בשבע מהדורה דיגיטלית

רוחות מלחמה

האיראנים מתגרים שוב ושוב בממשל בוושינגטון, מתוך תקווה שהמהלכים האלה דווקא יקטינו את הלחץ עליהם.

ניצן קידר , י"א באייר תשע"ט

מישהו עלול לאבד שליטה. ספינת קרב אמריקאית בים התיכון
מישהו עלול לאבד שליטה. ספינת קרב אמריקאית בים התיכון
צילום: רויטרס

המאבק בין ארצות הברית לאיראן מתחמם שוב ונמצא על סף רתיחה. בשם הממשל האמריקני כבר פורסם שיש תוכנית מגירה לשליחת 120 אלף חיילים למפרץ הפרסי (הנשיא טראמפ הכחיש זאת), ואיראן איימה גם היא באופציה צבאית – ואחר כך חזרה בה מהתבטאויותיה ואמרה שמלחמה עם ארצות הברית אינה על הפרק.

ממשל טראמפ נקט באחרונה עוד ועוד צעדים להגברת הלחץ על המשטר האיראני. אפשר למנות ביניהם את ההכרזה על משמרות המהפיכה – צבא איראן – כארגון טרור, ביטול הפטור מסנקציות לבעלות בריתה של ארצות הברית שרכשו נפט מאיראן וכעת לא יכולות לעשות זאת, וגם החרפת הסנקציות והחלתן על משק הברזל והפלדה המהווה 10 אחוזים מהתוצר האיראני, כשמומחי משרד האוצר עמלים על סנקציות כלכליות נוספות.

איראן מנגד מסרה למעצמות שאיתן היא עדיין חתומה על הסכם הגרעין, שהיא מתכוונת לסגת מחלקים ממנו, והשבוע אף הודיעה רשמית כי החלה להעשיר אורניום בקצב כזה, שבתוך פחות מחודשיים היא תפר ברגל גסה את הסכם הגרעין.

האם ארצות הברית ואיראן מצויות על סף מלחמה? תא"ל במילואים יוסי קופרווסר, מי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, חושב ששני הצדדים מנסים למתוח את החבל ככל יכולתם. "אנחנו בתהליך של הליכה על הסף מצד שני הצדדים", הוא מסביר בשיחה עם 'בשבע'. "ברור שלצד האיראני יש נטייה לחמם יותר ולהתגרות יותר. האם הם יהיו מסוגלים לשמור על הסף לאורך זמן ולא לחצות אותו? זו שאלה גדולה. אצל האמריקנים הסיכוי לשמירה על הסף גבוה יותר. באיראן יש מחלוקת סביב דרך הפעולה ולכן יש התגרות תמידית. יש כאן מימד של התלהמות משני הצדדים ומישהו עלול להחליק מהסף ולאבד שליטה, למרות שזה נראה רחוק".

פרט להודעה על נסיגה מחלק מההסכם, במה מתבטאת ההתגרות האיראנית?

"ראינו את ההחלטה האיראנית לחרוג מהמחויבויות שלהם בהסכם הגרעין, ואנחנו רואים את ההתפתחויות במפרץ – גם תקיפה של מיכליות נפט וגם מתקפה על צינור נפט סעודי השבוע. כל זה נעשה מן הסתם בידי גורמים הקשורים לאיראן, אבל אי אפשר לפרש את זה אחרת מאשר שמדובר בניסיון איראני להשפיע על ארצות הברית שתפחית את הלחץ ואת הסנקציות עליה".

אנחנו עלולים להתדרדר למצב של מלחמה ממש, או שמבחינת ארצות הברית מספיק להשתמש בלחץ הכלכלי?

"אם ארצות הברית תחליט שנחצה איזשהו סף, בין אם הוא ייחצה בצורה בוטה ובין אם היא תקבל החלטה שהוא נחצה, היא עלולה להגיב אחרת. בינתיים התגובה הכי טובה שלה היא הידוק הלחצים הכלכליים. הם לא צריכים לעשות שום דבר צבאי. האיראנים חנוקים וכל התגובות שלהם משקפות את הלחץ האדיר שהם נתונים בו. ייצוא הנפט האיראני, העיצומים על ייצוא מתכות מאיראן ועל משמרות המהפיכה, כל זה מהדק עוד את הלחץ על המשטר בטהרן, ונותן את אותותיו הן בהתנהלות הרחוב האיראני והן בהתנהלות המשטר, שחושש שיש ניסיון להעמיד אותו בסכנה ומגיב בהתאם".

חוששים מההמונים

יכול להיות שהאיראנים פשוט טעו בחישוב? הם חשבו שיוכלו להתמודד עם ארצות הברית וכעת הם מגלים שהסנקציות חזקות מדי?

"האיראנים לא רוצים לאבד את הסכם הגרעין הנוכחי, שהיה מבחינתם הישג מדהים. קשה להבין למה הוא נחתם, בדיוק כפי שטראמפ לא מבין וגורמים רבים בישראל לא מבינים. האיראנים מקווים שגם יוכלו לשמור על ההסכם וגם על שרידות המשטר, אבל זה נעשה קשה יותר ויותר כתוצאה מהלחץ האמריקני שמופעל ביתר שאת בעת האחרונה. הם חשבו שיצליחו איכשהו להתמודד עם הסנקציות, לנשום עמוק, לעשות כלכלת ג'יהאד ולהצליח לחכות עד יעבור זעם או עד יעבור טראמפ. הנשיא האמריקני מבין את זה, ולכן הוא לא רוצה לחכות לשנה הבאה, שהיא שנת בחירות, אלא רוצה להכריע בנושא האיראני כעת ומגביר מאוד את הלחצים כדי שהדילמה של האיראנים תתגבר".

