בינת השבת

טכנולוגיות עתידיות ובראשן בינה מלאכותית הולכות ונכנסות אל תוך חיינו, ומעוררות לא מעט שאלות הקשורות להלכות השבת.

הרב יוסף צבי רימון , י"א באייר תשע"ט

הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון
צילום: חזקי ברוך

תחום הבינה המלאכותית מתקדם מאוד בשנים האחרונות. בעבר הבינה המלאכותית הייתה מסוגלת לבצע דברים שביקשו ממנה או דברים שתוכננו בתוכה. היא הייתה יכולה לפעול גם בצורה מחוכמת על פי נוסחאות וסטטיסטיקות שבהן הייתה מתוכנתת. ההתפתחות של הבינה המלאכותית היא שכעת מדובר על בינה מלאכותית לומדת. בינה מלאכותית שלא פועלת רק על פי הנחיות או סטטיסטיקות, אלא לומדת בעצמה. לומדת על פי נתונים מהעבר, לומדת על פי ניסיונה מדברים שביצעה בעצמה ועוד.

לדבר זה יש השלכות על תחומים רבים, כמו למשל בניתוח צילומי רנטגן וכדומה. רופא מתחיל יכול לנתח פחות טוב מאשר רופא ותיק שראה כבר מקרים רבים מאוד, ויכול לזהות ולאבחן בצורה מדויקת יותר. הבינה המלאכותית ראתה אלפי מקרים, מקרים שבן אנוש לא יכול להגיע אל כולם. על פי הניתוח של העבר, תוכל הבינה המלאכותית לתת אבחנה מדויקת יותר, ואף תוכל להתפתח וללמוד דברים חדשים כתוצאה מסנכרון של מקרים שונים וממציאת המכנה המשותף שאולי לעיתים נסתר מהעין האנושית. הבינה המלאכותית יכולה לזהות דברים רבים נוספים, להכין תרופה מדויקת ועוד דברים רבים. לאחרונה בוצע ניתוח גב באופן מוצלח ביותר על ידי בינה מלאכותית.

הבינה המלאכותית תהיה משמעותית בעתיד בכל בית, וכבר היום היא נמצאת בצורה פשוטה יותר בבתים רבים. גם היום יש לא מעט בתים חכמים, אולם הבית החכם כיום איננו חכם כל כך. בית חכם מאפשר לשלוט על כל הבית דרך המחשב או דרך אפליקציה או באמצעי אחר. ניתן ללחוץ על כפתור אחד ביציאה מן הבית, ובכך לכבות את כל המיזוג בבית, התאורה וכל דבר אחר. דברים אלו אינם יוצרים בעיה הלכתית. הם כמו שעון שבת מתוחכם, ודבר זה מותר לשימוש בשבת (בעבר היו שאלות ביחס למראית עין בשעוני שבת, אולם כיום כולם מודעים לכך ששעון שבת מפעיל דברים אלו, ואין בכך חשש של מראית עין).

דברים אלו אף מסייעים בעד השבת. למשל, ניתן ליצור מערכת שבכניסת השבת תנטרל את החשמל מכל המתגים בבית, כך שגם אם אדם יישען על המתג בשבת, האור לא יכבה או לא יידלק. כבר היום ישנו מקרר עם מצב שבת מיוחד, המתוכנת ל-40 השנים הקרובות, כך שהוא מכבה את האור לפני כניסת השבת ודואג לבטל את פעולת הטרמוסטט ודברים נוספים (ומחזיר אותם במוצאי השבת).

אולם בבינה המלאכותית יש דברים רבים מיוחדים שמאתגרים הרבה יותר. כבר היום מצויה בבתים רבים ה"אלקסה". האלקסה פועלת בעקבות דיבור שלנו. אם נאמר לה להדליק את האור או את המיזוג, היא תפעל בהתאם. אם נשאל אותה מהו מזג האוויר במקום מסוים בעולם, היא תאמר לנו. אם נבקש ממנה לספר בדיחה, היא תספר. מהו הדין של מלאכה בשבת באמצעות דיבור?

יש מקום להאריך בנקודה זו, אולם מסתבר לומר, שאם הדרך הרגילה להפעיל מכשירים היא על ידי דיבור, הרי שהדיבור ייחשב כמעשה של האדם (מעין דברי הגמרא בב"ק ס. ביחס לזורה, ובעקבות דברי הרא"ש שם, ואכמ"ל).

אולם ישנם דברים שפועלים ללא דיבור. למשל חיישנים שנמצאים בבית ומזהים כל תנועה של האדם. כאשר מדובר על חיישנים שגורמים לפעולה מיידית, כמו פתיחת דלת חשמלית, נראה ברור שיש לאסור (וזו הדעה המקובלת בפוסקים. אומנם, עיין תחומין ל"ו, במאמרו של הרב רבינוביץ', ובאמונת עתיך 104, במאמרם של הרב אלי רייף והרב דרור פיקסלר), שהרי האדם הולך למטרה זו, ומתכוון להפעילם באופן זה, ומסתבר שגם ההליכה תיחשב כמעשה בידיים (עיין במאמרו של הרב איתם הנקין הי"ד, אמונת עתיך 105).

