חברה במשבר. טבע
חברה במשבר. טבעצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

עשרות מדינות בארה"ב תובעות את חברת טבע וחברות נוספות על מה שהוגדר בתביעה כתיאום העלאת מחירים בלמעלה מ-80 תרופות.

בעקבות התביעה נפלה מניית טבע בתשעה אחוזים בפתיחת המסחר בבורסה בתל אביב ונראה כי המשבר שבו נמצאת חברת הענק רק הולך ומחריף.

על המשבר הזה, נסיבותיו והסיכוי להיחלץ ממנו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל קרן ההשקעות 'אביב ניהול קרנות', המזכיר כי "טבע היא כבר מזמן לא חברה ישראלית. פחות מ-15 אחוזים מהעובדים הם ישראלים. טבע של הורביץ הייתה ערכית וישראלית, אבל מאז חלו כמה שינוים. החברה צמחה בצורה מטורפת, הרבה מעבר ליכולות שלה והגיעה לחובות של 26 מיליארד דולר כשהמכירות שלה הן 17 מיליארד דולר. שנת 2016 הייתה השנה האחרונה שבה היא הרוויחה. מאז החברה מפסידה כסף ובהיקפים כאלה זה דבר מאוד בעייתי".

באשר לגילוי האחרון בארה"ב, הגילוי שהוביל לתביעה נגד 'טבע' ונגד חברות פארמה נוספות, אומר צדוק כי העובדה שחברות אמריקאיות גדולות כלולות גם הן בתביעה אינה מנקה את המעורבות של טבע והדבר צפוי להכניס אותה לבעיה פיננסית נוספת. "ניתן לדבר על קנסות או פיצויים בגובה של שני מיליארד דולר או יותר, מה שיכול לפגוע משמעותית גם בתכנית ההבראה שלה".

בדבריו מזכיר צדוק כי "טבע נפלה עם רכישת החברה המקסיקנית שהתברר שמאחוריה כמעט ואין פעילות. משהו בבדיקת הנאותות היה שגוי. זו לא טעות שקורת בכל יום, אלא סימן לאיזושהי מגלומניה של חברה שרוכשת כל דבר שזז ומזלזלת בבדיקות וכך מתחילות הצרות הגדולות".

לצד הבעיות המקצועיות ניהוליות וכלכליות, קובע צדוק כי בניהול 'טבע' "יש גם בעיות אתיות קשות". בהקשר זה הוא מציין כי החברה שלו כבר אינה מוכרת את טבע מתוך תפיסה לפיה נכון וראוי להשקיע רק בחברות הוגנות. "טבע של אלי הורביץ הייתה חברה מאוד ערכית, אבל הבעיות התחילו כשההנהלה החדשה סירבה לחשוף את נתוני השכר בתואנה שהם נסחרים גם בחו"ל, והתברר שהשכר עלה פלאים מאז שהוחלפה ההנהלה. רצו לפטר 5000 עובדים כי החברה לא נערכה מספיק לפקיעת הפטנט של הקופקסון ולתחרות בתרופת הדגל של החברה, ובמקום שההנהלה תוריד משהו בשכר הלכו על כיוון של פיטורי 5000 עובדים. גם עכשיו שכר המנכ"ל החדש-ישן, שולץ, עומד על 120 מיליון שקלים ב-2018. כשלוקחים מנכ"ל לחברה כזו חושבים על שכר ראוי, אבל כשהחברה בצרות ומפסידה כל כך הרבה, מצפים גם מההנהלה לצמצם מהבונוסים שלה, בעיקר כשמדברים על פיטורין".

"נושא הערכים קשור לא רק למשכורות ופיטורי עובדים, אלא גם לאופן ניהול הסיכונים. יש כאן בעיה ערכית כשלוקים במגלומניה ועובדים בשביל הבונוסים ולא בשביל בעלי המניות. כרגע אני לא יודע אם שולץ מסתכל על הצד האתי של החברה. אני מתאר לעצמי שלא, כי אם הוא לא ויתר על הבונוסים שלו בשנה שעברה הוא כנראה לא עוסק בנושא האתי. זו בעיה מאוד רצינית כי היום בעולם מבינים שכלכלה ואתיקה הולכים יחד. חברות אתיות שורדות וחברות לא אתיות נעלמות. צריך להבין שטבע במצב קשה עד כדי סכנת קיום. במצב הנוכחי של ההפסדים היא צריכה למכור חברות ולמכור החזקות שלה, ולהתמקד בהחזקות לא רווחיות שניתן לקבל עליהן הרבה כסף, מה שייצור בעיה מול המתחרים שלה, אבל טבע צריכה לחשוב על השרידות הפיננסית שלה. זה לא יהיה קל עם המשפט שהולך להתקיים בארה"ב".

באשר להשפעה של תרחיש כזה של קריסת 'טבע' על הכלכלה הישראלית, סבור צדוק כי מדובר בהשפעה מינורית באופן יחסי, בין השאר גם משום שטבע הפכה לחברה גלובלית וכעת עבור הכלכלה הישראלית 'טבע' נחשבת ככל החברות הגלובליות המחזיקות מרכזי פיתוח בישראל. במציאות שכזו כאשר חברה גלובלית קורסת כלכלת ישראל אינה נפגעת מכך. "יש נזק כלשהו ומעגלים נוספים של חברות שמספקות שירותים ל'טבע', אבל היום צריך להתייחס ל'טבע' כאל חברה גלובלית. היא חייבת 26 ממיליארד דולר למשקיעים בחוץ. המניה שלה נסחרת בעיקר בחו"ל, כך שהבנקים שנותנים לה אשראי הם בנקים זרים וקריסה שלה לא תביא לפגיעה כוללת בכלכלה הישראלית".