בשבע מהדורה דיגיטלית

מתנות קטנות?

שנים טעינו בפרשנות וחשבנו שאם לא נקבל תשורות נאריך ימים. אך כנראה שהמעניק מתנות יכול אף הוא ליפול לבור שאין לו תחתית

 שרה פני עוזרי , י"ח באייר תשע"ט

כדאי לחשוב איך אנחנו ממשיכים להוקיר תודה בלי לרוקן את הכיס שלנו. מתנה
כדאי לחשוב איך אנחנו ממשיכים להוקיר תודה בלי לרוקן את הכיס שלנו. מתנה
צילום: ISTOCK

לא בכדי שלמה המלך כונה החכם מכל אדם. אלפי שנים אחרי שהכריז שעלינו לשנוא מתנות, המשמעות האמיתית מחלחלת אט אט אל מבין שורות האימוג'י ואפליקציות גביית הכסף. אין ספק שאם היינו שונאים מתנות לא היינו מציפים את קבוצות הווטסאפ החל מחודש מאי בשאלת מתנות סוף שנה לגננת/סייעת/שומר/מישהו עם תעודת הוראה ועוד. נכון, הם שומרים על האוצרות שלנו - הילדים, ועובדים קשה כל השנה, אך מאידך מנהג נתינת המתנות התפשט כמו נגיף חצבת שכבר חשבנו שנכחד.

אם לפני יותר מעשרים שנה הגננת הייתה מקבלת מילות תודה מההורים עם בונבוניירה מהמכולת השכונתית, ובבית הספר העממי המורים זכו במקרה הטוב למתנה סמלית מוועד ההורים בכיתה ו' רגע לפני שהחופש הגדול מסתער, הרי שבשלהי שנות האלפיים כל הורה שמכבד את עצמו מעניק מתנה אישית עם ברכה מחורזת בכל מועדי לוח השנה העברי והגיאורגי, ומשתתף במתנת ועד ההורים. יש שירכשו תכשיטים יקרי ערך, ספרים או גיפט קארד (כסף לבזבוזים בלע"ז).

השאלה היא אם לא איבדנו קצת את הדרך. הרי לבד מעובדי משרד החינוך, שאר העובדים במשק הישראלי לא מקבלים מתנות מלקוחותיהם לאורך כל השנה. כן, יש עוד עובדים שבאים במגע עם צאצאינו. מערכת הבריאות, הפרא רפואי, העובדים הסוציאליים ועוד. וגם אם כן נפל בחלקם לקבל אריזה נוצצת, בדרך כלל היא תכיל הפתעה קטנה בטוב טעם. אז אולי כדאי לעצור את רכבת המתנות ולחשוב איך אנחנו ממשיכים להוקיר תודה בלי לרוקן את הכיס שלנו. לחילופין ניתן כמובן להחליט להוקיר תודה באופן שווה לכולם, כולל עיתונאים (אישית הכי נוח שתשלחו לי דרך אפליקציית גיפטפוריו).