בשבע מהדורה דיגיטלית

על העוקץ ועל העוקץ

תאגיד השידור הציבורי 'כאן' העלה השבוע לקראת האירוויזיון סרטון רשמי הקורא לתיירים מהעולם להגיע לישראל.

רבקי גולדפינגר , י"א באייר תשע"ט

מתוך הסרטון
מתוך הסרטון
צילום מסך

הסרטון, שמופץ בקרב מיליוני צופי האירוויזיון, היה הזדמנות נהדרת לנצל את תשומת הלב הבינלאומית ולספר בגאווה ובפטריוטיות על הארץ היפה, על שמורות הטבע המרהיבות, על המדינה המפותחת, על אתרי קודש מרתקים, על מפעלי החסד והערבות ההדדית ועל היסטוריה ארוכת שנים המקופלת בין רגבי האדמה. אבל בתאגיד השידור 'כאן' בחרו אחרת.

בסרטון, שמובא בסגנון מחזמר, צמד הכתבים אליה גרינפלד ולוסי איוב מקבלים בשדה התעופה זוג תיירים צעיר. השיר בשפה האנגלית קורא להם לצאת לחופשה חלומית בארץ זבת חלב ודבש, אבל באופן אבסורדי הסרטון רובו ככולו מתמקד בעוקץ.

"שמעתם שזו ארץ של כיבוש ומלחמה", כך בחרו בתאגיד לקבל את פני התיירים ההמומים. וזה עוד לא הכול. היהודים – כלומר, אנחנו - מוצגים בסרטון כאומה של גנבים, רודפי בצע, שמסתכנים בכבישים וצמאים לאהבת העולם. את יד ושם מציינים שם בגיחוך, ויש עוד דוגמאות למכביר. ומהי גולת הכותרת בישראל, אתם שואלים, לפי התאגיד היא לא אחרת מאשר השווארמה, זוהי תרומתנו הסגולית לעולם.

התגובות לא איחרו לבוא. חלק מהגולשים אומנם הביעו הנאה מהסרטון, אך רבים אחרים הביעו תרעומת על סרטון עמוס בזלזול בישראל, כזה שמתמקד בסטריאוטיפים אנטישמיים ואנטי ישראליים. לנוכח הביקורות הנוקבות מיהרו בתאגיד לפרסם תגובה ובה נאמר: "חשוב לנו להבהיר, הפקנו מחזמר סאטירי מלא בהומור עצמי ואהבה לישראל, שצוחק בעיקר על הסטיגמות שיש על ישראל בעולם ונכון... גם קצת עלינו".

"מחזמר סאטירי ומלא בהומור עצמי", כך הגדירו אנשי התאגיד את הסרטון הרדוד ונוטף הציניות שיצא מתחת ידם. ספק אם הם לקחו בחשבון כיצד אמירות מסוג זה עלולות להיתפס בקרב הצופים בעולם, שגם כך אינם אוהבי ישראל גדולים. ובימים שהאנטישמיות הולכת וגואה ברחבי העולם, תהיה זאת תמימות להניח שאלו המסרים שישראל צריכה להעלות על נס.

הומור עצמי הוא הומור שהופך תכונה שלילית קיימת ליתרון. האם כך תופסים אנשי התאגיד את ישראל ואת היושבים בציון? אם התשובה חיובית הדבר חמור אפילו יותר. מדובר היה בהזדמנות להגיע אל לבבות של רבבות אזרחי אירופה והעולם, ולבטא את ייחודה וסוד קסמה של מדינת ישראל, אבל אנשי התאגיד בחרו דווקא במסרים שטחיים שמלבים שנאה ויוצרים ריחוק.

העובדה שהסרטון הופק מכספי ציבור מרתיחה אפילו יותר. תאגיד השידור הציבורי עולה מדי שנה למשלם המיסים הון עתק, ועל המחוקק מוטלת האחריות לבחון אחת ולתמיד האם הוא אכן ממלא את ייעודו.