עונה לאנשי השמאל:
''בורים ועמי ארצות. נבחרנו כדי לקבל החלטות''

ח"כ אוחנה משיב לביקורת נגד הרפורמות במערכת המשפט. "פרקליטים ושופטים מהלכים אימים על נבחרי ציבור פן יקבלו החלטות שלא נוחות להם".

חזקי ברוך , ט' באייר תשע"ט

ח"כ אמיר אוחנה
ח"כ אמיר אוחנה
צילום: חזקי ברוך

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) מגיב בערוץ 7 לדאגותיה של נשיאת בית המשפט העליון מפני פגיעה בעצמאות השופטים, מספר על התקדמות המו''מ הקואליציוני ומגלה איזה תיק היה רוצה בממשלה הבאה.

"מדי כמה שנים אנחנו מבקשים לבצע שורה של שינויים במערכת האיזונים העדינה של בין בית המשפט למערכות האחרות ומיד אותו גורם שמבקש לבצע את השינויים מוקע על ידי השופטים ועוזריהם הרבים בתקשורת כאויב שלטון החוק'', אומר אוחנה.

''זה לא נכון, אנחנו מבקשים להגשים את הדמוקרטיה ובדמוקרטיה מי שיוצר את הנורמות זה הציבור באמצעות נבחריו ולא 'מועצת גדולי התורה' עם גלימות אבל בלי כיפות שהם שופטי העליון, שאינם עומדים בפני הציבור אחת ל-4 שנים כדי לקבל את אמונו של הציבור ואינם נושאים באחריות. אנחנו אלה שנחליט".

ח''כ אוחנה הודף את הביקורת שנשמעה משופטים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים מהשמאל הטוענים שחברי הכנסת מהימין רק משרתים את ראש הממשלה שמבקש להעביר את חוק החסינות. "הם בורים ועמי ארצות. משום שכל השינויים הללו כולל שינוי שיטת בחירת השופטים ופיסקת התגברות, אני וחבריי הובלנו הרבה לפני חקירות נתניהו. יש פה דיון אמיתי ואנחנו מאמינים בדברים הללו וכדי ליישם אותם אנחנו צריכים להקים קואליציה.

"חוק החסינות קיים בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת בעולם", אומר אוחנה, "לפני 2005 בישראל ברירת המחדל הייתה חסינות והכנסת רשאית הייתה להצביע על הסרתה והדבר הזה צריך להתהפך חזרה משום שלא יכול להיות ששופטים, פרקליטים, מהלכים אימים על נבחרי ציבור פן יקבלו החלטות שאולי לא נוחות להם. ראה ערך רוני אלשיך מפכ"ל המשטרה היוצא שאמר 'יחא"ה מרכיבה ומפילה ממשלות'. זה לא דמוקרטי".

אוחנה מתייחס למו"מ עם השותפות הקואליציוניות, "אני מאמין שזה הולך להיפתר ולהיסגר. כל גורם במסגרת מו"מ מהסוג הזה מטפס על הצמרת הכי גבוהה כדי למקסם הישגים אבל ברור לכולם שהם ירדו מהעצים ויהיו פשרות ויגיעו לעמק השווה ונקים קואליציה טובה למדינת ישראל ולעם ישראל".

הוא לא רואה סיכוי לצירוף ''כחול לבן'' לממשלה החדשה, ''הבטחנו להקים קואליציה ימנית ולאומית לעם ישראל".

ח"כ אוחנה מספר מדוע הוא היה רוצה להחזיק במשרד התקשורת, ''יש שורה של שינויים שצריך לעשות בתקשורת במדינת ישראל". הוא שוקל לבטל את תאגיד השידור הציבורי: ''עוד ב-2016 כשהדעות נחלקו בין אלה שהיו עם רשות השידור ואלה שהיו עם התאגיד, אני היחיד שאמרתי 'לא זה ולא זה'.

''האם לא הגיעה העת בחלוף כמעט 100 שנים מהיום שבו השידור הציבורי בא לעולם, האם יש צורך שאנחנו אזרחי ישראל נממן ב-750 מיליון בשנה את הערוץ שהרבה רייטינג אין לו?

"למה שלא יהיו יותר ערוצים פרטיים? אני לא בעד פחות תקשורת אלא יותר תקשורת ופחות רגולציה. האם אנחנו צריכים שידור ציבורי? אנחנו מוצפים במידע ולכן לא בטוח שיש הצדקה לשלם 750 מליון. אם אקבל את התפקיד אשמע את כל הצדדים ואקבל החלטה".