מרעילי נשרים משלמים מחיר אבסורדי

הצעת חוק מבקשת לבלום את תופעת הרעלת הנשרים בצפון והרעלת בעלי חיים בכלל. הרעלת 8 מתוך 20 מנשרי הגולן אינה הראשונה.

שמעון כהן , ז' באייר תשע"ט

לא מוגנים מספיק. נשרים
לא מוגנים מספיק. נשרים
צילום: חיים שוחט, פלאש 90

שמונה מתוך עשרים הנשרים שברמת הגולן הורעלו בסוף השבוע האחרון. בעקבות האירוע יוזמת החברה להגנת הטבע תיקון לחוק הגנת חיות הבר במגמה להחמיר את הענישה כלפי מרעילים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, על התיקון לחוק ועל משמעות ההרעלה והמניעים לה.

על המניע להרעלה האחרונה נזהר אלון מלקבוע עובדות מבלי שהפרשה נחקרה עד תומה, אך מניסיון העבר הוא אומר: "מכיוון שבגולן יש עדרים של פרות ומכיוון שמדי פעם יש טריפות של זאבים, עבריינים מקרב מגדלי הבקר שמים רעל בפגר של פרה והנפגעים הם הנשרים. אני משער שכך זה גם הפעם".

בדבריו מעיר אלון כי דווקא מי שהמגדלים מבקשים להרעיל אותו, הזאבים, אינם ממהרים להתפתות ולנגוס את פגר הפרה בשל חוש הריח המפותח שלהם שמזהיר אותם מהחומר שבפגר. זאת בעוד הנשרים אינם בעלי חוש ריח מפותח, כשאר הציפורים, ולכן דווקא הם הנפגעים המרכזיים מההרעלות הללו והם שמשלמים את המחיר.

אלון מציין כי בהרעלה האחרונה נפגעו גם תן ושועל, אך גם לו היה מדובר בפגיעה בזאבים הדבר אסור על פי חוק, בלתי מוסרי ופוגע בסביבה.

באשר לזהותם הספציפית של המרעילים באירוע האחרון הוא מבהיר כי הוא עצמו אינו שוטר ואינו חוקר, אך "אנחנו יודעים מי עשו את הדברים הללו בעבר. אני לא רוצה להאשים אף אחד עד שישימו עליהם את היד".

בעבר, מספר אלון, היו מקרים בהם הרעלת נשרים הביאה למותם של נשרים בהיקפים גדולים יותר והבולט שבמקרים הללו התרחש לפני כעשרים שנה, אז הומתו בהרעלה שלושים נשרים. "היו מקרים גדולים יותר, אבל במצב הנשרים היום כל נשר שמת זו מכה קשה לנשרים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשמונה". משום כך משקיעה המדינה משאבים לא מבוטלים במאמצים לבלום את התופעה.

על הצעת התיקון לחוק שאותה מתכוונת החברה להגנת הטבע לקדם בימים הקרובים אומר אלון: "הרעל שעשו בו שימוש לא חוקי, אבל הוא אצל אנשים במחסנים ופקחי רשות הטבע והגנים לא יכולים להגיע למחסנים ולחפש את הרעל הזה שנמצא שם. צריך אמצעים אפקטיביים חוקתיים שיאפשרו לאתר את הרעל הזה".

"בנוסף, כאשר כבר מאתרים את מי שעשה את זה, קשה להביא אותו לבית משפט כי צריך להוכיח שראו את היד שלו שופכת את הרעל לתוך הפרה. צריך לשנות זאת ולהביא למצב שמי שבשטחו או ברכושו נגרמה הרעלה הוא האחראי אלא אם כן יוכיח אחרת".

עוד קובע אלון כי לבד מאמצעי האכיפה והחקירה יש להעלות את רף הענישה ולהביא אותו עד כדי שלוש שנות מאסר ולהגדיר את המעדה כפשע ולא עוון או הגדרות פחותות משמעות. "אם בתי משפט יוכלו לתת עונשים כבדים תהיה הרתעה שתמנע את ההרעלות הבאות. האבסורד הוא שעד היום רוב מרעילי הנשרים לא הובאו כלל לבית משפט, למרות שיש על חלקם מידע שהביאו להרעלה. אני יכול לומר שבמקרים אחרים של פגיעה והרעלת עופות הענישה היא אבסורדית ויכולה להגיע ל-3000 עד 5000 שקלים, ועונשים כאלה לא מרתיעים ולא מונעים מהאנשים הללו לעשות את מעשי הנבלה הללו".