השימוע לנתניהו לא מתעכב בגלל פרקליטיו

היו"ר לשעבר של ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד: העיכוב בשימוע לנתניהו לא תלוי בפרקליטיו אלא בועדת ההיתרים שאינה מתכנסת לדון בשכרם.

שמעון כהן , ז' באייר תשע"ט

לא תרגיל שלו. בנימין נתניהו
לא תרגיל שלו. בנימין נתניהו
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90

הכול תלוי בוועדה שמתעכבת. בומבך

היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, משיב היום להודעתם של פרקליטי נתניהו שדיווחו לו על רצונו של ראש הממשלה לקיים שימוע בתיקי 1000, 2000 ו-4000, אך לטעמם יש צורך בפרק זמן ארוך יותר על מנת להיערך לשימוע.

היועמ"ש מציין בהודעתו שפרקליטי נתניהו סירבו לקבל את מכתבו שלו, ולכן הוא מפרסם את מכתבו בתפוצה רחבה. ניתן להעריך שהסיבה לסירובם לקבל את המכתב היא חלק מסירובם לפעול לקידום עניינו של נתניהו בשל העיכובים בהסדרת שכרם.

בראיון ליומן ערוץ 7 מצדיק עו"ד אילן בומבך, בעבר יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, את טיעוני הפרקליטים המסרבים לקחת חלק מהליך המשפטי כל עוד לא הוסדר שכרם. זאת בהמשך ישיר לסירובם לקחת מלשכת היועמ"ש את חומרי החקירה בשל טיעון זה.

"השאלה המקדמית שצריך לשאול היא האם פרקליטי נתניהו נוהגים כדין כשהם מסרבים לקחת את החומרים עד שיוסדר שכרם והתשובה היא כן. כללי האתיקה של לשכת עו"ד קובעים שעורך דין יכול להפסיק טיפול אם לא שולם שכרו. אנחנו במצב שהתיק לא ממש התחיל. אם היינו בעיצומו של משפט פלילי היינו צריכים את אישור בית המשפט להפסקת המשפט, אבל כאן השימוע לא החל, ולכן אין בעיה מבחינת פרקליטי נתניהו לא להתחיל את הטיפול ולא לקבל את החומרים. לא יעלה על הדעת שעורכי דין כאלה יטפלו חינם בעניינו של ראש הממשלה. זה דבר לא ראוי ולא מקובל".

בדבריו מזכיר עו"ד בומבך כי שאלת שכרם של עורכי הדין תלוי ועומד בפני ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה, והיא זו שדנה בשאלת התרומות אם מותר לראש הממשלה לקבלן או לא על מנת לממן את שכרם של פרקליטיו, ומשום כך השאלה צריכה להיות מופנית לועדת ההיתרים ולא לפרקליטי נתניהו.

"בג"ץ קבע שצריך לתת שימוע לפני שמכריעים אם יכול ראש הממשלה לקבל תרומות או לא. כאן העניין תקוע וצריך לברר מדוע הוא תקוע. לאור הדחיפות של העניין אין סיבה שהדיון לא יתקיים מחר או מחרתיים", אומר בומבך השב וקובע כי דרישתם של פרקליטי נתניהו להסדרת שכרם בטרם תחילת טיפולם בתיק היא דרישה מוצדקת וסבירה.

ומה באשר לטיעונים ולפיהם לא מדובר אלא בתרגיל משותף של נתניהו ופרקליטיו, וכל תכליתו של התרגיל היא משיכת זמן? את הטיעון הזה פורך בומבך ואומר: "אם היו מושכים את הזמן כל הזמן הינו יכולים לראות בזה תרגיל. אבל כל עוד ועדת ההיתרים אפילו לא מתכנסת, לא דנה ולא מזמינה את הצדדים להופיע בפניה, אני מתקשה לראות בכך תרגיל".

"אין ספק שמדובר בחומרי חקירה רבים ועצומים, מדובר במאות קלסרים וצריך זמן ללמוד את זה. משעה שהיועמ"ש איפשר לדחות את קבלת החומרים עד אחרי הבחירות, צריך למדוד את הזמן החל מהרגע שבו ועדת ההיתרים הכריעה בשאלת התרומות אם יותר לו או לא. מהרגע שהיא הכריעה ניתן יהיה להפעיל את שעון העצר, אבל לא ניתן לעשות זאת לפני שהועדה דנה בכלל בבקשה".

באשר לפרק הזמן שלו נדרשים פרקליטי נתניהו על מנת ללמוד את התיק והחומרים שבו בטרם הם ניגשים לשימוע, מציין עו"ד בומבך כי "העניין תלוי במורכבות. מדובר בשלושה תיקים לפחות, וצריך ללמוד את החומרים, לשקול את העדויות, להכין טיעונים. היועמ"ש צריך להיות פתוח לשיכנוע, וכדי שזה יקרה הטיעון צריך להיות סדור ומבוסס על החומרים, העדויות והמסמכים שבתיק, ואלו דברים שעל סמך ניסיון העבר לוקחים לפחות חצי שנה. נכון שיש מי שטוען שהדבר משחק לידי ראש הממשלה, אבל הצדק צריך להיראות ולהיות שוויוני. לא יתכן שראש הממשלה יקופח רק משום שוועדת ההיתרים לא מכריעה ונוצר כדור שלג שלא מאפשר להתחיל לספור את הזמן כי החומרים לא הגיעו לידי פרקליטי ראש הממשלה".

על כל זאת הוספנו ושאלנו אם גם טיעון פוליטי מדיני יוכל להתקבל כעילה למתן פרק זמן נוסף, כלומר, האם העובדה שראש הממשלה נמצא בעיצומה של הקמת ממשלה חדשה ובהמשך גם מול טיפול בתכנית מדינית מצידו של טראמפ, הדבר יכול להוות סיבה ראויה למתן תוספת זמן. כאן בומבך מביע הסתייגות ברורה:

"היועמ"ש לא צריך להתחשב בעניינים הפוליטיים או המדיניים. יש כאן לכאורה-נאשם שצריך לקבל את זכות השימוע אבל לא לדחות את הדבר עד אין קץ בנימוק של הליך מדיני או הרכבת ממשלה. מטבע הדברים ראש ממשלה הוא אדם עסוק מאוד וצריך למצוא את האיזון הנכון. אי אפשר לדחות את הדברים, אבל לפחות שיאפשרו החלטה דחופה של ועדת ההיתרים".