בשבע מהדורה דיגיטלית

חזרה אל קווי היסוד

התיישבות? בנייה? ריבונות? צוות המשא ומתן של הליכוד מתנער מדרישות בסיסיות הקשורות להתיישבות בפרט ולתחום המדיני בכלל.

ניצן קידר , י"א באייר תשע"ט

יריב לוין ודוד ביטן
יריב לוין ודוד ביטן
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בעוד המשא ומתן הקואליציוני מתנהל בעצלתיים למורת רוחו של ראש הממשלה שזמנו הולך ואוזל, מתברר שצוות המשא ומתן של הליכוד מתנער מדרישות בסיסיות הקשורות להתיישבות בפרט ולתחום המדיני בכלל.

הנושאים עלו כחלק ממסמך הדרישות של איחוד מפלגות הימין, אלא שבליכוד מתמהמהים עם התשובות בעניינם.

כך לדוגמה נודע ל'בשבע' שבליכוד בודקים אם יהיו מוכנים להתחייב לקידום חוק ההתיישבות הצעירה, שלמרבה האבסורד יו"ר צוות המשא ומתן של המפלגה, השר יריב לוין, הוא אחד האנשים שהתגאו בכך שדחפו אותו קדימה בוועדת השרים לחקיקה.

וזה עוד לא הכול. בעיית הריבונות הישראלית בשטחי C מהדהדת אף היא. הרשות הפלשתינית קובעת עובדות בשטח בבנייה בלתי חוקית, שהגיעו לשיאן בהקמת טאבו פלשתיני לרישום קרקעות שהן בכלל ישראליות. הנושא אולי מטריד כמה מאנשי הליכוד, אבל צוות המשא ומתן לא מעוניין בשלב זה להכליל התחייבות שהיא תטופל. בינתיים אחד ההסברים שמספקים מאחורי הקלעים הוא החשש שזה "ירגיז את האמריקנים".

לא רק הדרישה הזאת נדחית בינתיים בתואנה האמריקנית. גם ביטול חוק ההתנתקות, צעד שהיה מקובל בעבר על הליכוד, כעת אינו על הפרק. נתניהו דחה את העניין שוב ושוב והפעם גם לוין מעורב, שכן הוא היה השליח להודיע בכל פעם שראש הממשלה דוחה את העלאת החוק. ואם זה לא מספיק, הרי שמתברר כי בליכוד גם מתלבטים אם לכלול בקווי היסוד של הממשלה התחייבות להימנעות מנסיגות, כפי שנדרשו על ידי איחוד מפלגות הימין.

כזכור, עוד לפני הבחירות ביקשנו לקבל מלשכת ראש הממשלה תשובות לארבע שאלות. 1. האם ראש הממשלה מסכים למסירת שטחים במסגרת תוכנית מדינית לפלשתינים? 2. האם הוא יסכים להעברת יישובים ישראליים לריבונות או לאחריות של הרשות? 3. האם ראש הממשלה יהיה מוכן להקמת מדינה פלשתינית? 4. האם יסכים למתן מעמד רשמי כלשהו לרשות הפלשתינית בירושלים במסגרת הסדר בחסות אמריקנית?

המענה שקיבלנו בזמנו היה כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר על מדינת ישראל ובונה את ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא לעולם לא יעקור יישובים והוא לעולם לא יוותר על השליטה המלאה של צה"ל וישראל בכל השטח ממערב לירדן. ראש הממשלה נתניהו בנה הכי הרבה ביהודה ושומרון ואין מי שנלחם כמוהו נגד הניסיונות לעקור אותנו מיהודה ושומרון".

אלא שלמרות ההצהרות היפות, בינתיים במשא ומתן הקואליציוני מתברר שהמצב קצת שונה. נתניהו אומר שלעולם לא יעקור יישובים, אבל לא רוצה להכליל בינתיים בקווי היסוד הימנעות מנסיגות. הוא מצהיר שלא יוותר על השליטה המלאה בשטח, אבל לא מכניס לקווי היסוד טיפול בפיחות הזוחל שמבצעים הפלשתינים בשטחי C, בעידוד מובהק של אירופה. הוא נואם על הבנייה בהתיישבות ביהודה ושומרון, אבל צריך לשקול את חוק ההתיישבות הצעירה, שאי חקיקתו עצמה עלולה להביא לפגיעה בהתיישבות.

רוצים הסדרה

פנינו אל הליכוד וביקשנו לשאול על הסתירות שעולות במסגרת המשא ומתן. עד לירידת שורות אלה לדפוס לא נתקבלה תגובתם. לא התייאשנו ופנינו גם אל השר יריב לוין, ראש צוות המשא ומתן של הליכוד. ממנו קיבלנו תשובה שאומרת הרבה מאוד על ההבדל בין הרצוי והמצוי. "איננו מתייחסים לתוכן המשא ומתן. עמדות הליכוד ועמדותיו האישיות של השר לוין ידועות ולא השתנו", נמסר מלשכתו של השר.

