זכויות מסוכנות. אילוסטרציה
זכויות מסוכנות. אילוסטרציהצילום: הדס פרוש, פלאש 90

בפנייה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מבקשת עורכת הדין חיה תמר-הרפז להשעות את עו"ד טארק ברגות, שנעצר בחשד לביצוע פיגוע ירי יחד עם זכרייה זביידי, מחברותו בלשכת עורכי הדין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו אתה.

"ביקשתי להשעות את החברות של עו"ד ברגות מחברות בלשכה", אומרת עו"ד תמר-הרפז המציינת כי מעבר לבעייתיות שבהמשך מתן מעמד של עורך דין למי שהודה בביצוע ירי על ניידת משטרה, אירוע חבלני לכל דבר, ישנה בעיה ביטחונית חמורה נוספת בהותרת הגדרתו כעורך דין על כנה:

"עורכי דין שמייצגים מחבלים, וזה מה שהוא עושה כשהוא לא יורה על אוטובוסים, זכאים לכל חומר החקירה, מה שכולל מידע על מצלמות, הגמ"ר ועוד, ולא ניתן לדעת לאן החומר הזה עובר הלאה". לטעמה של תמר-הרפז סוגיה זו צריכה להיפתר בבית המחוקקים.

בדבריה מלינה תמר-הרפז על המציאות בה תלונה מסוג זה מגיעה מכיוונה שלה, כעורכת דין פרטית, ולא מתבצעת על ידי לשכת עורכי הדין עצמה. "יש לוועדת האתיקה את כל הסמכות לפעול באורח עצמאי כשהיא יודעת שעורך דין חרג מהנוהל". דפדוף בדפי ההיסטוריה מגלה כי ישנם תקדימים למציאות בה לשכת עורכי הדין השעתה זמנית עורכי דין שנחשדו בפלילים. במקרה זה של ברגות הלשכה אינה פועלת.

להערכתה הסיבה לכך היא המועד המתקרב של הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין "ופעולה לא פופולארית של השעיית עורך דין תפגע בקול הערבי שמועמדים נוטים לחזר אחריו".

תמר-הרפז אינה מקבלת טיעון לפיו מעצרו של עו"ד ברגות מהווה הגנה כלשהי ממסוכנותו. "עצירים יכולים להשתחרר. כמעט אף עציר לא עצור עד תום המשפט שלו. גם עצירים ביטחוניים משתחררים לפעמים, בעיקר כשמדובר באסירים מקושרים למנגנוני הרשות הפלשתינית".

יצוין כי בקשתה של עו"ד תמר-הרפז הוגשה בסוף השבוע שעבר, ולדבריה "אין סד זמנים שהלשכה מחויבת לתת תשובה", ועם זאת היא מצפה למענה בימים הקרובים.