל כך מהר. כל ההערכות היו לעימות של כמה ימים.

אז יהיו שיאמרו שנתניהו עשה כאן צעד אחראי והפסיק את הסבב הנוכחי לפני ימי הזיכרון והעצמאות. אבל עשרות שנים אחרי הניצחון ההרואי במלחמת ששת הימים והניצחון במלחמת יום הכיפורים, נראה שמישהו שכח דבר מה בסיסי, שאותו היה נוהג להזכיר בדיוני הקבינט השר נפתלי בנט. מישהו שכח שאת המערכה צריך גם להכריע, ושהניצחון וההרתעה הם הבסיס להתנהלות נכונה מול ארגוני הטרור. מתברר שבנט צדק. מי ששכח הוא כנראה נתניהו.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com