בשבע מהדורה דיגיטלית

הורסים היסטוריה

הרש"פ פועלת בשיטתיות כדי למחוק את שרידי הנוכחות היהודית ביו"ש, הן בתחום התיירות וההסברה והן על ידי דחפורים בשטח.

יוני רוטנברג , י"א באייר תשע"ט

דגם המשכן סולק מהמקום. תל שילה
דגם המשכן סולק מהמקום. תל שילה
צילום: ארכיון שילה הקדומה

"אתם מוזמנים לצעוד בעקבות המסע של אברהם", מתנוססת הכותרת באתר משרד התיירות.

לא, אין המדובר במשרד התיירות הישראלי, אלא במשרד התיירות הפלשתיני, שבאתר הרשמי שלו מזמין תיירים לטייל בשביל המסומן שמתחיל צפונית לג'נין ונגמר אחרי חברון. ומה במסלול? מנזרים, קברי שייח', מפגש עם משפחות ותרבות פלשתינית. השמות המרמזים על המקור היהודי של האתרים עוברים שינוי כך שיתאימו לנרטיב של המסע, והעתיקות הרבות המעידות על החיים היהודיים הקדומים באזור מוסתרות מעיני המטיילים.

ההשקעה הגדולה בפרויקט והעמדתו בקדמת הבמה אינן בכדי. ברשות הפלשתינית ובארגוני השמאל מבינים שנקודת התורפה הגדולה של הנרטיב הפלשתיני היא העדויות הארכיאולוגיות הרבות מתקופת המקרא ועד חורבן הבית, שמוכיחות את העובדה שהיו חיים יהודיים רציפים בכל האזור. הם, מצידם, לא שוקטים על השמרים, ופועלים כדי להכשיר את הנרטיב שלהם על ידי העלמת השרידים היהודיים – אם באופן פיזי ואם בפן התודעתי.

אירוע משמעותי, לפחות מבחינה הצהרתית, התרחש בשבוע החולף באתר תל שילה, שבו מוצגים שרידיו של משכן שילה המקראי. כבר יותר מחמש שנים שעמותת 'עמק שווה', עמותת שמאל שחבריה ארכיאולוגים, מנסה להצר את צעדי הנהלת האתר.

הטענות שהעלו בארגון בדו"ח שנכתב כבר בשנת 2014 נגעו בכל מיני עניינים תכנוניים, אך הופיע בו גם סעיף שנוגע לסיפור ההיסטורי של המקום. הארכיאולוגים בארגון טענו כי הימצאות משכן שילה במקום הזה היא עניין של "אמונה ומסורת היוצקים את התוכן לאתר העתיקות", בניגוד לסטנדרטים המקצועיים בתחום.

לעומת זאת, השרידים הנוצריים – בזיליקה מהמאה השישית ועוד מבנה של כנסייה – הם עדויות חד משמעיות לקשר הנוצרי למקום. עוד הם טענו כי הנהלת האתר מתכחשת לקשר של תושבי הכפר קריות למקום, ומדירה את רגליהם ממנו ומהמסגד שנמצא בתוכו. מסגד זה מתוארך לימי הכיבוש הערבי בארץ ישראל, תקופה מאוחרת יחסית.

אחרי שפנו לאתר ולא נענו, החליטו בארגון לעתור לבג"ץ נגד העמותה, המועצה המקומית וקצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי. העתירה עוסקת בהיבטים תכנוניים של האתר, אך גם בנרטיב שלו. בהתאם לדרישת 'עמק שווה' הורה בג"ץ להנגיש את השלטים והכתוביות בכל האתר גם בשפה הערבית, מתוך הכרה בקשר של תושבי המקום לאתר.

בנוסף לכך נעתר בית המשפט לבקשת 'עמק שווה' להורות על סילוק דגם של משכן שילה מתוך הבזיליקה הנוצרית, בטענה שיש טעם לפגם בהכנסת משכן שילה היהודי לאתר עתיקות נוצרי. במינהל האזרחי הזדרזו למלא אחר הדרישות, וכיום האתר מונגש לשפה הערבית והבזיליקה הנוצרית מטוהרת מכל סממן יהודי.

קוברים עובדות בשטח

במקביל, כאמור, פועלת גם הרשות הפלשתינית בדרכה להעלים את ההיסטוריה היהודית של יהודה ושומרון. כשמדובר ברשות הפלשתינית, כמתבקש, הדרכים לעשות זאת הן וולגריות והרסניות פי כמה.

מי שנתקל בשיטות הפעולה של הרשות רק לפני שבועיים הוא ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון. בשיאו של חול המועד עמוס הטיולים והאירועים, יצא רוזנטל עם קבוצה לביקור בבריכות שלמה. בריכות שלמה הן קבוצה של בריכות ענק שבנה הורדוס, במטרה לספק מהן מים לבית המקדש. הן נמצאות בבית לחם, ומהן יוצאת אמת מים ארוכה עד הר הבית, ששרידים ממנה קיימים עד היום. בשל הימצאותן על הגבול של שטח A, הכניסה אליהן מתאפשרת רק בקבוצה מאורגנת ובליווי הצבא. וגם זאת מנפלאות הסכמי אוסלו, שהגישה ליהודים מתאפשרת רק מצד אחד של הבריכה – הצד הנושק לשטח C. משאר הצדדים אין אפשרות לגשת.

