פרקליט המדינה:
"הטענה שהמערכת רודפת את נתניהו - כזב"

פרקליט המדינה שי ניצן הקדיש את נאומו לסוגיית מועד השימוע לראש הממשלה נתניהו, והבהיר כי היחס לנתניהו היה הוגן וראוי.

חזקי ברוך , כ"ב באייר תשע"ט

שי ניצן בכנס לשכת עורכי הדין באילת
שי ניצן בכנס לשכת עורכי הדין באילת
צילום: ליאב פלד

פרקליט המדינה שי ניצן התייחס בנאומו הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין להאשמות לפיהן ראש הממשלה לא זכה ליחס הוגן וראוי בסוגיית השימוע.

"במרכז דבריי היום אבקש להתמקד, בזהירות המתחייבת, בסוגייה שדומני כי היא, לכל הפחות, אחד ממרכיבי הסערה המרכזיים – השימוע בתיקי ראש הממשלה. כן אתייחס לטענות השווא והכזב המועלות נגד מערכות אכיפת החוק וראשיהן, המייחסות להם שיקולים זרים", פתח ניצן.

"יש לזכור, כי לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא שימוע, מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט, ואין תכליתו לשמש מעין 'משפט זוטא'. בהנחייה נקבע, בין היתר, כי 'במסגרת הליך השימוע אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק וחומר הראיות הכלול בו, ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום'", הזכיר ניצן.

לדבריו, "מובן כי אין באמור כדי לגרוע מחשיבות השימוע אלא להבהיר את תכליתו וייעודו – לא התנצחות על טיבה של כל ראיה וראיה, אלא 'איתגור' התפיסה שביסוד ההחלטה לשקול העמדתו של חשוד לדין. ואכן, היו דברים מעולם – תיקים נסגרו לאחר קיום שימוע".

"לגבי מועד השימוע, קובעת הנחיית פרקליט המדינה כי ככלל, יש לקיים שימוע בתוך 30 ימים. עוד קובעת ההנחיה כי יתכנו מצבים שבהם תימצא הצדקה להארכת משך הזמן לצורך השימוע. כך לדוגמה, כאשר מדובר בתיק חקירה בהיקף נרחב או בעל מורכבות יתרה, או כאשר מתקיימות נסיבות ייחודיות- למשל, ריבוי חשודים או פרשות. ואולם, על מנת להימנע משיהוי יתר בהעמדה לדין ופגיעה עקב כך באינטרס הציבורי, נקבע בהנחיה כי הארכה כאמור תינתן במשורה", הזכיר.

"מטבע הדברים, במקרים בהם חומר הראיות רב מאד, אנו מקצים יותר מחודשיים לשימוע. אולם בכל מקרה אנו משתדלים לקצוב פרק זמן שמחד יאפשר הכנה נאותה לשימוע ומאידך יימנע משיהוי שלא לצורך. כך למשל היה בפרשת הולילנד, שבה, למרות שמספר העדויות שנגבו היה כמעט כפול ממספר העדויות שנגבו בשלושת תיקי ראש הממשלה ביחד, ולמרות שהחשוד דאז אולמרט ניהל במקביל משפט פלילי בתיק אחר, ושימוע בתיק שלישי, הוקצו, בסופו של דבר, ולאחר ארכות, שבעה חודשים לשימוע. מכאן ברור כי איש לא מפלה לרעה או לטובה את ראש הממשלה דהיום", קבע ניצן.

ניצן טען בנאומו כי חקירות נתניהו נוצלו למתקפה כוללת על מערכת אכיפת החוק, "כבר לקראת העברת תיקי החקירה מהמשטרה לפרקליטות ומיד לאחר מכן, חזינו בהתקפות נגד צוותי החקירה והשתלחויות אישיות נגד מפכ"ל משטרת ישראל הקודם. הטענה היתה כאילו בכירי משטרת ישראל גיבשו את המלצתם בתיקים אלה משיקולים זרים. לצערנו, כפי שהיה צפוי, עם העברת חומרי החקירה לבחינה בפרקליטות וגיבוש המלצותינו, התגברו ההתקפות כלפי הפרקליטות, ובייחוד כלפי פרקליטת המחוז האחראית לתיקים וכלפיי באופן אישי. ושוב, הטענה היתה כי גם אנו פועלים משיקולים זרים. משגיבש היועץ המשפטי לממשלה את המלצותיו ופירסמן ברבים, נוסף גם הוא לרשימת המותקפים - וראו זה פלא - גם ליועץ המשפטי לממשלה מיוחסים... שיקולים זרים".

"לפי הטענה, כולם פועלים משיקולים זרים. לכולם יש מטרה זהה. החל במפכ"ל וראשי אגף החקירות; המשך בבכירי הפרקליטות, וכלה ביועץ המשפטי לממשלה עצמו. והמטרה המיוחסת לנו איננה כמובן עשיית משפט צדק. איננה העמדת מי שיש נגדו ראיות לדין פלילי וגניזת תיק נגד מי שאין נגדו ראיות מספיקות. אלא- לפי הנטען – מטרתנו – מטרת עשרות חוקרים ופרקליטים – ללא יוצא מן הכלל - היא אחת. הפלת ראש הממשלה – וזאת מנימוקים פוליטיים בלבד! טענה מופרכת רודפת טענה מופרכת - והשקר – כטיבו של שקר שחוזרים עליו שוב ושוב - מחלחל אט אט לליבם של רבים", הוסיף ניצן.

"הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל רודפת ומנסה "להפיל" ראש ממשלה בישראל – משיקולים זרים - היא טענת כזב. הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק מסמנת מראש מטרות מטעמים פוליטיים ופועלת לנטרל אותן - היא טענת כזב. הטענה הנשמעת כאילו על הפוליטיקאים להתגונן באמצעות חקיקה שונה ומשונה, מפני מערכת אכיפת החוק, ש'תופרת תיקים' כביכול, היא טענת כזב. ואף על פי כן, לצערי, נדמה כי השקרים האלה לא נעלמים, אלא הולכים ומתפשטים", קבע ניצן.

"איני יודע אילו חוקים יחוקקו כאן בעתיד. אך בכוונתנו להמשיך ללא רתיעה למלא את תפקידנו, לסיים את מלאכתנו ולהציג בפני הציבור את עמדתנו המקצועית הסופית שתגובש אך ורק על פי הדין. איני יודע אלו חוקים יחוקקו כאן בעתיד. אך אני יודע כי שום חוק לא יוכל למנוע מהצדק והאמת לנצח. ברצוני להדגיש. אנו לא חסינים מטעויות. אני חוזר ואומר זאת בכל הזדמנות. מערכת המשפט אינה חסינה מטעויות. כל מערכת, כל אדם, אינם חסינים מטעויות. אך בין טענות לטעויות בתום לב, שעלולות לקרות, לבין טענות המייחסות זדון לעשרות ומאות משרתי ציבור ישרי דרך, ישנו מרחק עצום", טען.