ראוי לציין שהפרסומים שהיו בימים האחרונים על כך שהכול סגור בין הליכוד ובין איחוד מפלגות הימין למעט סוגיית תיק המשפטים, מטרתם בעיקר לגרום לנו להתמקד בסוגיית התיק במקום בסוגיות לא פחות חשובות. הציבור שהצביע לאיחוד מפלגות הימין, וסביר להניח שגם אחוז גבוה ממצביעי הליכוד, מעוניין לשמוע תשובות בנושאי ההתיישבות. לא התחמקויות, לא מריחות ולא ספינים. הם רוצים הסדרה ולא ועדות שגוררות רגליים שנתיים אחרי שהוקמו. הם רוצים חקיקה ולא דחייה משבוע לשבוע, הם רוצים ביטחון שלא יהיו עוד נסיגות, ומפלגת השלטון מתקשה להתחייב על כך.

אלה פני המשא ומתן. צריך לומר זאת ביושר. כמו שליהדות התורה מותר להיאבק על השבת ועל הגיוס, כמו שמשה כחלון דורש התחייבויות בנושאים כלכליים ואפילו לא מקים צוות משא ומתן אלא מתנהל מול נתניהו ישירות, גם לאיחוד מפלגות הימין יש דרישות במגוון תחומים. אי אפשר למסמס את הדרישות בענייני ההתיישבות כדי שהציבור יחשוב שהרב רפי פרץ וסמוטריץ' הם אנשים קטנים שחושבים רק על תיקים.

סוגיית התיקים חשובה, אין ספק. השבוע שמענו על תיקים שונים שהוצעו לח"כ סמוטריץ', אבל נראה שבליכוד טרם הפנימו שבאיחוד מפלגות הימין מתכוונים להתעקש. נתניהו אולי יכול להקים ממשלה צרה מאוד בלי ליברמן בצוק העיתים, אבל אין לו שום אפשרות לעשות זאת אם איחוד מפלגות הימין לא תהיה בתמונה.

אבל לפני סוגיית התיקים יש גם אידיאולוגיה. האם ראשי איחוד מפלגות הימין יוכלו להסתכל לציבור בעיניים ולומר שעשו הכול, כשהליכוד ממסמס עניינים בסיסיים שנוגעים להתיישבות? הם יודעים שלא. גם בבית היהודי וגם באיחוד הלאומי יודעים שהציבור מצפה הפעם לעמידה איתנה ולהישגים שאינם נמדדים רק בטייטלים ובמשרדים.

בליכוד מבינים אבל מנסים להסיט את האש כפי שניסו לעשות עם ליברמן. זה לא יקרה. הדרישות הן לא מפליגות. אף אחד לא מבקש משהו שהוא מעבר ליכולת. הדרישות ההתיישבותיות עולות בקנה אחד עם מצע הליכוד. נראה שנתניהו, שכבר מזמן לא מרגיש מחויב למצע, מעדיף שלא להיכנס לפינות לפני שתוכנית המאה מתרגשת עליו.

למחוק עוול

כאמור, אחת הדרישות של איחוד מפלגות הימין היא תמיכה מעוגנת במסמך הקמת הממשלה בחוק ביטול ההתנתקות בצפון השומרון. זה לא סוד שאחד ממובילי המאבק בנושא הוא יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, שניסה לקדם את החקיקה ואף גייס לשם כך שרים וחברי כנסת. דגן עסק השבוע באינטנסיביות בנושא הזה. הוא קיים שיחות עם שרים רבים המיועדים לכהן בממשלה הבאה, חלקם הגדול ממפלגת השלטון, ושמע מהם שתמיכתם נתונה לחוק.

במקביל הוא מתכנן בימים הקרובים לצאת יחד עם מגורשי חומש ושאנור בקמפיין בהובלת המועצה האזורית שומרון, אשר קורא לליכוד ולנתניהו להיענות לדרישת איחוד מפלגות הימין במשא ומתן הקואליציוני ולהכניס לקווי היסוד של הממשלה את העברת החוק לביטול חוק ההתנתקות. מדובר בקמפיין שיכלול פרט למודעות וקריאות גם אירוע מחאה גדול וסיור שאמור להתקיים עוד לפני סוף השבוע בצפון השומרון בנוכחות חברי כנסת ויו"ר הכנסת.