יום שביתה

ישנם דברים מורכבים יותר. ישנה בינה מלאכותית שמזהה את ההרגלים שלנו. אם למשל בטמפרטורה מסוימת אנחנו רגילים לפתוח את התריס, תזהה הבינה המלאכותית את נוכחותנו ותפתח את התריס בהתאם להרגלים שלנו. אם אנחנו רגילים בזמן מסוים לשתות כוס קפה, הבינה המלאכותית תכין לנו כוס קפה בהתאם להרגל שלנו. במקרה זה, קלטה הבינה המלאכותית את העובדה שאנחנו באזור אך לא פעלה מיד. היא תפעל כביכול מעצמה בעוד כמה דקות.

ומה דינם של דברים שפועלים ממש מעצמם? למשל, הבינה המלאכותית מזהה שבמקרר נגמרו הביצים והחלב, והיא תזמין מעצמה מצרכים אלו. גם בצד השני, בחנות, תהיה בינה מלאכותית שתקלוט את הבקשה, ותדאג להעביר ביצים וחלב באמצעות רחפן או מכונית אוטונומית. במקרה זה, לא הייתה פעולה אנושית כלל ועיקר.

ישנם דברים שמסתבר להתירם. למשל, מזגן אינוורטר עובד בצורה מיוחדת. מזגן רגיל כבה ונדלק לסירוגין בהתאם לטמפרטורה בחדר. מזגן אינוורטר מתאים את עצמו בצורה הדרגתית לטמפרטורה בחדר. באופן זה הוא יעיל יותר וגם חוסך בחשמל. אולם כל פתיחה של דלת עשויה להשפיע עליו. השפעה זו לא תהיה ניכרת, אולם היא בוודאי קיימת. דבר זה מסתבר להתיר, מכיוון שאין הוא נמצא כלל במודעות של האדם (ויש להאריך במקורות בעניין זה ואכמ"ל). כך גם חיישנים שיקלטו את הפעולות של האדם, אולם לא תהיה בהם כל תגובה אלא רק לימוד המציאות.

מאידך, יש דברים אחרים שיש לאוסרם גם אם אין בהם איסור ישיר. חלקם מדרבנן, מדין עובדין דחול או מדין כבוד השבת, וחלקם אולי אף מדאורייתא. הרמב"ן (ויקרא כג, כד) מדבר על שביתת השבת, וכותב שאומנם אם אדם מטלטל מוקצה או קונה דבר כלשהו בחנות בצורה עראית הוא עובר על איסור דרבנן, אבל אם אדם מטלטל כל השבת כלים מפינה לפינה ועוסק במסחר, הרי שהוא עובר על איסור תורה (למרות שמקפיד לא לעבור על איסור תורה ישיר, כמו כתיבה), מכיוון שהשבת אמורה להיות "שבתון" – "יום שביתה ומנוחה – לא יום טורח": "ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטווינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום... ותהיה החנות פתוחה והחנווני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה שבתון, שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה".

אם לא ניתן כללים נכונים לשמירת השבת בעידן המודרני, תיעלם השבת חלילה. צריך לדעת שיש דברים שיש להתיר, אך מאידך דברים רבים יש לאסור, כדי לשמור על השבת. דין זה יהיה כאמור לעיתים מדרבנן ולעיתים מדאורייתא.

במרכז האקדמי לב אנחנו מקימים בימים אלו בית מדרש שיעסוק בטכנולוגיות עתידיות ובממשקים שלהם עם עולם ההלכה (בעקבות כולל אחדות מרדכי לזכרו של ר' מרדכי מירון ז"ל). כאשר נוצרת טכנולוגיה חדשה עשוי העולם ההלכתי להיכנס ללחץ ולחשוש מן ההשלכות. אולם בדרך כלל הטכנולוגיה איננה דבר שסותר הלכה אלא אדרבה, פעמים רבות הטכנולוגיה יכולה לסייע גם לעולם ההלכתי.

מרן הרב קוק לימד אותנו שעולמו של הקב"ה הולך ומשתכלל, לא הולך ומתקלקל. כמובן שטכנולוגיה חדשה דורשת התמודדויות חדשות, הלכתיות ואנושית, אולם בהדרכה נכונה גם דברים אלו יהיו חלק משכלול העולם, כפי שאפשר לראות גם כיום ברפואה ובתחומים נוספים.

הרב רימון ירצה ביום ראשון הקרוב בכנס 'החדשנות הטכנולוגית והאתגר ההלכתי' לזכר עו"ד ר' אליהו מירון ז"ל בישיבת מעלה אליהו, תל אביב

***

מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת shlomopy@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)