בשבע מהדורה דיגיטלית

מי מסתתר מאחורי המחאה

גם השנה הקיץ נפתח עם גל מחאות ציבוריות שהמארגנים שלהן טוענים בתוקף שאין להן קשר לגורמים פוליטיים ומפלגתיים.

יוני רוטנברג , י"ח באייר תשע"ט

מקפידים על מיתוג של מחאה אזרחית. הפגנת האופוזיציה
מקפידים על מיתוג של מחאה אזרחית. הפגנת האופוזיציה
צילום: דניאל טור

פעם היו אומרים שהקיץ הוא זמן מתאים למלחמות. בעידן נתניהו, שבו מלחמות פחות עומדות על הפרק, הקיץ הופך לזמן מתאים למחאות. לפיכך נורתה השבוע יריית הפתיחה למחאה הרשמית של הקיץ הקרוב: "המאבק להצלת הדמוקרטיה".

גנץ ולפיד, כל אחד בדרכו, שלחו את הציבור לכיכרות ולרחובות למלחמה נגד "חקיקה נוסח טורקיה", והכריזו על עצרת ענק במוצאי שבת. במקביל, בתיאום מדויק, הוחזרה לחיים מחאת עורכי הדין, שהתחילה כבר בחודש מרץ בגילוי דעת שפורסם בעיתונות. מרצים למשפטים פרסמו גילוי דעת, ושלושה אנשי עסקים עשירים צוטטו ב'כלכליסט' כמתנגדים למהלכים מגבילי בג"ץ, ואחד מהם אף איים להפסיק את תרומתו לעיר קריית שמונה. ב'מטה המאבק למען הדמוקרטיה' שהוקם בחטף כבר התחילו לגלגל את הרעיון של שביתה במשק וצעדה אל קריית הממשלה. כל אלו מהווים המשך לפעילות ערה מאוד ברשתות החברתיות, שהיו בשנים האחרונות מוקד הפעילות בעניין.

אם יש צד שווה לעמותות ולגופים הרבים שלוקחים חלק במחאה, מלבד המפלגות עצמן, הוא התנערות מהזדהות פוליטית ומיתוג המחאה כמחאה אזרחית. "לא מדובר פה על ימין ושמאל, ולחלוטין לא מדובר במאבק של אוהדי השלטון הנוכחי או מתנגדיו", פתח את כינוס החירום של עורכי הדין הבכירים מארגן הכנס, עו"ד צביקה בר נתן. "חשוב לנו לשמור על אופייה של העצרת כעצרת עממית ואותנטית המביעה תמיכה רחבה בדמוקרטיה הישראלית, מכל קצות הקשת הפוליטית", כך נכתב בדף הפייסבוק של ארגון 'שומרי הבית', שמארגן הפגנה בכיכר רבין במוצאי שבת. אך התחקות אחר הארגונים המעורבים בפעילות, ואחר האנשים העומדים מאחוריהם, מגלה תמונה מעט אחרת.

מרצ, ברק והקרן החדשה

העצרת המתוכננת למוצאי השבת הקרובה היא למעשה מיזוג של שתי עצרות, שתוכננו במקביל ולכאורה בלי תיאום. 'שומרי הבית', ארגון שבדרך כלל עסוק במאבק להרחקת אסדות הגז, הודיע כבר לפני יותר מחודש על קיום עצרת לחיזוק הדמוקרטיה בכיכר רבין. אלא שהצורך הדחוף של מפלגת כחול לבן ושותפותיה מהאופוזיציה לקיים הפגנה משלהן ברחבת מוזיאון תל אביב יצר כפילות מיותרת. אחרי לחצים מצד הציבור, הגיעו להסכמה שרק העצרת במוזיאון תל אביב תתקיים, למורת רוחם של 'שומרי הבית' שברחו מהתיוג המפלגתי. על העצרת בתל אביב חתומות מפלגות כחול לבן, העבודה ומרצ, יחד עם התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה ו'ישראל חופשית', אשר עומדת מאחורי קמפיין ההדתה וממומנת על ידי הקרן החדשה לישראל.

בצד ארגונים אלה פועלים כל העת ברשתות החברתיות ארגונים נוספים שמקפידים לשמור על מראית עין של מחאה אזרחית ואי הזדהות פוליטית. אחד מהכוחות העולים במחאה הזאת הוא ארגון ‘מחזקים’ של אורי קול. קול הוא בחור צעיר יחסית, שזוכה לחיבוק אדיר בכלי התקשורת של השמאל. הארגון שהקים שם לעצמו למטרה "להיאבק למען ישראל הדמוקרטית והליברלית". בדף הפייסבוק שלהם, שמחזיק כמעט מאה אלף עוקבים, הם מדגישים כי הם מנותקים מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים. אך מבדיקה של הנושא מתברר שהתיאור הזה אינו מדויק.

"אורי קול ו'מחזקים' פועלים בחוסר שקיפות נוראי", אומר גורם שעוקב אחר הארגון. "לפני הפריימריז במרצ, קול גייס את המגזין של הארגון, 'השקפה', כדי לקדם את תמר זנדברג לראשות המפלגה. הוא גם ערך ראיונות עם שלושת המועמדים בפייסבוק. פניתי למבקר כדי שיבדוק האם מרצ פועלת דרך העמותה הזאת בניגוד לחוק מימון מפלגות. הוא אמר שהוא לא רואה שעברו פה על חוקי מימון מפלגות, אך הוא לא שולל את האפשרות שנעשו מעשים פליליים. פניתי אחר כך גם לוועדת הבחירות, ואני מתכוון לחדש את הפנייה אחרי שיתמנה מבקר חדש".

