ביהמ"ש העליון: יש דין לא תקבל מידע על החופרים ביו"ש

שופטי העליון דחו את ערעור ארגון השמאל הקיצוני על ההחלטה לא לחייב את המדינה לחשוף מידע רגיש בנוגע לחפירות ארכיאולוגיות ביו"ש.

ערוץ 7 , י"א באייר תשע"ט

אתר ארכיאולוגי ביו"ש. ארכיון
אתר ארכיאולוגי ביו"ש. ארכיון
צילום: דוברות מתפ"ש

בית המשפט העליון דחה הבוקר (חמישי) ערעור שהגיש ארגון השמאל הקיצוני "יש דין" נגד החלטת ביהמ"ש המחוזי בנוגע לחשיפת מידע רגיש על חפירות ארכיאולוגיות ביו"ש.

בהחלטה לדחות את הערעור תמכו שופטי בית המשפט העליון נעם סולברג ויוסף אלרון, נגד דעתה החולקת של השופטת ענת ברון.

שופטי העליון אישרו את החלטת המחוזי לפיה אין לחייב את המדינה לחשוף מידע רגיש בשלושה נושאים: זהות האנשים והארגונים שהיו מעורבים בחפירות ארכיאולוגיות ביו"ש, מיקום האכסון של כל הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות באתרים ביו"ש, וכן מידע אודות השאלת ממצאים שנמצאו בחפירות לצדדים שלישיים.

"לאחר שעיינתי במכלול החומר שהונח לפנינו במסגרת הדיון בסוגיה זו, לרבות החומר החסוי שהוגש לעיוננו מטעם משרד החוץ ותגובות החופרים לפניות מטעם המשיבים, נחה דעתי כי בנסיבות העניין לא קיימת הצדקה להתערב בקביעתו העובדתית של בית משפט קמא שלפיה קיים חשש ברור ואמיתי מכך שפרסום שמותיהם של חופרים שקיבלו רישיונות חפירה באזור יהודה והשומרון עלול לגרום לפגיעה ממשית באינטרסים מקצועיים וכלכליים שלהם ושל המוסדות שאליהם הם משתייכים", כתב השופט אלרון.

השופט הוסיף, "שוכנעתי בצדקת קביעתו של בית המשפט ולפיה פרסום זהותם של החופרים חושף אותם לחרם אקדמי, באופן שעלול לחבל באופן ממשי בעבודתם המחקרית ובעתידם האקדמי. פגיעה זו עלולה להתבטא, בין היתר, בהגבלת אפשרותם לפרסם את מחקריהם בבמות מחקריות בינלאומיות; להשתתף ולהופיע בהרצאות ובכנסים אקדמיים; לשתף פעולה עם עמיתים ומתנדבים מארצות אחרות; לקבל מלגות ומענקי מחקר; וכן לקחת חלק בתכניות מתקדמות במוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בנוסף, שוכנעתי כי פרסום זהותם של החופרים עלול אף לפגוע ביכולתם למצות את החפירות הקונקרטיות שלגביהן התבקש המידע ולהביא לחשיפת תוצריהן בעתיד בדרך של פרסום אקדמי".

עם זאת החליט השופט אלרון לחייב את המדינה לחשוף את זהותם של חופרים שלמרות שתי פניות אליהם לא מסרו כי הם מתנגדים לחשיפת שמותיהם, וזאת להוציא חופר אחד שהסיבה לכך שלא השיב לפניות נעוצה ככל הנראה במצבו הבריאותי.

בנוגע לבקשה לחשוף את המידע אודות אכסון הממצאים הארכיאולוגיים קבע השופט אלרון, "בחינת נסיבות העניין מעלה כי פרסום המידע המבוקש עלול לגרום לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, בין היתר באופן של פגיעה באינטרסים שלה במסגרת משא ומתן עתידי מול הרשות הפלסטינית, ואף לשמש ככלי ניגוח בידי גורמים המבקשים לפגוע במדינת ישראל בזירה הבינלאומית".