ניר ברקת: הרב אליהו השפיע על תפישת עולמי

הייתי ילד ירושלמי בן 7 כשפרצה מלחמת ששת הימים, גרתי אז במחנה אלנבי, שכונה קטנה ליד בקעה, כקילומטר מארמון הנציב.

אני זוכר היטב כיצד מילאתי שקי חול כדי לעזור ללוחמים להתחפר ולהתכונן למלחמה. אני זוכר את קולות המלחמה כשהורי, אחי אלי ואני הסתתרנו מתחת למיטה כשהפגזים הירדנים נפלו על השכונה,
אני גם זוכר את קולות השמחה והנצחון כשירושלים שוחררה בזכות תעוזת הלוחמים. הזכות לגדול ולגדל ילדים בירושלים, הייתה ונשארה עבורי נס אחד גדול.

כעשור אחרי אותה מלחמה זכיתי גם אני להתגייס לצנחנים ולשרת בגדוד 890 כלוחם, כקצין, וכמפקד פלוגה במלחמת לבנון הראשונה, ולאחר מכן כמפקד פלוגה בגדוד 7008 בחטיבת צנחנים במילואים, באינתיפאדה הראשונה.

במעמד זה, אני מבקש להזכיר ולזכור את אחי לנשק איתם יצאתי לקרב שנפלו. את מוקי קנישבך ז"ל, בן יחיד לניצולי השואה שמואל ז"ל ופנינה תיבדל לחיים ארוכים, מוקי היה מפקד הפלוגה המסייעת בה שירתי כמפקד מחלקת מרגמות. במהלך מבצע מוביל באוגוסט 1980, בקרב פנים מול פנים עם מחבל, מוקי נהרג מצרור מטווח אפס, באותו קרב נפצעתי כשקמתי להסתער על המחבל.

אותו קרב היה אירוע שעיצב את חיי וחיבר אותי למשפחת השכול.

אני מבקש גם להזכיר את החייל שלי עודד יזרעאלי ז"ל שנהרג בלבנון ב 1982. אני מאחל לכולנו להיות ראויים לחברינו הנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה, לאנשים שמסרו את נפשם למען מדינתנו האהובה.

לאחר שהשתחררתי סיימתי את לימודיי לתואר ראשון במדעי המחשב ולמדתי לקראת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודים ולמילואים, הייתה לי הזכות להיות מהראשונים בעולם לפתח תוכנת "אנטי וירוס".

הקמתי וניהלתי עם שותפיי עמרי, יובל ואחי אלי את חברת BRM, היינו ממקימי חברת צקפוינט וחברות נוספות והיינו מחלוצי ההיי טק הישראלי.

ברוך ה' הצלחנו בעסקים. לאחר שעשינו לביתנו, התחלנו לעסוק בפילנתרופיה, ומצאנו עצמינו אשתי ואני משקיעים מיליוני דולרים בתחומי החינוך וחברה. ככל שהתעמקנו ועסקנו בענייני ציבור כפילנתרופים ישראלים, התחלנו להבין את האתגרים הציבוריים הגדולים העומדים בפני ירושלים ומדינת ישראל, מה שהוביל אותי בגיל 42 לפרוש מכל עסקיי, ולהתמסר באופן מלא לשרת את ירושלים.

אבי היקר, בירך אותנו האחים בשתי ברכות חשובות – הראשונה, שנזכה לשלם הרבה מס הכנסה,
ובזכות זאת שנוכל להתמסר ולשרת את הציבור באמונה בשקל לשנה. המסע הציבורי לא היה קל ודרש תעצומות נפש ואמונה בדרך.

את חמש השנים הראשונות בשירותי הציבורי ביליתי על ספסלי האופוזיציה של העיר ירושלים, ניצלתי את הזמן ללמוד את המערכת הציבורית וגיבשתי תכניות נרחבות להצלחתה של ירושלים, תכניות שהביאו אותי לראשות העיר ולהישגים בהמשך.

אני מבקש להזכיר במעמד זה את כבוד הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, אותו הכרתי ב 2004. הרב השפיע על תפישת עולמי כאדם ונבחר ציבור, למדתי ממנו, והוא שלח אותי לשליחויות שונות, רובן ככולן לגישור ופישור בין ניצים שונים. למדתי ממנו את החשיבות והעוצמה שבאחדות בעם ישראל בכלל, ובירושלים בפרט.

