אנחנו לא שחור-לבן

בימים בהם אנו מגדירים את עצמנו ואת הקולקטיב הישראלי, יש להתנתק מהתבניות המגזריות המקובלות ולשים לב לפרטים המרכיבים אותנו כחברה

חיים לב , ג' באייר תשע"ט

אזכרה לחללי העיר בני ברק
אזכרה לחללי העיר בני ברק
צילום: אם תרצו

בכל שנה לקראת ימי הזיכרון והעצמאות ישנו דחף בלתי מוסבר של הוגי דעה במגזר החרדי להתנצל בפני הציבור בישראל על עובדת היותו של המגזר החרדי חרדי, והם מנסים להציב אלומות אור לתופעת הישראליזציה שעוברת החברה החרדית.

כך אנו נתקלים באייטמים אודות טקסי זיכרון בבני ברק בהשתתפות מרשימה של המקומיים והנהגתם, במאמרים המסבירים מדוע החרדים עומדים בצפירה כאקט של הזדהות וכבוד ומדוע הם ימנגלו ויחגגו יחד עם כלל ישראל את חגיגות העצמאות.

הדיווחים הללו חשובים ויפים, הן בהיבט החדשותי והן בעצם הרעיון להרבות אהבה בישראל ולהדגיש את המחבר על פני המפריד. אך נדמה לי שלפעמים מרוב הלהט להסביר ולאחד אנו מפספסים את העיקר.

לאורך כל השנה מוזרמת אלינו אינפורמציה אין סופית בכל שטחי החיים. כדי למנוע מאיתנו את הבלבול, באופן אינסטינקטיבי אנו יוצרים לעצמנו תבניות חשיבה הכוללות חלוקה למגזרים. מגזר ערבי, מגזר חרדי, מגזר דתי לאומי. כך אנו מקטלגים בהבנה אירועים שונים למגזרים שונים, תופעות שונות לאוכלוסיות ייחודיות.

לטעמי, כאן שורש הבעיה. נכון לגמרי לתייג פרטים תחת מטריות, קבוצות ומגזרים כשאנו מבקשים למתוח קווי אפיון כלליים למגזר זה או אחר. אבל אם על הדרך אנו יוצרים את הדלת המפרידה והמנוכרת בין האוכלוסיות ומחילים עליהן את קווי הקיצון שבכל חברה וחברה – אנו חוטאים לאמת ועושים עוול למרקם החברתי בישראל.

אמש שוחחתי עם קרוב משפחה הנמנה על אחת החסידויות הנחשבת לשמרנית במיוחד. הוא סיפר לי שמידי יום זיכרון הוא מסביר לילדיו שהחיילים הנופלים הם קדושי עליון שקידשו שם שמיים ונפלו על קדושת ה' והם קוראים פרקי תהילים לעילוי נשמתם בעת הצפירה.

אני לא ממש הופתעתי שכן רבים מבין הסובבים אותי נוהגים כך. איני רואה בכך אייטם חדשותי משום שהתבנית המקובלת לפיה חרדים שונאים חיילים פשוט לא קיימת אצלי. היא לא קיימת משום שכאדם נורמטיבי איני מחיל קווי קיצון על מאות אלפי פרטים הממוקמים בטבורו של המגזר השלם.

מאחר והמגזר החילוני הוא הרוב המוחלט בעם – הוא אינו 'זוכה' לתיוג המגזרי. מעשים אלו ואחרים ב'מגזר' החילוני, תופעות אלו ואחרות בחברה הכללית, לעולם לא ייוחסו למגזר. הגיע הזמן לעשות חסד גם עם החברה החרדית.

לקראת יום העצמאות, דומה אפוא שהגיע הזמן להתנתק מהתבנית המגזרית, להפעיל חשיבה עצמאית ולזכור את הפרטים סביבנו. הפרטים שלעולם לא יזכו לכותרות אדומות ויהפכו לאייטמים בוערים אבל הם אלה שבסופו של יום מרכיבים את העם שלנו.