כשהגיע למקום, נדהם רוזנטל לגלות כי הגוף הממונה על תחזוקת המקום, שפועל מטעם הרשות הפלשתינית, בנה חומה גבוהה המונעת את האפשרות לגשת לבריכות או אפילו לצפות בהן, דווקא בצד שבו מותר ליהודים לגשת. רוזנטל והקבוצה שהייתה איתו הצליחו לאלתר סולם ולעלות בזה אחר זה כדי לראות את הבריכות, אך סיור מסודר כפי שהיה נהוג עד אז – לא התאפשר. "זה דבר מקומם", אומר רוזנטל, "שהבריכות נבנו על ידי הורדוס ושימשו להובלת מים למקדש, ופתאום הפלשתינאים באים ומגביהים את החומות כדי להפריע לנו להגיע לשם. מרגישים שהם מנסים להרחיק אותנו משם, גם בתור סתם התנכלות, אבל גם כדי למחוק את ההיסטוריה שלנו כאן, שקדמה לשלהם".

פוגע בנרטיב

אם לא די בזה, בימים האחרונים התרחש אסון ארכיאולוגי של ממש באחד האתרים היפים בשומרון. תל ארומה הוא מבצר חשמונאי, שדומה בצורתו למבצרים חשמונאיים אחרים שנחפרו בארץ, כמו מכוור, הורקניה וסרטבא. באתר, שנמצא סמוך ליישוב איתמר, מצויים שרידים של מבצר על ראש הכיפה הגבוהה ברכס ומסביבו מערכת מתוחכמת של בורות אגירה, שמיועדת לספק כמויות מים גדולות לזמן מצור. "אתה יכול לשחות בבריכות בזמן שהאויב שלך מתייבש למוות", מתאר אותן משה גוטמן מארגון 'שומרים על הנצח', אשר עוקב אחרי פגיעה בעתיקות ביו"ש.

בפסח שעבר יצא יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, לטיול במקום עם קבוצת מטיילים ומדריכים מבית ספר שדה עפרה. תוך כדי הליכה, זיהה אחד המדריכים באגר פלשתיני שמבצע עבודות בשטח. "יוסי פנה למינהל האזרחי, שכבר תכנן לעצור את העבודות שם, אבל ברגע האחרון מתאם פעולות הממשלה בשטחים עצר אותו, בטענה שמדובר בשטח B ואין אפשרות להתערב אם לא לצורך ביטחוני".

מתברר שלרשות הפלשתינית יש תוכניות מרחיקות לכת לגבי האתר. "יש להם תוכנית פיתוח שלמה, שכוללת חווה סולרית ומתחם תיירותי", אומר גוטמן. "זה דבר שמנוגד להסכמי אוסלו, הפרה בוטה, מפני שבכל הנוגע לעתיקות אסור להם לגעת בלי תיאום עם ישראל. התוכנית שלהם שוברת לגמרי את קו המתאר של המבצר ולמעשה מוחקת אותו".

בשנה שחלפה נגרם למקום נזק בלתי הפיך. קיר אבנים הרודיאני, שמאופיין בסיתות ייחודי ומרהיב, פשוט נעלם. "הוא בוודאי מקשט היום חצר של איזה בכיר ברש"פ", עוקץ גוטמן במרירות. פרט לכך, ממש בימים האחרונים קרס הבור הראשון במערכת הבורות החשמונאית, בעקבות עבודות של באגר פלשתיני סמוך אליו.

"הרשות הפלשתינית פוגעת באופן יזום במקומות שיש בהם שרידים יהודיים", טוען גוטמן. "זה לא נוח להם עם הנרטיב, כי אין שרידים פלשתיניים בכלל. לעומת זאת יש שרידים יהודיים מובהקים, מהתקופה ההרודיאנית, מהתקופה החשמונאית ומתקופת בר כוכבא. צריך להבין שהממצאים מהתקופות האלה הם גם הכי יקרים במכירות פומביות - מטבע של בר כוכבא יכול לעלות מיליון דולר במנהטן. אתה יכול להיכנס לאיביי ולראות מטבעות כאלה. זה גם כסף טוב, וגם מוחק את הנרטיב שלנו".

אל המציאות המצערת הזאת מצטרפת דלות האמצעים של גורם האכיפה הממונה – מטה העתיקות במינהל האזרחי. בזמן שבתוך גבולות הקו הירוק מפעילה רשות העתיקות יחידה מיוחדת לאכיפה, הכוללת עשרות עובדים מיומנים ובעלי סמכויות שיטור, על מרחבי יו"ש כולם חולש פקח אחד, חסר סמכות בעבודה מול פלשתינאים וחסר יכולת לאכוף את פעולות ההשחתה הרבות. "צרף את כל הגורמים, וקיבלת שוקת שבורה אחת גדולה", אומר גוטמן. "אנחנו תגובתיים, אנחנו מפסידים במערכה הזאת. אם ראית איך דעא"ש הורס את תדמור בעיראק והזדעזעת, תבין ששם זה היה חד פעמי ונגמר. פה זה דבר שהולך ונמשך".