יש גם חשש איראני מדעת הקהל הפנימית?

"אחד הדברים שהכי מדאיגים את המשטר האיראני הוא שההמונים ייצאו לרחובות, מה שכבר קורה. החשש הוא שהתדרדרות כלכלית תוציא את ההמונים לרחובות ושזה יקבל מימדים רחבים. לכן המשטר האיראני מנסה להוביל את האמריקנים לחזור בהם, אבל גם הם יודעים שזה חסר סיכוי".

ומה לגבי האירופים, שעד כה עמדו כחומה בצורה לשמירת ההסכם, גם אחרי שטראמפ יצא ממנו בהפגנתיות?

"אירופה רואה את עצמה כמחויבת להסכם, ולכן היא עושה כל מאמץ שלא ייאמר או ייראה שהיא הפרה את ההסכם, וזאת למרות שההתנהגות של האיראנים רחוקה מאוד ממה שציפו שיקרה. הרי לא השתנה שום דבר במדיניות ייצוא הטרור וביצירת חוסר יציבות אזורי, והיא גם ממשיכה לפתח איום ממשי על אירופה – טילים בליסטיים. האירופים היו מוכנים לשתוק על כל זה כדי לשמור על ההסכם. אבל אם איראן אכן תפר את ההסכם כפי שאיימה, אז לאירופה לא תהיה ברירה והיא תצטרך להגיב גם כן. הטעות של האיראנים הייתה המחשבה שהאירופים ייכנעו. האירופים אומרים: לא נשלים עם התקדמות איראנית לקראת הגרעין, ולמרות שאירופה חלשה היא לא מוכנה להתאבד עבור איראן".

מתקפה דרך חיזבאללה

השאלה הגדולה שנשאלת היא עד כמה המאבק בין הכוחות הגדולים, ארצות הברית ואיראן, עלול להשפיע בטווח הקצר והארוך עלינו כאן בישראל. ד"ר מרדכי קידר, מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת, מעריך שבמערכת הביטחון צריכים להיות מוכנים גם לאפשרות הכי פחות טובה.

"ישראל ללא ספק נמצאת במפת האיומים, וקשה מאוד לומר כיצד איראן תחליט לפעול. איראן יכולה לירות לעבר ישראל גם באמצעות זרועותיה בגבולות הדרום והצפון וגם בעצמה. צריך לקחת בחשבון אפשרות של התלקחות מהירה והתדרדרות מהירה", הוא אומר.

ד"ר קידר מעריך שאיראן מנסה באופן מכוון לגרור את המזרח התיכון לתוך המחלוקת עם ארצות הברית. "התקיפה של מיכליות הנפט השבוע יכולה להיות טריגר לתגובה קשה, מכיוון שארצות הברית מתאפקת שלא להגיב לכך. ההשלכה של תגובה אמריקנית על ישראל עלולה להיות טילים מחיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי, שיקבלו הוראות ישירות מטהרן".

אתה מדבר על תגובה נקודתית או על מהלך שעלול להוביל למלחמה של ממש?

"ברגע שארצות הברית תוקפת באיראן, ייתכן שהאיראנים יירו ישירות אלינו, ייתכן שישתמשו בחיזבאללה בצפון, בג'יהאד האסלאמי ובחמאס בדרום או אולי בכל האופציות. אם זו מלחמה, אז נוהגים כמו במלחמה".

תא"ל קופרווסר מחדד את הדברים. "אם בעלות בריתה של איראן תוקפות את סעודיה ואת איחוד האמירויות, צריך לקחת בחשבון מצב שהזרועות של איראן יגיעו גם לכאן. בעלות בריתה של איראן הסמוכות אלינו עלולות להרהר באפשרות הזאת".

קופרווסר חושב שישראל מוכנה להתמודד גם עם מצב כזה. "אנחנו כוח הרתעה יותר משמעותי מאשר סעודיה, וצריך לקחת את זה בחשבון. כבר היה בשבוע שעבר סבב של הג'יהאד האסלאמי שאפשר למתוח קו מחבר בינו ובין המגמה האיראנית. אני לא חושב שזו העדיפות הראשונה של איראן, אבל תקיפת ישראל היא בהחלט אופציה, במיוחד אם בסופו של דבר המצב יתדרדר לפעולה צבאית של ארצות הברית".

עם זאת קופרווסר חושב שאיראן תחשוב היטב לפני שתעז לתקוף ישירות מתחומה את ישראל בטילים ארוכי טווח. "צריך תנאים מאוד קיצוניים כדי שאיראן עצמה תנסה לפגוע בישראל. אומנם צריך להיערך למצב כזה כמו למצבים אחרים, אבל הסבירות שלו נמוכה מאוד".

בינתיים נראה כי כל הצדדים משחקים במצב של "תחזיקו אותי". האמריקנים מגבירים לחץ וגם רומזים על אפשרות צבאית, האיראנים מדברים על תגובות אבל כורעים תחת הלחץ. האם מישהו מהצדדים מתכוון לוותר? בהסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 איראן הייתה זו שוויתרה כביכול והרוויחה משמעותית מההסכם. ייתכן כי תהיה מוכנה לוותר גם הפעם בטווח הקצר, כדי להביא שוב לרווחה כלכלית, שלאף אחד אין ספק שלא תופנה לטובת העם האיראני פנימה, אלא כדי לייצר עוד נשק ולהגביר עוד את האחיזה בכל מקום אפשרי במזרח התיכון.