בשבע מהדורה דיגיטלית

התיישבו על הפינה - ביקורת רדיו

'קרליבך פינת ליפא' הוא יוזמה מרתקת של 'כאן מורשת' שהביאה למאזיני תחנת הרדיו שבע שעות שסקרו את סיפורן של 70 שנות מוזיקה חסידית

יוסף ארנפלד , י"א באייר תשע"ט | עודכן: 16:00

עשו את הבלתי ייאמן. דבורה גוטמן-קיציס
עשו את הבלתי ייאמן. דבורה גוטמן-קיציס
צילום: יח"צ

ההיכרות הראשונה שלי עם המוזיקה החסידית הייתה דרך מכשיר הפטיפון ומספר תקליטים גדול יחסית שהיה בבית הוריי.

רוב השמות שהיו במיינסטרים של אותם ימים אבדו בתהום הנשייה או הלכו לעולמם בשיבה טובה - בני הרבנים, קול סלוניקה, פרחי לונדון, פרחי ניו-יורק ועוד רבים אחרים שרק מתי מעט זוכרים. כמובן היו גם ירחמיאל ביגון ופרחי מיאמי עם התקליט הראשון שלהם שיצא מיד אחרי מבצע אנטבה, ר' בן ציון שנקר ור' שלמה קרליבך שזכו לאריכות שנים מוזיקלית.

לא הייתי חוזר לנבור בארכיון המוזיקלי האישי שלי אלמלא היוזמה של לימור גריזים-מגן, מנהלת 'כאן מורשת', שהחליטה לצרף השנה אל חגיגות העצמאות של מדינת ישראל חגיגות נוספות של סקירת היסטוריית 70 שנות מוזיקה חסידית. את הפרויקט עצמו הרימה דבורה גוטמן-קיציס, שלמרות הזמן הרב שחלף הצליחה לאתר לא רק אנשי מוזיקה, אלא גם מומחים שיעזרו לנתח את התהליכים ההיסטוריים (כמוני למשל, לטובת הגילוי נאות). התוצאה המרנינה שזכתה לכותרת "קרליבך פינת ליפא" שודרה ביום העצמאות במשך שבע שעות שידור, שעה לכל עשור, משנות ה-50 ועד היום.

לאורך התוכנית אפשר היה לשמוע שיחות, ראיונות והרבה מוזיקה מהתקופות השונות, בצוותא עם הסברים על התהליכים השונים. הרעיון היה לא לתת סקירה מדעית אלא לספר סיפור של תנועות והשפעות על פני כל עשור. כך למשל, בשעה הראשונה שעסקה בשנות הקמת המדינה ושנות החמישים סיפר הרב ד"ר איתמר אלדר על הניגונים שנדדו מהחסידים אל החלוצים, כמו השיר "הבה נגילה" שמבוסס על ניגון חסידי, או השיר "אשרינו" שאותו שרו הן בדרך לתאי הגזים והן על ידי החלוצים עם המילים "ארצה עלינו". במקביל התפתחו דוד ורדיגר (אביו של מרדכי בן דוד) ובן ציון שנקר, שביחד עם סדרת אלבומי ניחוח של חב"ד היו אבני הדרך בתקליטים הראשונים בארץ.

ככל שעברו השנים התחילה המוזיקה החסידית להתעצב ולקבל צורה תוך שלל הסתעפויות ופיתולים בדרך. ר' שלמה קרליבך, הרבי המזמר, התחיל להוציא שירים בארצות הברית ואווירת השינוי שחלה בעולם הגיעה גם למוזיקה החסידית כאן בארץ. הרב ברוך צ'ייט, שהקים את להקת בני רבנים, סיפר את סיפורם של שני השירים המוכרים שלו "מי האיש" ו"כל העולם כולו", שמושרים עד היום. מקהלת הרבנות הצבאית הוקמה, ר' חיים בנט התחיל את עשייתו המוזיקלית, פסטיבלי הזמר החסידי יצאו לדרך ומשכו אליהם קהל רב, דתי וחילוני.

משנות ה-80 הצטרפו לתעשייה אברהם פריד ומרדכי בן דוד - שני ענקי הזמר ששינו את פני השוק כולו. יחד איתם יצאה גם המוזיקה הים-תיכונית מהצללים, ישי לפידות הכניס את הדאנס, ערוץ 7 עלה לאוויר ושינה את צריכת השירים המגזרית, ערוצי הקודש הצטרפו והרדיו הדתי באותה תקופה היה בשיא פריחתו. גל החוזרים בתשובה של הבנאים, הרזאלים, קרדונר, עדי רן ודומיהם הוביל גם הוא לטוויסטים מעניינים בעלילה, כמו רנסנס מרגש של עולם הפיוטים ויצירת מוסיקה יהודית מקורית של דתיים מבית, כאשר ישי ריבו וחנן בן ארי כובשים את הבמות הגדולות ופורצים כל תקרת זכוכית.

במבט חיצוני יש מי שרואה במוסיקה החסידית מקשה אחת של 'אוי אוי', אך גם עבור מבינים בתחום, הצליחה קיציס לעשות את הבלתי אפשרי ולסקור כמעט כל התפתחות אפשרית בתחום, ולתת מבט רוחבי ומקיף של התהליכים המרתקים שעברה וממשיכה לעבור בימים אלה ממש. את כל הטוב הזה, היא ניפתה אל תוך שבע שעות מרתקות במיוחד, שזמינים להאזנה באתר של 'כאן מורשת'.