כאשר ביקרתי את כבוד הרב בבית החולים שערי צדק ב 2007, הוא הניף את אצבעו לעברי וציווה עליי – תשמור על ירושלים. את הרגע הזה לא אשכח לעולם, והציווי הזה אינו פג תוקף לעולם.

בהתאם לכך, כשנבחרתי והובלתי את ירושלים עשור בשנים, כל צעד ושעל שעשיתי, כל החלטה ועשייה, היה במחשבה של מה טוב לירושלים, כיצד לשמור עליה, לפתח אותה ולגרום לשגשוגה. ירושלים היא עיר שלא חולקה לשבטים. חיים בה כיום כ 900,000 נפש מתוכם כ-300 אלף תושבים ערבים, למעלה מ 200 אלף תושבים חרדים והשאר ציבור דתי לאומי וחילוני. אין כמעט קונפליקט במדינה ובעולם שלא ישב על שולחני, כראש העיר, נדרשתי לקדם את ירושלים לטובת כלל תושביה, למבקריה ולאוהביה בעולם כולו.

בירושלים, קונפליקטים אינם "בעייה" אלא "תכונה", ריתק אותי לעסוק בסוגיות יסוד, לחבר בין קצוות, ולקדם את ירושלים בשמחות וגם בתקופות מאתגרות.

עסקתי רבות במושג "סטטוס קוו". מושג חשוב ורלוונטי היום יותר מתמיד, הפרשנות שאני נותן למושג סטטוס קוו הוא: שבמקומות בהן לא ניתן לגשר בין תפישות עולם מנוגדות, בין חילונים לחרדים, בין יהודים למוסלמים, בין ימין לשמאל, מייצרים "פשרות חברתיות" במטרה לחיות יחד, בעולם שאינו מושלם עבור אף אחד, בעיר ששייכת בהגדרה, לכולם!

כי כולנו רוצים לראות את הצלחתה של ירושלים וכולנו מבינים שלחיות יחד בירושלים זו זכות עצומה.

בשנים האחרונות הוכחנו שירושלים מתפתחת כפי שלא התפתחה משך אלפיים שנה! רק בשנה האחרונה נתבשרנו שירושלים היא העיר הצומחת ביותר בעולם בתחום התיירות, והצומחת ביותר בעולם בתחום הייטק, וזאת לצד הצלחה בתחומים רבים ונוספים.

התכבדתי להעביר את העיר לבאים אחרי בתנופה גדולה, ועם אופק של צמיחה ושגשוג. לאחר ששירתי את תושבי ירושלים ב-15 השנים האחרונות, גמלה בליבי ההחלטה לקחת את ניסיון חיי ולהביא אותו לרמה הלאומית.

ב5 ליוני, לאחר עבודה של כ 7 חדשים עם צוות חוקרים אמריקאי בשיתוף עם פרופ' מייקל פורטר מבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, נציג תכנית לחיזוק הפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל שכולל את הנגב והערבה, הגליל והגולן ואת יהודה ושומרון, לצד המשך פיתוחה של ירושלים. קידום הפריפרירה בוער בעצמותיי, וחייב לבעור בעצמות כל חברי הבית הזה, שכן בשנת 2048, כשמדינת ישראל תהיה בת 100, יתווספו למדינה כ 8 מיליון נפש.

אסור לנו להגיע למצב שמירב האוכלוסייה תתרכז בין גדרה לחדרה. אנחנו צריכים לחולל שינוי תפיסתי ולהגדיר כמשימה לאומית לשמור על חבלי ארץ ישראל בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה, להפוך את הפריפריה הגאוגרפית ל"מרכזי צמיחה" ולהפוך את החיים והפרנסה בהם לאיכותיים ותחרותיים ולגרום ליישוב הארץ כולה. אני מתכוון לפעול למימוש משימה זאת בכל כוחי ולשם כך אשמח לשיתופי פעולה נרחבים.

לסיום דבריי, אני רוצה לומר תודה לחבריי בתנועת הליכוד שהביעו את אמונם בי בפריימריז, ותודה ל 1,140,370 אזרחי ישראל שבחרו בבחירות האחרונות בליכוד.

באותה נשימה, אני כמובן מחוייב ומתחייב לשרת את הציבור הישראלי כולו, מימין ומשמאל, יהודים ושאינם יהודים. תודה להוריי, לאחיי ובנותיי ולמשפחתי המורחבת, וכמובן לאהבת חיי, לאשתי היקרה בברלי על הכל!

ואסיים בברכה, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.