בכנס ההשקה של הארגון השתתפו כאורחי כבוד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ויו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון. מלבד קול, מופיעים ברשומות הארגון גם חבר הוועד ערן ניסן, פעיל ב'שלום עכשיו' ואיש הלשכה של חברת הכנסת מיכל רוזין מהמפלגה, וחבר ועדת הביקורת יותם יעקבא, מנהל המחלקה הציבורית של ‘שלום עכשיו'.

עוד ארגון שפועל גם הוא ברשת הוא ‘אחריות לאומית’. הארגון מגויס גם הוא למאבק נגד הפגיעה בדמוקרטיה, ובימים אלה הוא אוסף חתימות לעצומה נגד חוק החסינות. ברשומות הוא מופיע כחברה לתועלת הציבור ומשקיע בכל שנה כמיליון שקלים בפעילות ברשתות החברתיות. מנכ"ל הארגון הוא אושי אלמליח, שהיה יועצו של אהוד ברק ומנכ"ל מפלגת העצמאות שהקים. גם שאר חברי הוועד קשורים לעברו הפוליטי של ברק, חלקם אף מקורביו ממש. ביניהם נמצאים אחייניתו של ברק טל ברוג, יועצו לשעבר איתי וינטרשטיין וברק וייסמן שעבד במפלגת העצמאות. ההערכה היא שהחברה הוקמה לקראת הבחירות כדי לשמש פלטפורמה לאפשרות שאהוד ברק יחזור לחיים הפוליטיים, ומכיוון שהמהלך לא עלה יפה היא המשיכה בפעילות נגד ממשלת הימין. לרשימת הארגונים אפשר להוסיף גם את ‘החזית להגנת הדמוקרטיה’, שהיא למעשה אורי זכי – פעיל מרכזי במרצ ובן זוגה של יו"ר המפלגה תמר זנדברג.

מטבע הדברים, כל מחאה גדולה צריכה גב כלכלי מאחוריה. שיחה שערכנו עם גורם המעורה במהלכים מן הסוג הזה שופכת אור על אופן גיוס הכספים במצבים דומים. "מה שעושים במצבים כאלה הוא שיוצרים רעש גדול מאוד בבת אחת, וכשנוצר באזז מספיק פונים לממשלות זרות ולקרנות, ואומרים להם: תראו, הדמוקרטיה בישראל בסכנה, תתרמו לנו. ראינו את זה במחאה שהייתה נגד צמצום המרחב של החברה האזרחית. אחרי שעשו על זה רעש בארץ פנו למדינות באירופה, ומיד ראינו בבירור עלייה גדולה במענקים שהגיעו משם. אני מעריך שגם כאן נראה כסף אירופאי שיתחזק את המחאה, אם כי עכשיו עוד מוקדם מדי".

האינטרסים של עורכי הדין

את מרכז הכותרות תפסו השבוע עורכי הדין הבכירים, שהתכנסו ביום שני במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ל"כינוס חירום" כהגדרתם. הציטוטים שם היו דרמטיים, וכאמור הקפידו לנתק את המחאה מעמדה פוליטית או מאינטרסים אישיים. למרות זאת, מצד עורכי דין אחרים שלא היו שותפים לחגיגה הושמעה ביקורת על טוהר כוונותיהם.

"מדובר במשרדים הגדולים ביותר", אומר לנו עורך דין החפץ בעילום שמו, "רבים מהם ייצגו פוליטיקאים ומנהלים איתם קשרים טובים". כך למשל עורך הדין בועז בן צור, שיזם מכתב עורכי דין דומה כבר בחודש מרץ במהלך מערכת הבחירות, ובמקביל מלווה את מפלגת יש עתיד במשך שנים.

אך מטריד הרבה יותר הוא הקשר בין עורכי הדין הבכירים והשופטים עצמם, שעומדים כעת בקו האש. "עורכי הדין שהתכנסו משתייכים למשרדים גדולים, שמספקים שירותים לתאגידים הגדולים", מסביר עורך הדין. “חלק מהשירותים לחברות כאלה הוא כינוס נכסים ופירוק חברות. מדובר בכסף הכי גדול של עורכי הדין, כאשר מי ששולט בבחירת עורך הדין שיעשה את הפירוק, וגם קובע מה יהיה שכר הטרחה שלו, הם השופטים. אתה מבין שעורכי הדין האלה, בשעה ששופט צריך להחליט על עורך דין שיבצע כינוס נכסים לחברת ענק ולקבוע לו שכר טרחה, רוצים שהוא יזכור שהם היו בצד שלו".

כדי להמחיש את הקשרים הטובים בין העומדים בשני צידי המתרס, הוא משתמש בדוגמה של עו"ד דורי קלגסבלד: "השופט דנציגר, שהיה שופט עליון, יצא לשיפוט היישר מהמשרד של קלגסבלד, שביום שני השבוע נאם בפאתוס על היום שבו יחוקקו חוק שצריך להרוג את עורכי הדין. תוסיף לזה את הניסיון של ראש לשכת עורכי הדין הזמני, אבי חימי, למנות במחטף את דנציגר לנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים, ותבין כמה הכול מכור ומשוחד".