אסון מעלות: "ננציח את גבורת התלמידים"

45 שנים אחרי הפיגוע הקשה במעלות שובר יעקב אסולין שתיקה ומספר את סיפורי הגבורה של התלמידים - כדי לקיים את צוואת אחיו.

ערוץ 7 , י' באייר תשע"ט

בית הספר במעלות לאחר הטבח
בית הספר במעלות לאחר הטבח
צילום: סער יעקב, אוסף התצלומים הלאומי

45 שנים אחרי האסון הנורא במעלות ששינה את חייו - ונצרב בתודעה הלאומית כחדירת המחבלים הקשה ביותר שידעה המדינה - שובר יעקב אסולין שתיקה ומדבר לראשונה על הפיגוע בו איבד 22 מחבריו.

אסולין סיפר בראיון לעיתון 'ישראל היום' מביתו בארה"ב, "אני זוכר איך בכל חצי שעה המחבלים הוציאו מהכיתה עוד קבוצה של תלמידים, שתחצוץ בינם לבין חיילי צה"ל כמגן אנושי בזמן ניהול המו"מ על שחרורנו. בסבב האחרון, לפני שהחיילים פרצו לבית הספר שבו הוחזקנו כבני ערובה, המחבל נכנס לחדר והצביע עלי".

"הוא התחיל כבר לצאת מהחדר עם שאר הקבוצה, אבל חיים, אחי הגדול שהיה לידי, דחף אותי למטה ואמר לי: 'אתה תשב, אני אלך במקומך. כבר עברתי את החוויה הזאת שיורים לי בין הרגליים. כל החבר'ה שיצאו בסבב הזה, נפצעו הכי קשה", הוסיף אסולין.

אחיו, שהיה גדול ממנו בשנה, נפצע באורח קשה וחולץ בנס מחדר המתים לאחר שכבר חשבו שאינו בינו החיים. לפני כשנה נפטר האח ממחלה קשה ולפני מותו ביקש להנציח את גבורת התלמידים שרבים מהם לא שרדו את האסון.

"חיים הפך לשליחות את מה שלי היה קשה מאוד להתמודד איתו: לזעוק את הזעקה של כל החברים הטובים שלא יצאו משם. כשהוא היה על ערש דווי, התחייבתי בפניו שאני אמשיך את המורשת שלו. צריך לזכור שהמורים והמלווים המבוגרים ברחו משם והותירו אותנו, ילדים בני 15-17, לבד עם המחבלים. התחייבתי בפניו שאספר את סיפור הגבורה שלו ושל חברינו שלא קיבלו מהמדינה את ההכרה, שלו היו חיילים - בוודאי היו מקבלים ממנה עיטורי גבורה על אומץ ליבם ועוז רוחם", סיכם אסולין.