היגרת לחו"ל ואיבדת ת"ז? לא תקבל חדשה

בג"ץ קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי אזרח ישראלי שאינו תושב איננו זכאי להנפקת תעודת זהות

מיכל לוי , ט' באייר תשע"ט

תעודת זהות. אילוסטרציה
תעודת זהות. אילוסטרציה
צילום: פלאש 90

אזרח ישראלי שהעתיק את מקום מגוריו לחו"ל ואיבד את תעודת הזהות הישראלית שלו לא יוכל לקבל אחת חדשה - כך קבע בג"ץ.

העתירה הוגשה על ידי ישראלי המתגורר בחו"ל, שאיבד את תעודת הזהות שלו ששימשה אותו בביקוריו בישראל. בג"ץ קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי אזרח ישראלי שאינו תושב איננו זכאי להנפקת תעודת זהות – בין אם זו הנפקה של תעודה בפעם הראשונה ובין אם זו הנפקה של תעודה שאבדה.

האזרח, שגר באוסלו בירת נורבגיה, איבד את תעודת הזהות שלו אשר לטענתו שימשה אותו בעת ביקוריו התכופים בישראל.

זאת, בין היתר, לשם טיפול בנכסיו שבארץ ולשם פתיחת חשבון בנק בישראל. לאחר שרשות האוכלוסין וההגירה סירבה להנפיק לו תעודה חדשה, עתר האזרח לבג"ץ.

במסגרת העתירה נדונה השאלה האם אזרח ישראל שמרכז חייו בחו"ל זכאי להנפקת תעודת זהות חדשה לאחר שאיבד את תעודת הזהות שלו והצהיר על אובדנה לרשות האוכלוסין וההגירה.

הפרקליטות, שייצגה את רשות האוכלוסין וההגירה, הפנתה את בית המשפט לסעיף בחוק מרשם האוכלוסין, שכותרתו "זכות לקבל תעודת זהות". הסעיף קובע כי "תושב הנמצא בישראל ושמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות". נטען כי בנוסח החוק "תושב הנמצא בישראל" מוטמעת דרישה לישיבת קבע בישראל, עליה לא עונה עותר שמתגורר בחו"ל.

עוד טענה רשות האוכלוסין וההגירה כי אזרח ישראל שחי בחו"ל איננו זקוק לתעודת זהות גם כאשר הוא נוהג לבקר בארץ לעתים תכופות למטרות עסקים, יכול לזהות את עצמו באמצעות דרכון ישראלי – תעודה מזהה שאמורה להספיק גם לצרכי עסקים ומסחר וכן לשם פתיחת חשבונות בנק וניהולם.

בג"ץ קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה וקבע כי למרות היות העותר אזרח ישראל, אין לו זכות לקבל תעודת זהות ישראלית מהרשות, ולרשות אין חובה להנפיק לו תעודה כזאת.

עוד קבע בית המשפט כי ביקורים בישראל מבלי לקבוע בה את מרכז חייו, לא יגדירו את העותר כתושב החייב לקבל תעודת זהות.

בית המשפט עמד על כך שאין הבדל בין אזרח שאיננו תושב המבקש לקבל תעודת זהות בפעם הראשונה לבין אזרח שאיננו תושב שאיבד את תעודת הזהות שלו אותה קיבל כשהתגורר בישראל ומבקש להנפיק כעת אחת חדשה.