שבע וחצי שנים לאחר שחוקק החוק שאוסר על שימוש באסבסט, בצה"ל עדיין נעשה שימוש נרחב ביותר בחומר הרעיל שעלול לגרום למחלות מסכנות חיים. החוק חייב את צה"ל להסיר את האסבסט הפריך, סיבי האסבסט הגולמיים של המינרל, והציב לו תאריך יעד: אוגוסט 2018. אולם תחקיר מיוחד של 'בשבע' מלמד שהצבא לא עמד ביעדי החוק, ושנים ארוכות יעברו עד שהשימוש באסבסט הפריך ייפסק לחלוטין.
האסבסט הוא אחד החומרים המסוכנים בטבע. ברוב העולם המערבי החומר אסור בשימוש לחלוטין, ובמקומות אחרים ישנה רגולציה חמורה על השימוש בו. ישראל נמצאת באמצע: החוק הישראלי אוסר כל שימוש באסבסט פריך, ומטיל רגולציה חמורה על אסבסט צמנט (אסבסט שמעורב בחומרים אחרים). אך כאמור, למרות החוק שנחקק כבר ב-2011, בצה"ל עדיין נעשה שימוש נרחב מאוד באסבסט.
"הסכנה באסבסט נובעת מכך שהוא למעשה אבק רעיל שנכנס לדרכי הנשימה ומחולל מחלות חמורות", אומרת רעות רבי, מנהלת מחלקת אבק רעיל ואסבסט במשרד לאיכות הסביבה. "לכן הסכנה הגדולה היא דווקא מהשימוש במינרל הטהור. הוא המסוכן יותר. מדובר בסיבים מתפוררים מאוד שמשחררים חלקיקי אבק לאוויר. לפני שהבינו שמדובר בחומר מסוכן חשבו שמדובר בחומר מאוד יעיל, מכיוון שהוא מבודד מפני אש, הוא יוצר בידוד אקוסטי ובידוד תרמי ועוד שורה של יתרונות שהובילו לכך שהשתמשו בו בכל תוצרת כמעט".
האסבסט הפריך, כשהיה מותר בשימוש, אכן נכח בכל מקום. החל משכבות בידוד לגג, דרך חדרים אקוסטיים ועד לרפידות לבלמי רכבים. בצה"ל עיקר השימוש בו הוא בתוך כלים, ממטוסים ועד משאיות תובלה. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת השבוע קבע המבקר כי צה"ל לא פעל להוצאת החומר, ולמעשה כלל לא הוכנה תוכנית עבודה משותפת למשרד הביטחון ולצה"ל בתחום הגנת הסביבה.
"אנחנו לא יודעים מה בדיוק קורה בתוך צה"ל, כי הצבא לא נותן לנו גישה לבסיסים ולכלים", אומרת רבי. "מה שאנחנו יודעים בוודאות הוא שבמטוסים לא הסירו את כל האסבסט הפריך".
החוק שחייב את הסרת האסבסט הפריך אִפשר חריגה בכלי החירום של צה"ל, בתנאי שהרכבים יעברו תחזוקה מלאה מפעם לפעם. אלא שדו"ח בריק, שפורסם בקיץ שעבר, הראה שישנה בעיה גם בתחום התחזוקה השוטפת של מחסני החירום. "כל השיח שלנו מול הצבא לא פשוט", אומרת רבי. "אנחנו מקבלים מהצבא טיעונים שיש צרכים ביטחוניים שבגללם אי אפשר לפרק את האסבסט. אנחנו מבינים שיש צרכים ביטחוניים, אבל אנחנו צריכים לדאוג שהחיילים לא יהיו במצב של סיכון בלי שום צורך".
"פגיעה מבצעית בלתי רגילה"
במשרד הביטחון דוחים את טענות המשרד לאיכות הסביבה. "היעדים שנקבעו לצה"ל היו מראש בלתי אפשריים", אומר סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן, שעוסק בנושא. "אין אפשרות לצבא לעמוד בהם, כי בשביל זה ניאלץ להוריד בצורה משמעותית את רמת הכשירות המבצעית של הצבא. אנחנו מדברים על אלפי כלים בצה"ל שיש בתוכם רכיבים פנימיים מאסבסט. הרכיבים הללו אינם נגישים בקלות, ובשביל להסיר אותם צריך להשבית את הכלים לתקופה ארוכה במיוחד. זאת פגיעה מבצעית בלתי רגילה".
החוק נתן שבע שנים.
"אני לא יכול להגיד מה היה בתחילת הדרך, כי לא הייתי אז בתפקיד. אבל לפי מה שאני רואה במציאות, אני מעריך שהצבא לא ידע מה ההיקפים של השימוש, ומה המשמעות של השבתת הכלים לזמן רב כל כך. היום הצבא יודע את המשמעויות ולוקח אחריות על הנושא".
יש טענות שצה"ל לא משתף פעולה, ולא בנה תוכניות להתפרקות מהאסבסט.
"זה בפירוש לא נכון. ישבנו עם השר להגנת הסביבה, הסברנו לו את הבעיות וקיבלנו דחייה. הצבא בנה תוכנית מסודרת שהוא יכול לעמוד בה. נכון, היא איטית יותר, אבל היא תוציא את האסבסט הפריך מצה"ל בתוך כמה שנים".
למרות הסבריו של הרב בן דהן, במשרד להגנת הסביבה טוענים שאין תוכנית מסודרת להסרת האסבסט בצה"ל. לפי המשרד, הסיבה שצה"ל קיבל דחייה היא רק מפני שלא עמד בתאריך היעד. "מבחינת המשרד בוצעה הפרה של החוק", אומרת רבי.
