הבחירות בהודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מסתיימות היום. האם נרנדרה מודי ישמור על כסאו במדינה שבה האוכלוסיה המוסלמית הגדולה בעולם למרות הידידות עם ראש ממשלת ישראל? האם דחיקתה של הסוגיה הפלשתינית לקרן זווית בהיבט ההודי תשפיע על התוצאות?
האם האג'נדה שלו אודות זכויותיהן הנרחבות של הפרות תעמוד לזכותו? על אלה ועוד שוחחנו עם לב ארן, מומחה לתת היבשת ההודית, בעבר רכז מידע באגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-הודו בכנסת.
מול מודי ניצבות שתי חלופות, האחת היא ראול גנדי שאביו, סבתו והסבא רבה שלו היו כולם ראשי ממשלת הודו והמשפחה הפכה לאחד מסמליה של מדינת העניק, והחלופה השנייה היא בחירתו של מועמד מוסכם על קואליציית מפלגות מקומיות המתנגדות להמשך כהונתו של מודי.
"רוב ההודים שפגשתי מאסו בשושלת גנדי", אומר ארן. "הם מרגישים שרוצים לתת הזדמנות למי שמציג חזון ולא מתבסס על מורשת אבות". על האפשרות לפיה לא מודי ולא גנדי ייבחרו וקואליציית האופוזיציה תמצא חלופה הוא מציין כי היה תקדים כבר לפני כעשרים שנה, כאשר "אף מפלגה לא הצליחה לקבל רוב בבית התחתון של הפרלמנט ההודי, ונבחר פוליטיקאי די אלמוני מהדרום, גאודה".
לטעמו של ארן הבחירה בהודו מתמקדת בשאלת אישיותו של מודי, כן או לא, ומאחר וכך הנבחר יכול להיות ראול גנדי או מועמד המפלגות המקומיות. מדבריו של ארן עולה כי ההחלטה מיהו מועמדן של אותן מפלגות מקומיות לראשות הממשלה יכולה להתקבל גם אחרי הבחירות בהתאם להסכמות שתושגנה, והדברים תלויים לא רק בשיקול הפוליטי אלא גם בסוגיית הקאסטה (המעמד החברתי) שממנה מגיע המועמד, המורשת המשפחתית ושיקולים נוספים. "רק כשרואים מה התוצאות האמתיות נדע אם זה יהיה המשך של מודי שסיכוייו לא רעים, אולי כמוחלש, או שהמפלגות האזוריות ימצאו מועמד שכולם יכולים לחיות אתו".
על המתח בין אוכלוסיית הענק המוסלמית של הודו לבין ידידותו האישית של מודי עם ראש ממשלת נתניהו ואהדתו לישראל, כמו גם החלטתו לזנוח לפי שעה את הסוגיה הפלשתינית, מסביר ארן: "הודו עומדת להיות עם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם, והמוסלמים, בעיקר הסונים, מצביעים נגד מודי ובעד המועמד שיהיה לו הסיכוי הרב ביותר להדיח את מודי".
"המהפכה של מודי היא 'הסרת המקף'. מודי אומר ש'לא מעניין אותי המו"מ בין ישראל לפלשתינים. אני לא מוכן לחזור למצב שבו בגלל שהמו"מ בין ישראל והפלשתינים היה תקוע אנחנו, הודו, נאלצנו לא להשקיע בישראל, להתרחק ממנה ולהצביע נגדה, ולא עשינו את מה שטוב להודו.
''אני רוצה לעשות את מה שטוב להודו ושישראל והפלשתינים יסתדרו ביניהם'. בפועל המשמעות היא שישראל היא מדינה מפותחת טכנולוגית ויש לה הרבה מה להציע להודו בעוד לפלשתינים יש הרבה פחות להציע, מדעית, כלכלית טכנולוגית וכו', ולכן הודו התקרבה מאוד לישראל והתרחקה מהנושא הפלשתיני".
עוד מציין ארן כי היחס ההודי לישראל הוא התעניינות רבה ואף הערצה וחיקוי. זאת בין השאר בהיבט הצבאי. "המודל הישראלי מעניין את ההודים. אחת הסוגיות המרכזיות בקמפיין המפלגה של מודי הוא אימוץ הגישה הישראלית לתקוף בעורף האויב. הקודמים למודי לא נהגו כך במלחמה בקשמיר. הם התמקדו באזור המחלוקת בין פקיסטן והודו. לעומת זאת מודי תקף את פקיסטן בעומק פקיסטן בתפיסה שנחשבת בסגנון ישראלי".
על שאלת יחסי הידידות האישיים בין נתניהו למודי, אומר ארן: "הפוליטיקה העולמית הפכה להיות יותר ויותר אישית ונושא הכימיה האישית בין מנהיגים הוא יותר מרכזי בשנים האחרונות. לכן הכימיה בין נתניהו למודי והעובדה ששמעון פרס המנוח הוא מודל להערצה מבחינתו של מודי הופך את הפרויקט הציוני לנערץ בהודו. יש גם חיבור רגשי להחלטתה של ישראל להנכיח את היהדות בישראל בניגוד להחלטה ההודית שהוקמה באותה תקופה ובחרה את הנתיב החילוני".
באשר לדיווחים על השפעה של האג'נדה של מודי בסוגיית היחס לפרות על הבחירות, מבהיר ארן כי ככל הנראה מדובר בהתמקדות יתרה של התקשורת הישראלית על הסוגיה, אם כי גם לנושא זה יכולה להיות השפעה. "הפרה נחשבת כידוע לקדושה בהודו. הימין עלה לשלטון ולכן מעמד העמותות והגופים המגנים על פרות וחיות מאוד מתחזק. מה שקורה הוא שמובילי הפרות לבתי המטבחיים מסתכנים בחייהם. מעל שלושים איש, בעיקר מוסלמים, נרצחו בגלל שהובילו פרות לשחיטה או לפחות נחשדו בכל.
''זו אג'נדה פופולארית באוכלוסייה העירונית שיש בה חיבור להינדואיזם, ולעומת זאת באוכלוסייה הכפרית שרוצה לשרוד ובה יש את הקסטות הנמוכות יותר, קאסטת הדליטים שבעבר היו מנודים, ומוסלמים, שם יש תרעומת על המדיניות הזו. אני לא חושב שיהיה לזה השפעה רבה על התוצאות.
''השאלה היא אם מודי יביא לבחירות את האג'נדה הביטחונית שלו וההבטחה לשמור על שלמות הודו או שהאופוזיציה תצליח להביא לבחירות את האג'נדה הכלכלית בה מודי הבטיח הבטחות אך עמד רק בחלקן. השאלה היא מה הסיפור שיתפוס את ההודים יותר ולא אתפלא אם מודי ייבחר לקדנציה נוספת".