דגן לא מתכוון לוותר הפעם, אחרי שיותר מעשר פעמים נדחתה הצעת החוק בממשלה הקודמת בתואנות שונות, המרכזית שבהן היא חשש מתגובת הממשל האמריקני. "אני קורא לראש הממשלה להיענות לדרישה של איחוד מפלגות הימין להכניס לקווי היסוד של הממשלה את החוק לביטול חוק ההתנתקות. שהוא יוביל את המהלך", אומר דגן ל'בשבע'.

דגן מוסיף כי "ניתנה כאן הזדמנות לממשלה הזאת להיות זו שתמחק את העוול המוסרי הזה מספר החוקים של מדינת ישראל. לשמחתי רוב השרים המיועדים לממשלה הבאה הודיעו לי שיתמכו בהעברת החוק הזה. נותר רק לראש הממשלה להוביל את המהלך הצודק, המוסרי וההיסטורי הזה, ולא להסתתר מאחורי הטיעון מה יגידו האמריקאים, שבכל הכבוד איננו קביל".

נזכיר רק כי החוק לביטול חוק ההתנתקות מצפון השומרון, הוא חוק שיאפשר את החזרת חופש התנועה לישראלים ביישובים שנעקרו בצפון השומרון - גנים, כדים חומש ושא-נור, יישובים שכולם נשארו בשליטה ישראלית מלאה, אולם רק חופש התנועה נשלל בהם מישראלים.

מתנה מארצות הברית

תוכנית השלום של ממשל טראמפ מרחפת מעלינו כל הזמן. השבוע דובר על כך שהאמריקנים יסכימו להחלת ריבונות ישראלית על שטחים מיהודה ושומרון, חרף העובדה שאיש אינו יודע באמת, בוודאי לא לפרטי פרטים, מה צפויה התוכנית לכלול. בצד של המתיישבים מקדמים את הגישה הפסימית כלפי התוכנית, ואילו במערכת המדינית מנסים להנגיש לציבור גישה אופטימית. האמת כנראה נמצאת באמצע.

אבל הקושי לא מצוי בצד הישראלי. הממשל האמריקני רוצה מאוד להציג תוכנית שיהיה לה פרטנר פלשתיני. בשלב הנוכחי מתנהלות שיחות מתחת לפני השטח, אבל באופן רשמי הפלשתינים מחרימים את האמריקנים. האם למישהו יש ספק שהאפשרות להחיל את הריבונות תרחיק את הפלשתינים מהתהליך לעולמי עד? כנראה שלא. אבל לא מעט כלי תקשורת ממשיכים לפזר ספינים, חלקם אגב סותרים.

האמריקנים עדיין נחושים לחפש פרטנר. לתוכנית במעמד צד אחד לא תהיה משמעות מלבד דבר אחד. הפלשתינים יכולים לנצל אותה להוציא מישראל קצת מחוות, ואז לסגת שוב בלחץ הקהל. זה כבר קרה בעבר. ראוי לציין שתוכנית השלום אמורה, לדברי ג'ייסון גרינבלט, להתפרסם לאחר חג השבועות. אבל דובר גם על חגים ומועדים אחרים לאורך השנה האחרונה. בפועל התוכנית טרם פורסמה וגם גרינבלט עצמו לא מוכן להתחייב על המועד שבו תתפרסם. לא כל התנאים בשלו, כמו שאומרים.

בינתיים נראה שהאמריקנים עושים כל שביכולתם כדי לפרגן לישראל. זה אולי עבר מתחת לרדאר במעבר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, אבל באותו אחר צהריים נפל דבר. מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו פרסם הצהרה רשמית לפיה ארצות הברית לא תחתום עוד על הצו המעכב את העברת השגרירות לירושלים, כפי שנאלצה לעשות מאז שהעבירה את השגרירות. בכך בעצם יושם במלואו החוק להעברת השגרירות שקיבל הקונגרס אי שם בשנת 1995, אשר קובע שגם משכן השגריר יעבור מהרצליה פיתוח לבירת ישראל.

המהלך הזה בעצם יקשה מאוד על כל ממשל עתידי ללכת צעד לאחור. ברגע שמגורי השגריר יעברו לירושלים ולא ייוותרו כמעט משרדים בתל אביב, ניסיון עתידי של ממשל שונה להחזיר את המצב לקדמותו כדי למצוא חן בעיני הפלשתינים, או מכל סיבה אחרת, יהיה קלוש. גם ביום העצמאות הנוכחי קיבלה ישראל, חרף העובדה שהדבר לא זכה ליותר מדי פומביות, מתנה מארצות הברית. תוכנית המאה אולי מרחפת מעל ראשינו, אבל אפשר גם לעסוק לפעמים בדברים החיוביים שקורים עכשיו, מאשר בעתיד שהוא בגדר לוט בערפל.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com