במהלך הדיונים לאורך השנים עלתה טענה מהצבא כי אין תחליפים ראויים לאסבסט הפריך. לדברי רבי, גם טענה זו נדחתה. "המחוקק לא שלף את החוק הזה מהמותן. לפני שהוא נחקק נעשתה בדיקה מקיפה ונמצאו תחליפים טובים לא פחות לאסבסט. יש סיבה למה הוא אסור".
חולים אחרי שלושים שנה
פרט לשימוש באסבסט פריך, השימוש המוכר יותר הוא באסבסט צמנט. מדובר בלוחות אסבסט שנפוצים בעיקר בגגות. אסבסט צמנט הוא תרכובת שרק עשרה אחוזים ממנה הם אסבסט ממש, והשאר חומרים שונים כגון בטון. להערכת המשרד להגנת הסביבה יותר ממיליון מטרים רבועים של לוחות אסבסט פרוסים ברחבי הארץ. החוק אוסר כיום על התקנת לוחות צמנט חדשים, אבל מתיר שימוש במבני אסבסט קיימים, בתנאי שיתוחזקו.
הסיבה לאישור היא שהצמנט לוכד בתוכו את אבק האסבסט, ובכך מונע סכנה מיידית. אלא שלוחות צמנט שבורים, מפוררים או שרופים יוצרים סכנה גדולה של שאיפת חלקי המינרל הרעיל. העובדה שבישראל ישנם מיליוני מטרים רבועים של לוחות כאלה יוצרת סכנה פוטנציאלית. בדרום הארץ, שם עלה חשש לפגיעה בלוחות אלה בעקבות ירי הטילים והעפיפונים מעזה, החלה תוכנית ממשלתית להסרת כל הלוחות.
בצה"ל השימוש בלוחות נרחב גם כיום, והחוק אכן מתיר זאת, בכפוף לתחזוקה שוטפת שכוללת ציפוי מיוחד ללוחות כדי למנוע את התפרקותם. במשך שנים נבנו מאסבסט צמנט מחסנים, משרדים, נשקיות, חדרי לינה ועוד. בתגובה לשאילתא בכנסת לפני כשנה, נטען כי אין יותר מבני מגורים מאסבסט בצה"ל. אלא שמתמונות שהגיעו לידי 'בשבע' עולה כי המבנים טרם הוחלפו לגמרי. בבסיס מיט"ב בתל השומר ישנם עדיין מבני מגורים מאסבסט בשימוש.
"חשיפה במשך זמן ממושך ללוחות אסבסט עלולה לפתח מחלות מסכנות חיים", מסביר פרופ' מוטי קרמר, מנהל מערך הריאות בבית החולים בילינסון. "כתוצאה מנשימת חלקיקי המינרל, החלקיקים מתיישבים על הריאות ויוצרים תגובות דלקתיות וצלקות על הריאות. לאחר שנים הצלקות מתפתחות לכמה מחלות. הראשונה נקראת אסבסטוזיס, צלקות מרובות בריאה שגורמות לקושי נשימתי חמור ועלולות להוביל למוות. השנייה היא התפתחות של סרטן ייחודי בקרום הריאה, שנקרא מזותליומה ממאירה. זהו סרטן קטלני מאוד. המחלה השלישית היא היווצרות 'פלאקים', כלומר עיבוי של קרום הריאה. זו מחלה שאינה ממאירה אך דורשת מעקב".
עד כמה נפוצות בישראל מחלות מאסבסט?
"אצלנו המצב יחסית טוב, בעיקר בגלל שהשימוש באסבסט הצטמצם מאוד, ולכן אנחנו רואים פחות חולים מבעבר. אבל עדיין יש חולים חדשים, לרוב מבוגרים שעבדו במפעלי האסבסט בעבר. המחלה יכולה להתפתח גם שלושים שנה אחרי החשיפה לאסבסט. יש גם מקרים של אנשים שחולים בסרטן קרום הריאה, שבעברם נחשפו לחומר, כנראה בלי שהיו מודעים לכך".
אחד מהמקומות שבהם החשיפה לאסבסט אינה ידועה לנחשפים הוא, כאמור, צה"ל. המשרד להגנת הסביבה מנסה בינתיים לפחות להגביר את המודעות לחשיפה בקרב חיילים, כדי שיתגוננו מפניה ויידעו האם והיכן נחשפו לחומר. "זה מהלך שניסינו לקדם, ועד כה לא הצלחנו לקבל שיתוף פעולה בנושא. יש בצה"ל המון חיילים שכלל אינם מודעים לכך שנחשפו ברמה יומיומית לאבק אסבסט. מכונאי רק"מ או כלים נוספים שעסקו בטיפולים לרכבים חשופים יום יום לאבק אסבסט. הם צריכים לדעת את זה, כדי שאם יופיעו אצלם הסימפטומים של המחלות הם יוכלו לקבל טיפול מתאים שיציל את חייהם. זה צריך להופיע בתיקים הרפואיים שלהם, וזה לא קורה כיום".
מדובר צה"ל נמסר כי "צה״ל פועל למימוש הוראות חוק האסבסט, והסיר מאז שנת 2011 אלפי פריטים המכילים אסבסט מהכלים והציוד שברשותו, בנוסף למבנים בבסיסי צה"ל, אשר האסבסט הוסר מהם כעשור לפני כן. צה״ל ימשיך בהידברות עם המשרד להגנת הסביבה על מנת למצוא דרכים שבהן יישמר ביטחון המדינה לצד יישום מלא של החוק".